חידושים 39-40 על הפס'...
39. "וידבר י-הוה אל-משה לאמר" – "אל-משה" אותיות "שמאלה". על-פי הטבע האלוקי לעולם גובר הימין על השמאל. בפסוק זה דווקא התיבה השמאלית ביותר (לאמר) רומזת על התפילה, שהיא בחינת רחמים, ושמאפשרת גילוי חסדיו ורחמיו יתברך כי על ידי התפילה מתאפשר קבלת השפע. מכאן נלמד בקל-וחומר את ערכן האין-סופי של התיבות שמימין לה: סמוכה וצמודה לה תיבת "משה", בחינת הננמ"ח הוא רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, שהעיד על עצמו שכל עניינו תפילה, היינו שבא ללמד אותנו לעבוד את ה' כמותו בתמימות ופשיטות בריבוי תפילה ותחנונים. בכך מוסברת מחד הסמיכות, ומאידך סדר המילים – כי לצידה הימני של תיבת "משה" שלוש תיבות המרמזות על השגות באין-סוף, אותן השיג רבינו ללא הרף, אך לא היו כל כך חשובות בעיניו כעיסוקו עמנו – לקרבנו אל ה' יתברך! שלישית מימין תיבת "אל" בחינת שם "א-ל" בחינת "חסד א-ל כל היום". וכיוון שבנשמת משה אין לנו שום השגה כל שכן שבחסדי הא-ל יתברך!
40. (המשך) והקיצונית מימין תיבת "וידבר" ולפי דברינו מורה על הבחינה הנשגבת ביותר, ורומזת ליראה (כדכתיב "אז נדברו יראי ה'", ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן טו אות ז') לכן משאלת לבו של ה' (משאלה – אותיות "אל-משה") היא: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם" (דברים ה,כה) ו-"...מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ '" (דברים י,יב).
