"ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את-המצרי ויטמנהו בחול"

    כידוע שבסוף נודע הדבר. ומכאן שאין לאדם לסמוך על מאור עיניו אלא לעולם יקדים תפילה אפילו לפעולות שלכאורה יכול לעשותם בעצמו, כי זו התכלית – לחיות בתפילה תמיד, כי ה' הוא הא-להים. ואסמכתא לדבר - “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" – אשר לשון אשריכם, כי על ידי הטעות והכישלון תתעוררו לשוב אל ה' ולהקדים תפילה לעשייה, ורק אז תהיה ההצלחה, אי"ה, מובטחת.