מידת הברכה כמידת האדם עליו היא תחול. "נפתלי,  אילה שלחה" = 959, שברכתו תבוא עליו מעצם היותו זריז למצוות, (זכ' יד,כא) "קדש לי-הוה צבאו-ת" ודבק (תהי' קיא,ח) "באמת וישר"; אשר ילך לפי עצת {אבות א,יד - בשם שמאי} "אמור מעט ועשה הרבה", ומתוך זריזות וזהירות אלו תצמח הברכה בתוכו. כי זה "נפתלי" = 570, תפקידו (ברא' ג,כד) "לשמר" (ברא' כד,ס) "שער" ברכה לאחיו.

והוא נקרא "אילה שלחה" (שלוחה) = 389 כי מפעליו (יהו' ג,טו) "נטבלו בקצה המים" בים כנרת (במ' יג,כט) "ועל יד הירדן", ובכל עת מול כל הכרעה יתיצב לאמור (תהי' ל,ט) "אליך י-הוה אקרא", ולאחר שנטלו רשות מאת ה' (ש"ב ד,ח) "ויאמרו אל המלך", (ש"א כג,ב) "וישאל דוד בי-הוה", (שופ' כ,כח) "ויאמר י-הוה: עלו" כי כשרים הם להתברך בהצלחה ונצחון, לקבל (מש' כ,ו) "איש חסדו" מאת ה', לסימן לכל, לשלום (קו' ב,ב) "ולשמחה".

ולא יפליא לדרכו היותו "הנתן אמרי שפר" = 1336, המשבח בהודיה, כי סודו אשר (ש"ב יב,ב) "לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד", שהעשיר ושבע וטוב בלבו יזכה מן הסתם להתעשר ולהתעצם גם בפועל, וינהג בגאון על פני הארץ (במ' לג,נג) "לרשת אתה", כי כוונתו בכל אשר יעשה היא (שמ' כט,ל) "לשרת בקדש", מהיות מקומו המבורך (נחמ' ח,א) "אשר לפני שער המים" המחיים אדם ובהמה, (אסתר ד,ו) "אשר לפני שער המלך" אשר צוה (יש' לח,ז) "את הדבר הזה אשר דבר", הוא תורתו ומצוותיו; וכפי שמובטח בתורתו, (יח' יד,ח) "ונתתי פני באיש ההוא" להיטיב עמו ולקיים מחשבות לבו, וכך ירים את הצדיק מצערו (תהי' קמו,ט) "ודרך רשעים יעות".

וזה הסוד שלו, היושב בנחלה מדושנת וטובה ורחבת ידים, "נפתלי אילה שלחה, הנתן אמרי שפר" = 2295, המכוון בכל יום, באהבה, בענוה ובצניעות: (תהי' קמא,ב) "תכון תפלתי קטרת לפניך".