כששהה אדמו"ר הזקן במאסר (ממנו יצא בי"ט בכסלו), הגיעו אליו לביקור מהעולם העליון רבותיו הקדושים, הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש. אדמו"ר הזקן שאלם, מדוע סובבו בשמים את הדברים כך שהוא ישב במאסר? השיבו לו, כי נתעורר קטרוג על שהוא אומר דברי חסידות בגילוי רב ובהרחבה יתירה. שאל אדמו"ר הזקן: "האם להפסיק?". השיבו רבותיו: "מכיוון שהתחלת אל תפסיק, ואדרבה, לכשתצא (מהמאסר) תאמר יותר!".

בעבר, עוד בחיי רבו המגיד ממזריטש, הצליח אדמו"ר הזקן להסיר קטרוג דומה, באמצעות דימוי תורת החסידות לתרופה שמטפטפים לפיו של בן המלך כדי לרפאו ממחלתו האנושה (הובא בהרחבה בגיליון הקודם). מדוע אפוא התעורר עליו קטרוג נוסף?

התשובה היא, שאדמו"ר הזקן הפיץ את החסידות בצורה שונה מזו של רבו, ולכן התעורר עליו קטרוג חדש. רבו הפיץ את תורת החסידות בצורת פתגמים קצרים ואמרות עמוקות ונשגבות, שהשומעים (ברובם) דקלמו אותם, מבלי להבינם לעומקם. אך גם כך הם השפיעו על הרגש ועל התכונות. אדמו"ר הזקן הוסיף והלביש את רעיונות החסידות העמוקים בשכל אנושי, באמצעות משלים, דוגמאות והסברים. רעיונות מופשטים וטמירים הפכו באמצעותו לקליטים בחכמה-בינה-ודעת של האדם. ועל כך התעורר הקטרוג החדש.

ההסבר עמו הסיר אדמו"ר הזקן את הקטרוג בחיי רבו מצדיק 'טפטוף' של דברי חסידות לשם 'הצלת חיים', אבל לא שפיעת רעיונות שנקלטים ומענגים את הגיונו של כל בן אנוש פשוט, בדרך שסלל אדמו"ר הזקן.

עם זאת, אמרו לו הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, כי "מכיוון שהתחלת אל תפסיק, ואדרבה!". ואכן, לאחר יציאתו מהמאסר הוסיף אדמו"ר הזקן להפיץ חסידות והסביר את רעיונותיה העמוקים עוד יותר מאשר לפני כן.

גם בדורנו, הסביר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח הסביר מאורעות שליליים שקרו עמו, כהשתקפות של קטרוג על הפצה מוגברת של החסידות. את סיומם הטוב של המאורעות פירש הרבי כ"אור ירוק" להמשך הפצת החסידות ביתר שאת ועוז, ובהמשך, הוסיף הרבי וקרא כי כעת לא נותר אלא דבר אחד ויחיד – קבלת פני משיח בפועל ממש!