מחלוקת ב"ש וב"ה בהדלקת נרות חנוכה
'ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין- ב"ש אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, וב"ה אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא- ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דב"ש כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: שני זקנים היו בצידן אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה, זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין' (שבת כא,ב). מחלוקת ב"ש וב"ה על סדר הדלקת נרות חנוכה למהדרין מן המהדרין נעוץ בשאלה האם דימו לקרבנות הפרים בסוכות או ע"פ הכלל של מעלים בקודש ואין מורידין, וכן בשאלה האם כנגד הימים הנכנסים או היוצאים. ולכאורה תמוה מדוע חלקו בכך, מה העניין באלו? (ראה באריכות בדברי מרן הגאון הגדול הרב חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה') ואולי אפשר שמחלוקתם היא בעצם על החשיבות לדברים אחרים, שבחנוכה היה נס פך השמן אולם עיקר חנוכה ניתקן בשל הניצחון על היוונים, וכן על חנוכת המזבח. לכן באו ב"ש וטענו שאמנם הדלקת הנרות היא על נס פך השמן, אולם הוא אינו עיקר קביעת הזמן ולכן חשוב לרמז על עיקר החג בהדלקה. ואילו ב"ה סוברים שבנרות מרמזים על הנס של המנורה ולכן מתמקדים רק בה. וזה מתאים לדרכם, שב"ש היו חריפים יותר ולכן לא הסתפקו בפשוט אלא רצו עומק כדי להגיע לשלמות, ואילו ב"ה היו המרובים ולכן פנו אל כל בנ"י ולכן הכי חשוב זה הפשטות (ולכן גם חלקו בהבדלה שב"ש מרמזים על יסוד האש שזה העומק, וב"ה רואים את המציאות שניגלית לעינינו). לכן חלקו האם לרמז על המזבח והנצחון או שלא. לכן חלקו האם כנגד פרי החג, שהוא דבר מיוחד שיש במזבח, שהוא בסדר יורד, שלא כשאר הדברים שבקדושה שמעלים בהם, ולכן בזה מרמזים מאוד על חנוכת המזבח (ובפרט שפרי החג אנו מקריבים ברמז על הגוים [70 פרים] ולכן כמו כאן שהמנורה מסמלת ברמז על משהו אחר). ואילו לב"ה אנו מתייחסים למנורה ולכן ככלל הרגיל שבקדושה של מעלים בקודש. וכן חלקו האם כנגד הזמן שעבר או שיהיה (מספר הנרות כנגד ימים מרמז על הזמן [שזה עניין כנגד ימים נכנסים ויוצאים]), שכמות הנרות יורדת מרמז על שפעם היתה מלכות שלמה, דוד ושלמה, ועכשיו קטנה (ועומדת בהמשך להתבטל בחורבן) כך שיורד, ואילו בהוספת נרות אנו מסתכלים על עכשיו שיש לנו מלכות ולא מסתכלים על מה שהיה.
לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ