"השקו הצאן ולכו רעו" (כט, ז)

בפשטות, משפט זה הוא חלק משאלתו של יעקב על התנהגותם המוזרה של הרועים. אבל באמת אין זה דרך ארץ, שאדם זר יצווה עליהם ללכת לרעות.

אפשר לפרש שיש כאן כוונה נוספת:

לאחר שנאמר לו שרחל באה, רוצה יעקב שהרועים ילכו משם כדי שיוכל לפגוש את רחל כשהם לבדם, ולכן הוא אומר להם 'לכו רעו'. ובאמת הפגישה ביניהם היתה מרגשת, כמו שכתוב "וישק... וישא קולו ויבך" (פסוק יא),  וזו התנהגות שלא היתה מתאימה להיראות לעיני הרועים.