השבוע פרשתינו עוסקת בראשונה בפטירת שרה אימנו. לאחר ההספדים והבכיה, אברהם מתפנה לקוברה ולמצוא לה מקום קבורה. ניתן לשאול בפרשייה ההיא כמה שאלות:

א. כאשר אברהם מבקש מבני חת שיבקשו את עפרון בשבילו, נאמר לאחר מכן: "ועפרון יושב בתוך בני חת".

רש"י במקום מפרש:

"ועפרון ישב - כתיב חסר, אותו היום מנוהו שוטר עליהם, מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו עלה לגדולה:"

מדוע מפני שאברהם היה צריך לעפרון, מינו אותו עליהם לשופט?, האם אברהם היה חשוב ביניהם עד כדי כך?.

ב. מדוע התורה מדגישה שכל המאורע נעשה "באזני בני חת לכל באי שער עירו" והיא מדגישה זאת שוב ושוב לאורך הפרשייה?.

ג. מדוע, כאשר אברהם קונה את שדה המכפלה מאת עפרון, מודגש שהוא קונה גם את " הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה". מדוע מודגש קניין "העץ אשר בשדה"?.

לעניות דעתי, ניתן להשיב בצורה הבאה:

א. עוד בפרשת לך לך, כאשר הקב"ה שולח את אברהם בראשית דרכו הוא מודיעו ש:

" וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:" (לך לך יב, ג).

ועל כך אומר רד"ק:

" ואברכה מברכך - בעלי בריתך ומבקשי טובתך,"

לפי זה, כל מי שהוא בעל בריתו של אברהם, מתברך בזכותו. אם כן, עצם זה שאברהם זקוק לעפרון לעניין כלשהו זה הופך את עפרון ל"בן בריתו של אברהם". בכך שעפרון הוא בן בריתו של אברהם, הוא מתברך. אם כן, בודאי שבני חת ימנו אותו למשרה חשובה, הרי עפרון מבורך. עקב ברכתו של אברהם, הוא יצליח בכל משרה שיטילו עליו.

ב. על כך אומר המלבי"ם:

"שענה באזני בני חת לכל באי שער עירו, ר"ל הגם שהייתי ממלא רצונך לפרש התקנה כחפצך אחר שבני חת מסכימים לזה, הלא חברון היא כרך ובאים לשם כל הסביבות ובזה א"א לשנות איזה תקנה אם לא בצירוף כל המדינה וזה א"א:"

אברהם הוצרך לקנות את חברון במעמד של כל בני חת וכל העיר, כי חברון היא כרך שלא ניתן לקנותו אם לא בהסכמת כל אנשי הסביבה. ואמנם, התורה מדגישה שלאורך כל הקניין נכחו אנשי כל הסביבה להראות שכל שלב ושלב בקניין היה בהסכמת כולם ונעשתה באישורם. וכמו שרש"י מפרש בפסוק יח בקניין הסופי:

בכל באי שער עירו - בקרב כולם ובמעמד כולם הקנהו לו:  

ב"ה

ג. האברבנאל בפרשת חיי שרה אומר כך:

"ושאל מערת המכפלה מפני שהיה מקובל אצלו שהיו אדם וחוה קבורים שמה".

אברהם רצה לקנות דווקא את מקום מערת המכפלה מפני ששם היו קבורים אדם וחוה. והנה, בפרשת שלח אנו מוצאים את הדבר הבא:

"וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (שלח לך יג, כ).

כאשר משה מנחה את המרגלים כיצד לחקור את הארץ, הוא אומר להם לבחון האם "יש בה עץ".

על כך אומר רש"י במקום:

"היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו:"

אם כן, מצינו שאדם צדיק נקרא בתורה "עץ". לכן, אפשר לפרש את ה"עץ אשר בשדה" באופן הפשוט, כעצים שליד מערת המכפלה ואפשר לפרש זאת כרמז לאדם וחווה הקבורים במערה שכעת מקום קבורתם עבר לידיו של אברהם.