בהתחלה הוא מנסה לרמז, בצורה קלה שזה לא מתאים, אבל כשאליעזר לא מבין את הרמז, אברהם אבינו אומר זאת בצורה גלויה וברורה: אתה מזרעו של חם, של כנען. וכנען נתקלל ע"י נח "ארור כנען, עבד עבדים" לכן אין ארור מדבק בברוך. השידוך אינו מתאים. כ"כ פוגע ומעליב. זאת אמת, ואליעזר אינו יכול לשנות אותה. יפי הנפש יוכלו לטעון אפילו שזו גזענות, מה אליעזר אשם? מה בתו אשמה? הרי מסופר במדרש רבה כי היתה כלילת מעלות בפני עצמה.

אוקיי, אליעזר מבין שיש כאן בעיה מהותית. אשר אינו אשם בה, כמובן. אולם היא מהווה גורם מפריע להתקדמות השידוך. לו אליעזר היה חושב על שיקוליו והאינטרסים האישיים שלו, הרי שהיה יכול ל"הכשיל" את חיפושיו במציאת כלה ליצחק מבנות חרן. יכול היה לאמר שאחת היתה צולעת, שניה טיפשה, שלישית מבית הרוס ורביעית עניה, יכול היה לטעון כי אף אחת לא הסכימה לבוא לארץ כנען, איזו בחורה תסכים לבוא לארץ זרה להינשא לבחור שאפילו אינה מכירה? שלא ראתה אותו? והרי אברהם אבינו אומר לו במפורש – "אם לא תאבה האשה ללכת אחריך, וניקת משבועתי" זאת אומרת, אם לא הצלחת להביא לכאן אשה טובה לבני, או שהאשה הטובה שמצאת לא הסכימה להגיע לארץ כנען, הרי שהשבועה שהשבעתי אותך בטלה, ותוכל לקחת לו מבנות הארץ, מבנות ענר אשכול וממרא. ופה יש פתח לאליעזר לחשוב ששוב, בלית ברירה, "ימחזר" אברהם את ההצעה של בתו ליצחק, ואולי השידוך הזה יקום ויהיה.

אולם אליעזר אשר חונך בביתו של אברהם לאמונה בה', יודע, כי לא אברהם אבינו קובע את השידוך לבתו של אליעזר אלא בורא עולם הוא המזווג זיווגים.

מרן הגרי"ז הלוי מבריסק זצ"ל סח למרן הגרא"מ שך זצ"ל, שכאשר שקד זקנו מרן ה'בית הלוי' זצ"ל על תלמודו בוולוז'ין, חיפש דודו זקנו מרן הגאון רבי איצלה זצ"ל שידוך הגון עבורו, והיה דוחה הצעה אחר הצעה כי לא היתה לפי רוממות דרגתו של העילוי החשוב.

בא טוחן אחד ישירות אל ה'בית הלוי', דילג על הדוד שכל פעם מעכב ודוחה כל מה שמצעים לו, והציע לו את בתו של האופה. אמר ה'בית הלוי': איך אוכל להחליט, והרי "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראינה"! אמר הטוחן: "תעבור היום בשעה פלונית ליד ביתה, ותראינה בעד החלון. הסכים ה'בית הלוי'.ואותה נערה נמוכת קומה היתה, וכפופה. מה עשה הטוחן? העמידה על שרפרף מתחת לחלון, נתן בידה מערוך, והורה לה לרדד בצק. הואיל ורדדה את הבצק לא ניכרה כפיפות קומתה, ובעומדה על השרפרף נראתה גבוהה. עבר ה'בית הלוי', העיף מבט, ואמר בהערכה: "זי איז דאך א בעל-הבית'טע", הרי היא אשת חיל- והשידוך קם ונהיה.

כשמוע הדוד רבי איצלה, שדחה את כל ההצעות עד כה, במי נשתדך העילוי של ישיבת וולוז'ין - טפח בידו על השולחן וקרא: "מזל טוב! ריבונו של עולם - אתה נצחת"!

ואליעזר לא רק שאינו מסה להרוס את שידוכו של יצחק, אלא להיפך הוא עושה הכל למען יקום ויהיה. אירגן את שליחותו בצורה המקסימאלית והכי טובה שיכל, לקח עשרה גמלים צמידים אבנים טובות ומכל טוב בית אדוניו, בכדי ששליחותו תצליח. אברהם לא אמר לו לעשות כך, אבל הוא מעצמו חשב והתאמץ לפעול ולעשות בכדי להצליח לטובת אברהם, ואת שיקוליו ורגשותיו שם הצידה. וזה לימוד חשוב לחיים. נפגעת? נידחת? הוזזת הצידה?? תמשיך לעבוד ולעמול לשם שמים.

לאחר שמגיע ומבריך את הגמלים, פותח אליעזר בתפילה נירגשת לאלוקים, וזאת עוד מעלה של אליעזר, האם אנחנו היינו מתפללים לעזרתו של מי שפגע בנו? לדוגמא רצינו לשלוח את ילדנו לביה"ס יוקרתי מסויים, ולא קיבלו אותו, האם נעמוד בתפילה למען בית הספר כי יזכה למצוא תלמידים מוכשרים המתאימים למסגרת? הרי אנו פגועים!!! האם לדוג', נתפלל על בחור שדחה אותנו בהצעת שידוך, כי ימצא במהרה בחורת כלילת המעלות המתאימה לו? הלוואי! (יש כאלו שמתפללים על מי שדחו הם עצמם... שיירדו להם מהמצפון...) אבל אליעזר, כפי שאמרנו, שם את עצמו בצד, אמר, אני לא מתאים, הבה ואתפלל לה' על כך שימצא המתאים והנכון.

זה עבד של אברהם שקיבל את מידתו של אברהם מידת האמונה, וחי רק עם אמונה בה'.