בס"ד

קשיים מחזקים | [email protected]

ככל שהאדם מתקרב יותר ויותר אל אור האמת כך צצים להם באופן טבעי עוד ועוד קשיים ומכשולים, שרמתם מותאמת לדרגתו האישית הנוכחית שלו, ותפקידם להסיח את דעתו ולבחון את רמת האמונה והביטחון בדרך בה בחר, כדי לגרום לו לסטות בפנייה הבאה ולוותר בקלות במידה והאמונה שלו רופפת ולא איתנה, אך אם יצליח להתמודד איתם בגבורה, הוא ימצא את עצמו במקום גבוה יותר, מזה שהיה בו טרם הופעת אותן משוכות בלתי צפויות, ויקבל על הדרך כציון לשבח מענק מיוחד של עצמה פנימית, שמורכב מכלים רוחניים, שיאפשרו לו להתמודד עם האתגרים שהוא עתיד לפגוש בהמשך.

יש קשיים שמכשילים ויש מכשולים שמחזקים ועוזרים לאדם להכיר ולהתחבר לעצמו טוב יותר כדי לממש באופן המיטבי את אוצר היכולות האדיר הגלום בו.

יוצא שבמידה ומבינים את מטרת הקושי בחיים ומקבלים את המכשול כחלק בלתי נפרד מהדרך עצמה עם אמונה וביטחון ומבלי להיכנס ללחץ והיסטריה, שיוצרים עצירות ביניים מיותרות, שיכולות לעכב את האדם מלהגשים את המטרה שלשמה הוא הגיע לעולם, ניתן לתעל את אותם קשיים ומכשולים לצמיחה אישית והתרוממות רוחנית בדרך לתחנה הבאה. במילים אחרות, דווקא בעזרת אותם אבנים, קוצים ודרדרים בהם נתקל האדם במסע החיים הוא יכול להפיק דלק, שיספק לו עצמה רוחנית אדירה.

ניתן להיעזר בסרטי פעולה ומשחקי וידאו כדי לדמות את התהליך של המרת הקוטביות השלילית לחיובית, להכרעת המפלצת המפחידה, שלא נותנת לאף אחד מידע אודות זהותה, המיקום והתזמון בו היא צפויה להגיח, הכלים בהם היא משתמשת, רמת העצמה שלה והחשוב מכל - השיטה הקצרה והיעילה ביותר בה היא היא ניתנת להכנעה, שהרי לא נולדה המפלצת שלא ניתנת להכרעה וכשזה קורה הגיבור שלנו צובר כוחות אדירים מאותה מפלצת ממש, שמפלתה מתורגמת לתועלת אישית מיידית בלתי רגילה, שתלווה אותו מאותה נקודת ציון ואילך.

לא במקרה השחקן הראשי נקרא גיבור, מאחר והוא הצליח היכן שהרבה אחרים היו נכשלים, והסרט, בין אם מבוסס על סיפור אמיתי או על תסריט דמיוני, הוא תולדה של החלטה אמיצה אחת או מסירות נפש לא שגרתית, שבלעדיה לא היה כל עניין להפיק את הסרט, שמספר על עוד כישלון אישי. בשביל זה אנשים לא צריכים ללכת לקולנוע, שהרי כל אמצעי התקשורת דואגים לדווח ולהתמקד דוקא בסיפורים כאלה השכם וערב. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא - האם האופן בו נתמודד עם האתגר הבא שלנו, שקרוב לודאי יתפוס אותנו לא מוכנים, יוכל לספק תסריט מוצלח לסרט עם סוף טוב, שיגרום לצופה לחכות בכיליון עיניים לסרט ההמשך, שגם בו התפקיד הראשי יהיה מבוסס על סיפור החיים שלנו. "גיבור" הוא תואר כבוד שניתן לאדם שלא נותן לחייו לחלוף על פניו, אלא מבין שהם מהווים שליחות אלוקית עליונה. רק אדם שלא בורח מהקשיים שמשמים מזמנים לו, אלא מתמודד איתם ומתגבר עליהם בהצלחה נקרא גיבור.

זאת רק דוגמא אחת מדוע אין באמת דבר כזה שנקרא "רע" בכל הבריאה כולה, מאחר וה"רע", כמו במקרה הזה, הוא הכרחי ליצירת מנוע פנימי לבניית עצמיות האדם ואלמלא היה קיים, האדם לעולם לא היה יכול להגיע לאותם מקומות מופלאים, שהוא מסוגל להגיע אליהם בזכות העובדה, שהעולם נברא בדיוק כפי שהוא נברא ולא בשום צורה אחרת, כשגם ה"רע" הוא חלק ממנו כמו כל שאר החלקים ההכרחיים, שיוצרים את הנוסחה השמיימית, שבאמצעותה הכל מתחבר לאותה מציאות מפוארת שהאדם מכיר או ליתר דיוק, חושב שהוא מכיר.

ככל שהאדם יקבל כל דבר שמוגדר כ"רע" עם פחות כעס וייאוש ויותר הבנה ואמונה, שבראייה לטווח הרחוק ה"רע" הזה חייב להתקיים כדי שיהיה לו טוב, פחות ופחות דברים יטרידו את נפשו וכל תפיסת העולם שלו תהיה בריאה יותר.

מה שמבדיל בין שתי המילים הכנעה והכרעה, שהוזכרו קודם לכן אלו שתי האותיות, שיוצרות ביחד את המילה "נר", ללמדנו שכשאור האמת הפנימי של האדם, שבין היתר מורכב מאמונה ורוחניות מאיר חזק, הוא מהווה כלי יעיל ועצמתי במיוחד להתמודדות עם כל סוגי הסבכים והמהמורות, שהוא עתיד להיתקל בהם במהלך חייו, אך בנוסף לאלו שלו גם של כל האנשים שסביבו. בדיוק כמו שהשמש מספקת לאינספור כוכבים מאורה העצום, אף הוא יכול לעשות את אותה פעולה על פני כדור הארץ ואפילו יותר מכך, בכך שיוכל להעניק השראה לאנשים רבים ולהיות עבורם מקור אור לאמת, אמונה, רוחניות, מילה טובה, אושר, תקווה ותשובה. וכמו שמתמוגגים ממראה הירח ויכולים לשכוח לרגע קט מהיכן מגיע אורו, כך גם אותם אנשים, שיקבלו מאורו של אותו אדם יהפכו בעצמם לאנשים מוארים, שיכולים להעביר את האור לאנשים נוספים וכך הלאה.

כשהנר דולק, יש מצבים מיוחדים בהם הלהבה מגיעה לגודל מזערי, ולמרות זאת אם רוצים ומבינים את העצמה האדירה שגלומה בה, בכוחה להדליק מדורה גדולה ומפוארת ואף לספק אש לכל בתי האב בעולם כולו, מאש לאש. כך הוא האדם, כל עוד הנשמה פועמת בקרבו, גם אם הוא הרשע הגדול בדורו, עדיין ספון בתוכו אור קטן שהוא מספיק עצמתי כדי להדליק לא רק את עצמו אלא את כל נשמות ישראל עם השפעה ישירה ומשמעותית על תיקון העולם כולו, אם רק ישכיל הוא לחפש אחריו וכשימצא אותו יאפשר לו לפעול ולגדול הן במישור הפרטי והן במישור הכללי.

דווקא באותו רגע שהאדם מרגיש את הקושי הכי גדול, שמאיים להפיל אותו לקרשים והוא מרגיש חסר אונים וללא רוח במפרשים, בדיוק ברגע הזה ממש הוא נמצא בעלייה, ולא סתם עלייה כי אם עלייה ברוחניות, באמונה ובדבקות בבורא עולם, כשזה סימן ההיכר הכי בולט שמצביע על כך.

כשמאמן הכושר מבחין שהכושר הגופני של המתעמל השתפר ומעלה לו בהתאם את רמת הקושי של האימון, הוא עושה זאת מתוך כוונה טובה, שהרי מטרת האימון היא לא לדרוך במקום כי אם להיות במגמת עלייה ושיפור תמידיים, ולמרות שהמתעמל נפגש עם דרגת קושי חדשה שטרם הכיר, בתחילה הוא מתאמץ יותר אך עם הזמן הגוף שלו מסתגל לכך, כשהמפגש עם המדרגה הבאה הוא רק עניין של זמן ומוכנות. זהו רק המשל כשהנמשל הוא עבודת ד', שלא רוצה לראות אותנו תקועים באותו מצב אלא עולים ומתעלים למרות הקשיים והמכשולים, שבאים בין היתר לגרום לנו להבין עד כמה אנו רוצים ונחושים לדבוק באמת שלנו ולהשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו. אם אנו נותנים את בטחוננו במאמן הכושר שלנו קל וחומר שעלינו לבטוח ב-ד', שאין מי שמחובר אלינו ואוהב אותנו יותר ממנו יתברך, ולסמוך על תכנית האימונים האלוקית בה הוא מוליך אותנו.

כששמעתי את הרב צביאלי בן צור אומר בהרצאתו "אם קשה לך, אתה בעלייה" נפל לי האסימון. כשהרב אליהו מאלי אמר לי "אם קל לך, אתה בירידה" אותו אסימון בדיוק המשיך להתקדם. ואז בא הרב זמיר כהן וסיכם את הנושא באחת מהרצאותיו, כשדימה את התהליך לרכיבה על אופניים והוסיף "אם אתה עוצר, אתה עלול ליפול". האסימון פנה לכיוון בלתי צפוי, כשנזכרתי שמאמן הכושר שלי במכון הסביר לי, שיש דבר כזה שנקרא "כשל חיובי" ובשיטות אימון מסוימות הוא הכרחי לצורך השגת ההתקדמות הרצויה, ע"י כך שצריך להגיע למצב של אפיסת כוחות, כזאת שלא מאפשרת את השלמת כל החזרות המתוכננות באותו סט, וזה בדיוק מה שגורם לשריר להיבנות בצורה המיטבית. ואז כשקראתי באחד מספריו של הרב קוק זצ"ל, שהרס של בניין קיים משמש כבסיס לבניין חדש ומפואר יותר, האסימון המשיך להתקדם בדרך להבנת התמונה הכוללת.

כשאנו רואים את כל האנשים שצועדים ברחוב אנו למעשה רואים עדות לכל הנפילות והכשלונות הראשונים שהיו להם כשניסו ללכת בפעמים הראשונות. כל פעולה צבאית מוצלחת של צה"ל היא תולדה של אימונים מפרכים שנמשכו חודשים ושנים, כשמטרתם להשאיר את הכשלונות בשטחי האימון בלבד, כדי שבזמן האמת הכל יהיה בהתאם לתוכניות ואף יותר. גם כשמקשיבים למוסיקה האהובה עלינו אי אפשר להתעלם מכך שהכל התחיל מ"דו-רה-מי", כשברקע היו לא מעט זיופים, מאמצים ומעידות, שבסופו של דבר הובילו את האמן/ההרכב הכשרוני להגשים חלום.

למרות שבתהליך הלידה האישה מתאמצת מאוד להוציא את עוברה מחוץ לגופה, לא ימצא אדם אחד שיאמר שאותה יולדת מנסה להרחיק ממנה את הרך הנולד ולדחות אותו בכך, מאחר שפשוט הוא לכולם שההיפך הוא הנכון. דוקא ההתרחקות של העובר מהגוף של אמו גורמת להתקרבות גדולה יותר ולהעמקת הקשר והחיבור ביניהם, שלא היתה יכולה להתאפשר אילולא היה העובר יוצא לאויר העולם. כך גם בעבודת השם, יש לעתים אשליה כאילו ד' יתברך רוצה ח"ו להתרחק מאיתנו, כשלמעשה כל תכלית רצונו היא למעשה להעמיק את הקשר והחיבור בינינו ולאפשר לנו להתקרב אליו עוד ועוד.

כשהיינו ילדים קטנים נהננו מאוד להתגלש בכל סוגי המגלשות שהיו בגן המשחקים, וכאילו שלחנו רמז עמוק ונסתר לגרסה הבוגרת יותר של עצמנו, שגם לירידות שאנו חווים בחיים יש ערך משמעותי וביכולתן לקחת אותנו למקום נעלה יותר במידה ונדע כיצד לתעל אותן בצורה שתהפוך את החסרון ליתרון ואת הלימון ללימונדה. בתקופת הילדות זה נחשב להנאה בעלת תפקיד חשוב בהתפתחות הילד, ובתקופת הבגרות מדובר כבר בדברים הרבה יותר משוכללים. מי ששכח את תקופת ילדותו, גם כבוגר זוכה הוא להיפגש עם הנאות, שמשלבות ירידה ממקום גבוה למקום נמוך יותר כגון: סקי, מגלשת מים, צניחה חופשית, קפיצת ראש, רכבת הרים, אומגה, באנג'י, רכבל וכו'. כשיורים חץ לעבר המטרה, לפני שמכוונים היטב כדי שהחץ יפגע במטרה בצורה המדויקת ביותר, מושכים אותו לאחור והפעולה הזאת מעניקה לו את העצמה שמאפשרת לו להגיע ליעד. את העיקרון הזה פוגשים גם שחקני הבאולינג, ואף רוכבי הג'יפים יודעים היטב שאחד מכללי היסוד הוא שאם הג'יפ מתחפר בחול, תחילה עליהם לנסוע לאחור ובכך לצאת מהבור ורק אז להמשיך לשעוט קדימה. יוצא מכאן שהירידות הן חלק חיוני, מתבקש ובלתי נפרד מהחיים, וכשאחת כזאת מגיעה אל לנו להירתע אלא לחשוב כיצד ניתן להשתמש בה כמנוף שיכול לקדם אותנו למקום גבוה יותר מזה שהיינו בו טרם הופעתה.

לפעמים האדם חושש שמא הקושי החדש שהוא נתקל בו הולך ללוות אותו מעתה ואילך ולהיות חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית שלו, כשבפועל טבעם של קשיים כאלה הוא להופיע לתקופת זמן מוגדרת במטרה לבחון את רמת האמונה והחיבור של האדם לבוראו יתברך ואז להתפוגג, ולכן אסור לשכוח שגם לאותו קושי יש תאריך תפוגה וגם הוא עתיד לחלוף.

ישנן כמה דרכים שיכולות לעזור בהתמודדות עם קשיים ולקצר את משך הופעתם:

1. הכל צריך להתחיל מאמונה שמקור הקושי כמו כל שאר הדברים בבריאה הוא מ-ד' יתברך, שהכל לטובה גם אם קשה למצוא את הצד החיובי שבדבר, ושזה אחד המהלכים שדרכם מתכנן הקב"ה לשגר אלינו את משיח צדקנו, בניין בית המקדש השלישי שיהיה ב"ה בניין עדי עד, הגאולה השלמה ותיקון עולם במלכות שדי.

2. צריך הוא האדם לדעת שלא סתם כך שלח לו הקב"ה את אותו קושי, מאחר ואין מקריות בעולם כפי שהמן הרשע האמין ואף רצה להוכיח זאת לכולם, וכידוע גם הוא וגם אמונתו המשובשת נחלו מפלה מוחצת. למעשה, כל קושי נתפר בדיוק לפי מידותיו האישיות של כל אדם ואדם לפי הדרגה הרוחנית בה הו נמצא כדי לחזק את החיבור ביניהם. עד לאותה נקודה צריך הוא לחזק את ליבו, לזכור את דברי חז"ל במסכת סוכה נב א: "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" ולהקיש מכך שהוא הגיע לדרגה רוחנית גבוהה ולכן שלח לו הקב"ה את הניסיון הזה, להתמלא באמונה ובביטחון, להתפלל לבורא עולם בדמעות לחות, לבקש ממנו את כל העזרה והישועה להן הוא זקוק, ולדעת שלאור ד' יתברך קל יותר לחדור דווקא דרך אותם חריצים שנוצרים בלב שבור.

3. הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים והרי אנו אומרים בקבלת שבת: "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר", ומכאן שכל אחד הוא צדיק בשורשו ובמהותו, עם נשמה גבוהה שחצובה מתחת כסא הכבוד, חלק אלוקה ממעל, כמו יהלום יקר, שכמו שהתמלא בלכלוך כתוצאה מכל החטאים והעוונות שיוצרים ריחוק גדול יותר ככל שהם מרובים יותר, כך גם ניתן להסירו באמצעות תשובה, לימוד תורה, תפילה מעומק הלב ומעשים טובים.

4. אחת הסיבות האפשריות להופעת כל הקשיים היא רצונו של ד' לעורר בנו את הרצון האישי להתחבר אליו יתברך, לדבר איתו, להתפלל אליו ולהשמיע לו את קולנו הפנימי שבוקע מתוך המקומות העמוקים יותר בתוכנו, ומכאן שאם נעשה את הדבר הנכון אשר הקב"ה מצפה מאתנו, כבר לא יהיה לו כל צורך בכל אותם קשיים.

5. צריך כל אדם לדעת שכל צער, קושי או בעיה שהוא חווה מהווים ביטוי לחיסרון שיש לשכינה הקדושה, ועליו להבין שנפלה בידיו זכות גדולה לגלות את הסוד העליון הזה ולדעת שבשמים סומכים עליו ולכן בחרו דוקא בו להביא את העניין הזה לידי תיקונו. יכול הוא לחשוב על הצער הבלתי נתפס שיש ל-ד' יתברך בין היתר על כך שאין לו בית, מאחר והוא נאלץ להחריב את בית המקדש כפועל ישיר של החטאים והעוונות של עם ישראל, ובכך הוא יכול להיות שותף לצער של הקב"ה והשכינה הקדושה שגדול לאין ערוך מצערו האישי, עד שהניסיון יגמר ואיתו גם התקופה הקשה ב"ה.

6. ישנם יחידי סגולה שזוכים לכך שהקב"ה מגלגל אליהם זכות מיוחדת שמאפשרת להם לכפר על הדור כולו דרך אותו קושי שהם מתמודדים איתו, ובמידה והם עומדים במשימה השמיימית בהצלחה אין שיעור לנחת הרוח שזה גורם להקב"ה ולשכינה הקדושה ולשכר שממתין להם בעיקר בעולם הבא, עולם הנצח, אך גם בעולם הזמני הזה.

7. בשעת משבר צריך האדם לגייס את העצמה הרוחנית שספג בכל התפילות, השיעורים וההרצאות, לחזק את עצמו ולא לתת לעצבות, לייאוש ולפחד להשתלט עליו כדי לא לפרנס את היצר הרע. במידה ויש לו ספק אם יש לו מספיק כוחות כדי לצלוח את התקופה הקשה, אל לו לשכוח, ד' יתברך לא שולח ניסיון לאדם אם אין הוא יכול לעמוד בו, ולזכור שברגעים האלה ממש נשלחת אליו עזרה שמיימית מידי הגדול מכולם, מי שאמר והיה העולם, שדווקא אז נמצא הכי קרוב, ודרך אותו משבר רוצה לרומם אותו למקום רם ונשגב הרבה יותר בדרך למימוש התפקיד האמיתי שלשמו הגיע לעולם.

דרך צלחה.