"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן-העץ אשר ציויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך"

 "אשר ציויתיך" לשון אושר, ויכול לשמש כבניין אב, שכל ציווי ה' הם לעולם לתכלית טובת האדם.

 "ארורה האדמה בעבורך". לכאורה מה אשמה האדמה שהאדם חטא? ומכאן שעל האב להתפלל על צאצאיו שילכו בדרך הישר, כי עתיד לישא עוון חטאם, כפי שמברך בבר- המצווה של בנו "ברוך שפטרני מעונשו של זה".

 "בעצבון תאכלנה כל ימי חייך". בהגדה של פסח דרשו "ימי חייך" – הימים, “כל ימי חייך" הלילות. וכידוע יום שאדם עושה בו תשובה הוא מעל הזמן, אזי לא שולטת בו קללה זו שהיא דווקא תחת הזמן. וכל יום שזוכה ועושה בו שעת התבודדות של יישוב דעת, חשבון נפש, וידוי דברים וחרטה על עוונותיו חשוב לפניו יתברך כיום כזה, כי עוסק בו בתשובה, ומקצת היום ככולו דמי.