סלח לי! מה קורה לילד שפוגע בו רכב, משכיב אותו, עולה לו על הבטן עם שני גלגלים?

   יעקב אבינו נמצא במקום הכי מוצלח - להיות עני. בביתו של "הארכי רמאי" (גדול הרמאים), הדוד "לבן" היקר. חז"ל הקדושים אומרים ש'לבן' לא היה בו לבן אלא שמו. חוץ מזה - כולו היה "שחור". נוכל בן לאומי. אפילו שמו מעיד על כך. "לבן", בשפה הארמית, זה ראשי תיבות "לֹא בָּר נָשׁ". פירוש: לא בן אדם.

   הנה דוגמא: לבן שומע שיעקב הזדמן לעירו. סוף סוף זו הפעם הראשונה שהוא יפגוש באחיינו. אין ספק שהולכת להיות כאן פגישה מיוחדת. ובאמת התורה מתארת כאן פגישה מעניינת: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ, וַיְחַבֶּק לוֹ, וַיְנַשֶּׁק לו,ֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ (כ"ט י"ג), נכון שזה נשמע מרגש?! חיבוקים, נשיקות, יש יותר מזה?! (תשאלו את הסבתות).

   אלא שחז"ל מגלים לנו מה מסתתר בתוך הפסוק: כאשר לבן שמע שיעקב הגיע לעיר. הוא עשה את החשבון הבא: אם אליעזר עבד אברהם הגיע לכאן עם "מיליונים", יעקב הנכד, יורש העצר העתידי, צריך להגיע לפחות עם "טריליונים"! לבן היה מבסוט. הנה נזדמן לפניו דג הגון, כעת צריך רק לעשות "העברת בעלות" לרכוש.

   לבן מרים טלפון "למנופי אבי", ומבקש לשכור את שרותיו להובלת מטען סודי עצום. לאחר הכנות נוספות, לבן לובש עניבה, מעביר מפית על הקרחת, בודק שהאף במקום - ויוצא לנקודת היעד. ומה הוא רואה? אברך עם תיק אוכל. בלי מזוודות, ללא שומרי ראש ומאבטחים. לבן בטוח שיעקב מחביא את "הטריליונים" בכיס. מה הוא עושה? "מחבק אותו". תוך כדי הוא בודק את מצב הכיסים - והוא מתאכזב. חוץ מטישו והמפתחות של הכולל, לא היה שם כלום. לבן לא נשבר. אולי נכסיו של יעקב הם "מרגליות" והוא מחביא אותם בתוך הפה. מה הוא עושה? מנשק את יעקב, ותוך כדי הוא משחיל את הלשון פנימה ובודק מה העניינים שם. לאחר בדיקה יסודית, לבן מחליט סופית שיעקב "ריק" מרכוש.

   יעקב מצידו מנצל את החביבות היתרה שלבן מפגין לפניו, והוא פותח בסיפור טרגי. אח שלי עשיו חפץ להורגני, אני בורח מפניו ומחפש מחסה, ואימא שלי - אחות שלך, אמרה לי שאצלך בבית זו הכתובת הביותר.

   לבן שומע את הנתונים, הוא מפעיל את חושיו המסחריים - ואומר: לפי הדין, אני צריך להשאיר אותך ברחוב. אך סוף סוף אני דוד שלך. לכן, בלית ברירה, אני מוכן לארח אותו בביתי, אם תסכים לשתי תנאים. א) לא יותר מחודש. ב) זה לא בחינם. ואם אין לך כסף - תעשה אצלי "עבודות שרות". הבנתם?! זה מה שמסתתר מתחת לחיבוקים והנשיקות.

   האמת היא שזה לא מידע חדש. את לבן הכרנו כבר בפרשה הקודמת: (כ"ד כ"ט - ל"א) וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן... וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. זו גם הטעיה של לבן. שהרי התורה כותבת עליו שם פסוק נוסף: וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ. וכי לבן ראה אורח?! לבן ראה תכשיטים - ושמע שהאיש "עמוס" בעוד. זה מה שגרם לו להציג צדקות ורוחב לב. היו לו תוכניות על האורח!!!

   ואצל "התכשיט" הזה התבקש יעקב אבינו לעבוד. ואכן יעקב עבד במסירות וביושר. וללבן היו דרישות! עבודה "עשרים וארבע שעות". בקור ובחום. הוא רצה שלא יהיו חולים, לא פצועים, שבמסדר בוקר לא תחסר אפילו בהמה אחת. ואכן יעקב הצליח להגיע למאה אחוז תוצאות (ל"ט ל"ח - מ).

   האם מגיע ליעקב משכורת? אוהו איזה משכורת. ולבן באמת היה לארג'. הוא לא נתן משכורת אחת, אלא בשפע, מאה משכורות! מאה פעמים הוא שינה ליעקב את המשכורת! כל כמה ימים הוא עשה לו חוזה חדש. ולא די בזה, לבן גם לא עמד בחוזה - וגנב אותו מהדלת האחורית. אם קבעו שהבהמות החומות שיוולדו בעדר יהיו החודש של יעקב, היה לבן "מחביא את כל הבהמות החומות", ועל ידי כך היתה נמנעת לידה של בהמות חומות, ובסוף החודש ליעקב לא היתה משכורת.

   נכון זה נשמע כואב?! מסכן יעקב, בסוף החודש לא היתה לו משכורת. אך אל דאגה חמודים. חז"ל הקדושים גילו לנו, וזו גמרא מפורשת (יומא לח:), מה שמגיע לאדם - יגיע לו - ואף אחד לא יוכל לנגוע לו בזה. ואכן גם כאן, כאשר לבן ניסה לנגוע ליעקב במשכורת, חז"ל מגלים לנו שהמלאכים התערבו וסדרו את העניינים. ולמרות שלבן היה מוציא מהעדר בהמות בכדי להרוס ליעקב את המשכורת, המלאכים היו מחזירים אותם!!! (ל"א י' ברש"י) ובסוף החודש, היתה ליעקב משכורת ענ........ק! עד כדי כך שבני לבן ריננו על יעקב וטענו שהוא לקח לאביהם את "כל" הנכסים (ל"א א').

   כן כן, מה שמגיע לאדם - יגיע אליו. אף בוס לא יכול לשנות את זה! ואפילו אם לבוס הזה קוראים "לבן". ומי שינסה לשנות את זה, המלאכים כבר יעשו לו בית ספר. ומצד שני, מה שלא מגיע לאדם - לא יגיע אליו ולא יועילו לו כל התרגילים שיעשה. אתה לא מאמין?!

   מעשה שהיה (שמעתי את זה מכלי ראשון): אשה אחת היתה ממלאת לוטו באופן סדיר. פעם היא רשמה את תאריכי הלידה של הנכדים, ופעם אחרת את מספר הזהות שלהם, כל פעם היא ניסתה את מזלה מחדש. פעם אחת היא מילאה כרטיס, אך לא יצא לה להעביר אותו בקיוסק - והיא בקשה מנכדתה לעשות זאת במקומה. כמובן שהנכדה הסכימה "לפרויקט".

   חלפו השעות, נערכה ההגרלה, ומספר הכרטיס של הסבתא זכה בפרס הגדול. השמחה פרצה למרחוק. הנה הוכח שההשקעה של שנים לא היתה לריק. מתקשרת הסבתא לנכדה ומבשרת לה שהיא הפכה למיליונרית. לפי הנייר שבידה, היא מילאה את המספרים בדיוק כמו המספר שזכה. להפתעתה, הנכדה החלה לגמגם. אה... סבתא.... שכחתי... לקחת... את... הכרטיס... שלך... מעל... המקפיא... הוא כלל לא הגיע לקיוסק. ועד היום הסבתא ממלאת לוטו, היא עדיין מחכה למזל שיפגוש אותה שוב.

   פעם דיברתי עם אברך אחד, ותוך כדי השיחה סיפרתי לו את הסיפור הזה. כשהוא שמע - הוא חייך, וביקש ממני לשמוע סיפור דומה שקרה לדודה שלו בארצות הברית.

   דודה שלי היתה ממלאת לוטו שנים. תמיד היא היתה כותבת את אותו מספר. עד כדי כך שאפילו המוכר הכושי במכולת ידע את המספר שלה בעל פה. יום אחד היא נכנסת לחנות, והכושי שאג לעברה באנגלית: הנה המיליונרית החדשה של ארצות הברית - בעלת המספר... להפתעתו, היא לא חייכה כלל. צער ויגון נשקפו מעיניה - והיא לחשה: לפני שבועיים ביקרו אצלי בבית קרובי משפחה ושטפו לי את הראש. מדוע את ממלאת כרטיס, לא חבל?! כבר שנים שאת לא זוכה! למה את לא לומדת לקח? ואכן מאז הפסקתי למלאות. וכעת, כעבור שבועיים, אני רואה שהמספר הקבוע שלי זכה - ומתברר שהחמצתי את המזל. כששמע את זה המוכר הכושי, דמעות נקוו בעיניו. אפילו הוא בכה בשבילה!!!

   מי שקורא את שתי הסיפורים הללו, חש את עוצמת "ההחמצה". אך אנו רוצים להרגיע אותו ולספר לו שזו בכלל לא החמצה!!! מדוע?

   פעם אחת נכנס אדם לחזון איש זצ"ל וסיפר לו שהוא בצרות. מצד אחד הוא חייב לעשות טיסה דחופה. מצד שני הוא חושש שדווקא המטוס שלו יהיה המטוס אחד ל100 שנופל - והוא לא יודע מה לעשות. הרגיעו החזון איש ואמר: יהודי יקר! לא המטוסים נופלים - אלא האנשים. לא המספרים זוכים - אלא האנשים.

   מטוסים לא נופלים! הנה תראה כמה מטוסים טסים - ואף אחד לא נופל. אז למה המטוס של יוסי נפל? כי "ליוסי" היה מגיע ליפול!!! גם בלוטו לא המספרים זוכים. הנה תראה כמה פעמים מלאו את המספר הזה, ואפילו אותו בן אדם מילא את זה כבר בעבר, ואף פעם הוא לא זכה. אז למה עכשיו הוא זכה? כי עכשיו מגיע לו לזכות. ואפילו אם הוא היה מחליף מספר - גם אז הוא היה זוכה. כי אלוקים החליט שהפעם הוא יזכה. אך אין כל קשר למספר!-!-!

   זה יסוד לכל החיים. בעולם הזה אין כללים. אלוקים עושה "מה שהוא רוצה". אין לו מסגרת שמגבילה אותו - ואין כללים שמחייבים אותו!

   וזכורני שפעם שמעתי הרצאה של הרב יהודה יוספי שליט"א, ולפתע אני שומע אותו אומר שאנשים לפעמים שומעים ברדיו כפירה והם לא שמים לב. הוא נתן דוגמא: "החזאי" מודיע שמחר יהיה גשום, וביום רביעי יהיה קריר, ובסוף השבוע הטמפרטורות יעלו וכו'. חזאי חזאי! מי גילה לך את זה? האם אלוקים ניגלה אליך וסיפר לך שזה מה שהוא הולך לעשות? אה.. שכחנו.. יש תחנה מטרולוגית, יש חזאים, רואים בלווין עננים מתקרבים וכו', רגע! אבל הפסוק אומר וחרה אף ה' ועצר את השמים. אלוקים יכול להביא עננים "ולעצור" את התנועה למעלה. הוא יכול להביא גשם ובסוף לא להוריד אותו. אז מי מבטיח לך שמחר יהיה גשום? וכי עננים + רוח זה מחייב שירד גשם?! והרי יש פסוק מפורש שאומר  נְשִׂיאִים (עננים) וְרוּחַ - וְגֶשֶׁם אָיִן (משלי כ"ה י"ד). מסקנה: החזאי כופר! אם לא, הוא צריך להגיד, "אולי" מחר יהיה גשום. "אולי" ביום רביעי הטמפרטורות יעלו.

   את ההשקפה "החזאית" הזו אנו צריכים לעקור מתוכנו, ולדעת שלאלוקים אין מסגרות וכללים מחייבים. אלא העולם הזה פועל "כל רגע" איך שאלוקים רוצה באותו רגע - וזה לא קשור כלל לנתוני השטח. ואם אלוקים החליט שלא יהיה גשם, אז כך יהיה – למרות שלפי נתוני השטח צריך להיות שיטפונות ושלגים. ואם בורא עולם החליט לעצור למישהו את הפומפה (לב), אז הוא ימות גם אם יהיה לו ביטוח חיים "וכללית מושלם". ולחילופין, אם לא מגיע לאדם למות, ה' יעשה לו נס מעל הטבע וישמור עליו נגד כל הכללים. יש מישהו שמפקפק בזה?

   מעשה שהיה (א' תמוז תשמ"ז 8-7-86) משפחה יצאה לטיול. הם הגיעו לקבר של ר' נחום איש גם זו - בצפת, התפללו, והמשיכו בדרכם. לפתע הילד בן ארבע וחצי שומט את ידו מההורים ובורח לכביש. באותו רגע חולפת מכונית ומתנגשת בו, מפילה אותו ו... עולה לו על הבטן עם שני גלגלים!!!

   ההורים נחרדו. הם לא העיזו להסתכל על הכביש - ולא צריך להרחיב למה. הרי באירוע כזה מזמינים ישר חברה קדישא, לא יתכן משהו אחר!-!-!

אך האמא לא התייאשה.  היא מביטה על הכביש, ולהפתעתה הילד שלם. היא מתקרבת, והנה היא מגלה שהילד ללא הכרה. מיד היא מרימה אותו, הופכת אותו, ומחפשת מים. ולפתע היא רואה שהממטרה שמעולם לא פעלה בשעה זו (16:30) כרגע פועלת. בזריזות היא מקרבת את פני הילד לממטרה, וכעבור זמן מה הילד פקח עיניים והחל לילל, הכיפה, איפה הכיפה, (יום לפני כן האמא תפרה לו כיפה, ובתור ילד זה היה "רכוש חדש" שאבד לו).

   כמובן שההורים שמחו על הילד החדש שהם קיבלו. אך עדיין שמחתם רחוקה. מי יודע מה קרה לו בתוך הגוף? מה מצב איבריו הפנימיים? והחמור מכל, מה מצבו הנפשי לאחר טראומה כזו? במהירות נלקח הילד לבית חולים, שם הוא חובר לכל מה שצריך, נכנס לצום, ועבר סדרת בדיקות מקיפה. לאחר שלושה ימים הילד שוחרר לביתו. כאשר בדו"ח השחרור נכתבו "הממצאים של הבדיקות": שריטות בפנים ושפשוף מזערי בגב!!! בדיקת נורמאליות - תקינה. עברו למעלה מעשרים ושתים שנה, ברוך ה' הילד גדל, והשפשוף המזערי והשריטות נעלמו.

אין מה לומר, אפילו עיוור רואה כאן את בורא עולם.

   שאלו את האמא: כיצד את מסבירה את זה? האמא ענתה: הסבר - אין לי! אך כמה דקות לפני התאונה, הילד אמר פרק תהילים בקבר של ר' נחום איש גם זו, כנראה זה מה ששמר עליו.

   למי שחושב שזה "עוד סיפור" שנכנס לעלון, הרי שהוא טועה. משום שאת הסיפור הזה אני מכיר אישית. מדובר באדם שגר איתי בעיר. חי איתי בבית. ישן איתי בחדר. הסיפור הזה קרא לי - כותב השורות!!! (למי שמפקפק, שידע שיש לי בבית מסמכים על כך, גם דו"ח רפואי וגם דו"ח משטרתי). ובפרסום הסיפור הזה אני מתכוון לקיים "שיחו בכל נפלאותיו".

  הוא אשר אמרנו. העולם הזה פועל "כל רגע" איך שאלוקים רוצה באותו רגע, וזה לא קשור כלל לנתוני השטח - אלא לרצון הבורא כעת.

   וזה בעצם מה שראינו אצל יעקב אבינו: למרות שמבחינה טבעית יעקב היה צריך לצאת מלבן - עני וחסר כל, ה' החליט אחרת. וכיוון שכך, ה' שינה עבורו את הטבע - ושלח לו מלאכים שיסייעו לו. ובסוף, לבן נהיה עני ויעקב עשיר (ל"א א').

   לאחר שנחשפנו לאמת, בואו נשנה את החשיבה שהיתה לנו בראש עד היום, נלחץ על reset ונמחק את המידע הישן שהחדרנו לעצמנו, וכעת נכניס לדיסק נתונים חדשים: א) גם אם יש עננים ורוח, זה עדיין לא מחייב שירד גשם - ואכן כבר ראינו זאת בעבר. שהרי מפתחות הגשמים  הם בידי אלוקים ולא בידי החזאי. ב) אדם שזכה בלוטו, זה לא בגלל "שהמספר" שלו היה מוצלח - אלא בגלל שהאיש נשא חן בעיני אלוקים. ג) אם אלוקים רוצה שהאדם ימות, הוא יקח אותו למרות כל אמצעי הבטיחות שהאדם ינקוט. כמו שקרה לאונייה "טיטניק" נוחה עדן, "ולתאומים" זצ"ל. ד) לחילופין, אם אלוקים החליט שיעקב ירוויח, אפילו שלבן בחש בקדרה - זה לא עזר לו - ואלוקים שינה את הטבע. וכן אם בורא עולם רוצה, אפילו אם תפגע מכונית בילד בן ארבע וחצי, תפיל אותו, תעלה לו על הבטן עם שני גלגלים, לא יקרה לו כלום.

כי כך רוצה בורא עולם, ובורא עולם עושה מה "שהוא" רוצה! נכון?