מעשה שהיה

יהודי שלומזל בשם ר' יוסלה,  הסתבך  עם שלושה  בעלי חובות וכל הצרות נפלו עליו בזמן קצר.

·         ניזק דורש ממנו לשלם לו על הנזקים שגרם לו.

·         המלווה דורש ממנו החזר הלוואה של שלושים אלף דולר שהגיע זמן הפירעון

·         גרושתו דורשת לקבל המגיע לה "כתובת אשה".

ר' יוסלה היה צריך כסף במהירות, ומכר את נכסיו שכוללים  שלוש שדות שהיו לו  לקונה בשם ר' אנשיל שקנה ממנו את כל שלושת השדות בשלושה ימים.

·         ביום ראשון קנה  זיבורית

·         ביום שני קנה  בינונית

·         ביום שלישי קנה  עידית

מה הכוונה כולם נכנסו תחת הבעלים?

·         ניזק גובה מעידית שנרכשה ביום שלישי.

·         מלווה- בע"ח  גובה מבינונית שנרכשה ביום שני

·         כתובת אשה  גובה מזיבורית שנרכשה ביום ראשון.

שאלת הגמרא

למה כולם נכנסו תחת הבעלים? זאת אומרת, הניזק הולך לעידית, בעל חוב גובה מהבינונית, וכתובת אישה מזיבורית, הרי למדנו, שהולכים קודם לקונה האחרון,  הוא קנה עידית וזה הקרקע האחרונה שנמכרה.  מדוע?  כי   הקונה הקודם יכול להגיד לבעלי החובות שמנסים לעקל לו את הקרקע שקנה: "הנחתי לך מקום" ולכן תלכו לקרקע האחרונה ולא אלי.   ומאחר והעידית נמכרה אחרונה ביום שלישי, שואלת הגמרא מדוע, לא מפנים את כל בעלי החובות לשדה העידית שהוא השדה האחרון שמכר בעל החוב ללוקח ונותנים להם כל אחד את דינו, ולא מהקרקע האחרונה שנמכרה שהיא העידית? 

תירוץ ראשון

הקונה מאיים על בעלי החובות, או שתקחו כדינכם, ניזק בעידית, בעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית,  ואם הם מתעקשים ולוטשים עיניים לעידית שהיא הקרקע  האחרונה שנמכרה לו אז יש לו איום אפקטיבי:" אני יחזיר קרקע  זיבורית לבעלים, ואז אומר להם  "הנחתי לך מקום" והם לא יוכלו לגבות מהעידית למרות שהיא אחרונה"

פירכת הגמרא

מאחר ומדובר שבעל החוב נפטר,  האיום להחזיר את הקרקע ליתומים לא יעבוד ולא יהיה מעשי  מאחר ובעלי החוב לא יכולים לפנות ליתומים , כי לא ניתן לגבות מנכסים של יתומים שהגיעו אליהם לאחר פטירת אביהם.

תירוץ שני

ולכן מגיעה הגמרא למסקנה כי מדובר במצב חדש  שהקונה מוותר על תקנת חכמים שנתקנה עבור רוכשי קרקעות מבעלי חובות,  כי הוא יכול להגיד  : "אי אפשי בתקנת חכמים"