הקב"ה מפליא את מכותיו בפרעה ובמצרים ולפני כל מכה נשלחת אזהרה לפרעה דרך משה ואהרן. כידוע פרעה לא שומע לדבר ה' לא לפני המכה ואף לא לאחריה. ואמרו חז"ל שאמנם נראה כי הקב"ה הקשה את לב פרעה אך הסבירו שזה היה רק בחמש מכות האחרונות כעונש על כך שפרעה מעצמו הקשה את ליבו במכות הראשונות. ואמנם ה' אמר למשה שפרעה יקשה את ליבו אך הדבר היה בבחירה החופשית של פרעה, שהרי הקב"ה בוחן כליות ולב, בגדלותו העצומה ובחוסר הבנתנו, יודע את כל הנעשה והדבר לא מונע את כוחה העצום של הבחירה החופשית.

פרעה אף מהתל במשה ובאהרון כאשר לאחר כל מכה אומר שהנה הוא הולך לשחרר את עם ישראל כדבר ה', אך ברגע ששוכחת המכה , חוזר פרעה מיד לסורו ולליבו הקשה ולא משחרר את ישראל מארצו:

"והדגה אשר ביאור מתה... ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דיבר ה" (ז, כב-כג) "ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל ה' ויסר את צפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו לה'" (ח, ד) "וירא פרעה כי הייתה הרווחה והכבד את ליבו ולא שמע אליהם כאשר דיבר ה'" (ח,יא).

ואכן לאחר כמה מכות מתארת התורה שקשיחות ליבו של פרעה באה מאת ה': "ויחזק ה' את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דיבר ה' אל משה" (ט, יב).

אכן נראה לנו שפרעה מהתל במשה ובאהרון וכיצד יש לו את החוצפה לומר שהנה הוא חוזר בו רק שתסתלק ממנו המכה, כאשר ריבוי הפעמים בהם פרעה חוזר בו מראה שפרעה איננו רציני כלל בדבריו כלפי חוץ לשחרר את ישראל ופיו וליבו אינם שווים, ובליבו אין לו צל של מחשבה לשחררם מארצו ולשמעו לדבר ה'.

כיצד אנשים מתנהגים סביבנו? בין בני זוג, בין הורים וילדיהם, בין כל אדם לבין הקב"ה? אנחנו מלאים במקרים בהם אנשים מבטיחים הבטחות ולא שלא עמדו בהם במקרה או בנסיבות מוצדקות, אלא כבר בזמן ההבטחה פיו של האדם לא היה שווה לליבו. מהם התוצאות של התנהגות שכזו? ראשית, כמובן שאותו אדם הוא פשוט לא אמין כלפי עצמו, כלפי החברה בה הוא חי וכך הוא ייתפס - מהר מאוד.

על כך אמרו חז"ל שכל העומד בדיבורו רוח חכמים נוחה הימנו, וכל שאינו עומד בדיבורו אין רוח חכמים נוחה הימנו. ועוד אמרו חז"ל שכל האומר אחטא ואשוב אין מספקין בידו לעשות תשובה.

העונש שקיבל פרעה על כך שלקח את בחירתו החופשית כנגד רצון ה' ופעם אחר פעם סרב לשמעו בקולו הוא העונש החמור ביותר הקיים כלפי  האדם. הרמב"ם כותב שהסרת ההשגחה על האדם מאת הקב"ה זהו העונש החמור ביותר, ברגע בו ניטלת מהאדם הזכות והחובה שניתנה בכל הבריאה רק לאדם והיא הבחירה החופשית, הרי שזהו מצב ממנו כבר אין תקנה ודרך לשוב חזרה. כך ירד פרעה לאבדון כאשר ניטלה ממנו הבחירה החופשית וכל החלטותיו ודבריו היו רק על פי רצון ה' המוחלט.

עם ישראל מצווים לדבוק במידותיו של הקב"ה, וכמו שבי"ג מידות קיימת מידת האמת כך גם אנו מצווים לדבוק במידת האמת. לעיתים ה' הציל את עמו רק בגלל זכות אבות שהבטיח לאברהם, ליצחק וליעקב לגאלם ממצרים. מכאן נחזר גם אנו את העמידה בדיבורנו וניצול הבחירה החופשית לעשיית רצון ה'.