פרסום:
דברי תורה
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים48 תוצאות
גזרה מלכות הרשעה גזירה רעה על ישראל
שימי
. בימי הרה״ק רבי אהרן מטשערנאביל זי״ע גזרה מלכות הרשעה גזירה רעה על ישראל, משנודע הדבר לעסקנים חקרו ודרשו איך אפשר לקרוע ולבטל את הגזירה, ונודע להם כי על ידי תשלומי שוחד תתבטל הגזירה, כיון שכן, שלח אח
שימי
. בימי הרה״ק רבי אהרן מטשערנאביל זי״ע גזרה מלכות הרשעה גזירה רעה על ישראל, משנודע הדבר לעסקנים חקרו ודרשו איך אפשר לקרוע ולבטל את הגזירה, ונודע להם כי על ידי תשלומי שוחד תתבטל הגזירה, כיון שכן, שלח אח
התגבר בהחלטה נחושה שיקיים את המצוה במסירות נפש
שימי
סיפר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ״ל, שבהיותו בחור למד תורה בישיבת ׳חברון׳ והיתה אכסנייתו בדירה שכורה ביחד עם עוד כמה בחורים. לקראת חג הפסח חזרו הבחורים איש איש לבית הוריו, ורק הוא נשאר לבדו בדירה, ב׳אור
שימי
סיפר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ״ל, שבהיותו בחור למד תורה בישיבת ׳חברון׳ והיתה אכסנייתו בדירה שכורה ביחד עם עוד כמה בחורים. לקראת חג הפסח חזרו הבחורים איש איש לבית הוריו, ורק הוא נשאר לבדו בדירה, ב׳אור
מסורה. "הלוך וחסור", "הלוך ושוב", "הלוך ונסוע", "הלוך וגדל".
שימי
מסורה. "הלוך וחסור", "הלוך ושוב", "הלוך ונסוע", "הלוך וגדל". אפשר לרמוז בזה מה שאמרו בגמ' [ברכות ל"ד:] 'במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד'. וזהו שאומר "הלוך וחסור" אם האדם
שימי
מסורה. "הלוך וחסור", "הלוך ושוב", "הלוך ונסוע", "הלוך וגדל". אפשר לרמוז בזה מה שאמרו בגמ' [ברכות ל"ד:] 'במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד'. וזהו שאומר "הלוך וחסור" אם האדם
והמים גברו מאד מאד על הארץ
שימי
אומרת התורה הקדושה "והמים גברו מאד מאד על הארץ", אפשר לפרש על פי מה שאמרו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שהוא עניו. כי כמו שהמים אינם נזחלים אלא למקום נמוך כך התורה הנקראת מים כמו שנאמר "הוי כל צמ
שימי
אומרת התורה הקדושה "והמים גברו מאד מאד על הארץ", אפשר לפרש על פי מה שאמרו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שהוא עניו. כי כמו שהמים אינם נזחלים אלא למקום נמוך כך התורה הנקראת מים כמו שנאמר "הוי כל צמ
אלה תולדות נח - פרשת נח
שימי
עוד יש לפרש על פי שאמרו חז"ל בגמ' [בב"מ פ"ה.] ' אמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין התורה פוסקת מזרעו שנאמר "ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר
שימי
עוד יש לפרש על פי שאמרו חז"ל בגמ' [בב"מ פ"ה.] ' אמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין התורה פוסקת מזרעו שנאמר "ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
שימי
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", אפשר לרמוז בזה מה דאיתא בגמ' [עירובין י"ג:] שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל אם נח לו לאדם שנברא או שלא נברא, נמנו וגמרו נח לו לאדם שלא נברא מ
שימי
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", אפשר לרמוז בזה מה דאיתא בגמ' [עירובין י"ג:] שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל אם נח לו לאדם שנברא או שלא נברא, נמנו וגמרו נח לו לאדם שלא נברא מ
סמיכות פרשת נח
שימי
יש לפרש סמיכות הפרשה "ונח מצא חן בעיני ה' " "ואלה תולדות נח וגו' " לרמוז שחובת האדם לקיים המצות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו. וזהו "ונח מצא חן בעיני ה' ". במצוות שבין האדם להשי"ת, צריך גם "ואלה
שימי
יש לפרש סמיכות הפרשה "ונח מצא חן בעיני ה' " "ואלה תולדות נח וגו' " לרמוז שחובת האדם לקיים המצות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו. וזהו "ונח מצא חן בעיני ה' ". במצוות שבין האדם להשי"ת, צריך גם "ואלה
אלה תולדות נח
שימי
יש לפרש הסמיכות "כי נחמתי כי עשיתים" וסמי"ל "אלה תולדות נח וגו' " על פי דאיתא במדרש רבה לעיל פרשת בראשית פרשה כ"ז: 'עכו"ם אחד שאל את ריב"ק אמר לו אין אתם אומרים שהקב"ה רואה את הנולד? אמר ליה הן!
שימי
יש לפרש הסמיכות "כי נחמתי כי עשיתים" וסמי"ל "אלה תולדות נח וגו' " על פי דאיתא במדרש רבה לעיל פרשת בראשית פרשה כ"ז: 'עכו"ם אחד שאל את ריב"ק אמר לו אין אתם אומרים שהקב"ה רואה את הנולד? אמר ליה הן!
ונח מצא חן בעיני ה'
שימי
אומרת לנו התורה ונח מצא חן בעיני השם - יש לפרש הטעם שמצא נח חן בעיני ה', למאן דאמר אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, משום שהיה "צדיק תמים בדורותיו" שהיו אנשי דורו רשעים והוא היחידי זכה להי
שימי
אומרת לנו התורה ונח מצא חן בעיני השם - יש לפרש הטעם שמצא נח חן בעיני ה', למאן דאמר אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, משום שהיה "צדיק תמים בדורותיו" שהיו אנשי דורו רשעים והוא היחידי זכה להי
ונח מצא חן בעיני השם
שימי
ירמוז, שלא די לאדם להיות רק הוא עצמו צדיק וירא ה', אלא צריך שגם תולדותיו יהיו צדיקים. וזהו הרמז "ונח מצא חן בעיני ה' " מצד מעשיו הטובים, ולא הספיק לו זה, אלא גם "אלה תולדות" והבנים שלו היו הולכים
שימי
ירמוז, שלא די לאדם להיות רק הוא עצמו צדיק וירא ה', אלא צריך שגם תולדותיו יהיו צדיקים. וזהו הרמז "ונח מצא חן בעיני ה' " מצד מעשיו הטובים, ולא הספיק לו זה, אלא גם "אלה תולדות" והבנים שלו היו הולכים
סמיכות הפרשה. "ונח מצא חן בעיני ה
שימי
סמיכות הפרשה. "ונח מצא חן בעיני ה' – אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", אפשר לפרש על פי דברי התנא באבות: כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. וזהו הרמז "ונח מצא חן בעיני ה'
שימי
סמיכות הפרשה. "ונח מצא חן בעיני ה' – אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", אפשר לפרש על פי דברי התנא באבות: כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. וזהו הרמז "ונח מצא חן בעיני ה'
"והנה שלשה אנשים ניצבים עליו"
שימי
"והנה שלשה אנשים ניצבים עליו", איתא בגמרא [ב"מ פ"ו:] מאן נינהו שלשה אנשים? מיכאל וגבריאל ורפאל יעו"ש ויש לרמוז כי סופי תיבות שלושה אנשים במספר קטן גמטריא ט' וכן סופי תיבות של מיכאל גבריאל רפאל במספר
שימי
"והנה שלשה אנשים ניצבים עליו", איתא בגמרא [ב"מ פ"ו:] מאן נינהו שלשה אנשים? מיכאל וגבריאל ורפאל יעו"ש ויש לרמוז כי סופי תיבות שלושה אנשים במספר קטן גמטריא ט' וכן סופי תיבות של מיכאל גבריאל רפאל במספר
"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירץ לקראתם".
שימי
"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירץ לקראתם". יש לדקדק למה כפל תיבת "וירא" ועוד כשהוא אומר "נצבים עליו" משמע שהם עומדים לפניו, לא יתכן לרוץ לקראתם כי אין אדם רץ אלא רק על דבר רחוק ממנו כדי
שימי
"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירץ לקראתם". יש לדקדק למה כפל תיבת "וירא" ועוד כשהוא אומר "נצבים עליו" משמע שהם עומדים לפניו, לא יתכן לרוץ לקראתם כי אין אדם רץ אלא רק על דבר רחוק ממנו כדי
כחום היום, יש לפרש על פי המבואר בגמרא
שימי
כחום היום, יש לפרש על פי המבואר בגמ' [נדרים מ'] המבקר את החולה לא יבקר אותו לו בשלוש שעות הראשונות ולא בשלוש שעות האחרונות של היום אלא באמצע היום. עוד פירש"י , "וירא אליו ה' " לבקר את החולה. ולכך נתגל
שימי
כחום היום, יש לפרש על פי המבואר בגמ' [נדרים מ'] המבקר את החולה לא יבקר אותו לו בשלוש שעות הראשונות ולא בשלוש שעות האחרונות של היום אלא באמצע היום. עוד פירש"י , "וירא אליו ה' " לבקר את החולה. ולכך נתגל
סמיכות תורה בפרשה "נמולו אתו"
שימי
סמיכות הפרשה "נמולו אתו" – "וירא אליו ה' באלוני מורא", כתב רש"י ז"ל הוא נתן לו עצה על ה"מילה" לפיכך נגלה אליו בחלקו ואיתה במדרש רבה חברון נקראת קרית ארבע על שם ארבעה אנשים שנימולו שם והם: אברהם, ענר ,
שימי
סמיכות הפרשה "נמולו אתו" – "וירא אליו ה' באלוני מורא", כתב רש"י ז"ל הוא נתן לו עצה על ה"מילה" לפיכך נגלה אליו בחלקו ואיתה במדרש רבה חברון נקראת קרית ארבע על שם ארבעה אנשים שנימולו שם והם: אברהם, ענר ,
דג יקר לכבוד ערב יום כיפור
שימי
סיפור: אמר רבי תנחומא: מעשה היה ברומי בערב יום הכפורים, והיה שם חייט אחד איש ישראל והלך ליקח לו דג שמן לכבוד היום, נזדמן הוא ונערו של אפרכוס שהיה מושל המדינה, ושניהם היו עומדים על המקח, והיה זה מעל
שימי
סיפור: אמר רבי תנחומא: מעשה היה ברומי בערב יום הכפורים, והיה שם חייט אחד איש ישראל והלך ליקח לו דג שמן לכבוד היום, נזדמן הוא ונערו של אפרכוס שהיה מושל המדינה, ושניהם היו עומדים על המקח, והיה זה מעל
רבי אבא היה יושב בשער הפתח של לוד,
שימי
מסופר: רבי אבא היה יושב בשער הפתח של לוד, ראה בן אדם אחד שהיה בא ויושב באיצטבא עשויה מן תל עפר, והיה עייף מהדרך ויושב ונם שם. פתאום ראה רבי אבא נחש אחד שהיה בא אצלו להזיקו, ויצא שרץ
שימי
מסופר: רבי אבא היה יושב בשער הפתח של לוד, ראה בן אדם אחד שהיה בא ויושב באיצטבא עשויה מן תל עפר, והיה עייף מהדרך ויושב ונם שם. פתאום ראה רבי אבא נחש אחד שהיה בא אצלו להזיקו, ויצא שרץ
כי דור תהפוכות המה
שימי
כתוב בתורה כי דור תהפוכות המה (ל״ב -כ') מסופר: הרה״ק ה״בית ישראל" מגור זיע״א לא הניח לאברכים החריפים להרחיק משורותיהם אפילו את מי שסרח ונכשל, כדי שלא לדחות אבן אחר הנופל, ומתוך ידיעה מבוססת
שימי
כתוב בתורה כי דור תהפוכות המה (ל״ב -כ') מסופר: הרה״ק ה״בית ישראל" מגור זיע״א לא הניח לאברכים החריפים להרחיק משורותיהם אפילו את מי שסרח ונכשל, כדי שלא לדחות אבן אחר הנופל, ומתוך ידיעה מבוססת
"הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׳
שימי
"הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׳ הרה"ק ה׳עטרת ישועה׳ מדז׳יקוב זי״ע סיפר, פעם בהיותי ברחובה של עיר בווינא עיר הבירה, ראיתי האיך שאחד מנקה את הרחובות, ניגשתי אליו ושאלתיו, לשם מה יטרח כבוד
שימי
"הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׳ הרה"ק ה׳עטרת ישועה׳ מדז׳יקוב זי״ע סיפר, פעם בהיותי ברחובה של עיר בווינא עיר הבירה, ראיתי האיך שאחד מנקה את הרחובות, ניגשתי אליו ושאלתיו, לשם מה יטרח כבוד
