"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכך לבבך ובכל נפשך" (דברים י, יב). מתוך לשון התורה: 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך' למדו חז"ל שהקב"ה דורש מאיתנו 'רק' דבר קטן, והוא ליראה את ה'. ושאלו בגמרא במסכת ברכות- וכי היראה היא דבר קטן?! אלא שהיראה היא דבר קטן כלפי משה רבנו. משה רבנו שדורש כאן לפני העם אומר שדרישת ה' היא לדבר קטן של יראת ה', שלגבי משה אכן זהו דבר 'קטן', לא במובן שזהו דבר לא חשוב, אלא במובן שזהו דבר כה בסיסי ויסודי שלא ניתן בלעדיו, לאחר שראה משה את הקב"ה פנים בפנים, אז אכן לגביו היראה 'מילתא זוטרתי היא'. והקשו רבים (הר"ן, מהרש"א ועוד) שהרי סוף סוף משה מדבר כאן אל בני ישראל ולהם הוא אומר 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך', והם לא נמצאים במדרגתו של משה רבנו- אם כן חוזרת השאלה למקומה, הרי לישראל יראת ה' איננה בבחינת 'מה ה' אלוקיך דורש מעימך'?

הכלי יקר מביא שיש שתירצו שלגבי בני ישראל שלמדו תורה מפי משה רבנו שהדריכם בדרך היראה, אז לגביהם בדור המדבר היה זה מילתא זוטרתא היא.

הכלי יקר עצמו מסביר על פי המשך הפסוקים שם נאמר: "וידעתם היום, כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלוקיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה... ואשר עשה לחיל מצרים... כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה..." (דברים י"א), כלומר לבקש את היראה מהבנים שיקומו אחריכם הדבר אכן קשה שהרי הם לא ראו בעיניהם את כל ניסי ה' במדבר שבאו להביא ליראת ה', אך אתם דור המדבר שראיתם בעיניכם את כל נפלאות ה', מכם זוהי שאלה קטנה ליראה את ה' אלוקיכם ומתוך כך 'ולאהבה אותו' להגיע גם למידת אהבת ה'. גם לבני ישראל העומדים לפני משה רבנו, יראת ה' זהו דבר הניתן להשגה עקב מה שחוו במדבר במשך הנדודים, מה שלא ניתן יהיה לעשות בקלות בדור הבנים שיקומו. (אמנם גם כאן יש לשאול, חלק מהניסים המוזכרים- יציאת מצרים, קריעת ים סוף, גם אות ם רוב מי שעומד לפני משה לא היו שהרי הדור שיצא ממצרים מת בעוון המרגלים וגם כאן יש דור 'חדש', זהו איננו הדור שיצא ממצרים).

תורתנו היא תורת חיים, תורת נצח ודברי ה' 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך' מופנים אל כל בני ישראל שבכל הדורות, גם אלינו. כיצד נוכל להסביר שיראת ה' היא מילתא זוטרתא לגבינו אנו, לא כלפי משה וגם לא כלפי דור יוצאי מצרים ודור המדבר שחוו בעיניהם את הדברים שגרמו להם ליראת ה' בקלות יותר?!

השפת אמת (שנת תרס"ד) מסביר לנו עניין זה. כפי שמשה רבנו טבע בגֵנים של עם ישראל את התורה, כך גם בכל יהודי יש איזה ניצוץ הבא מכוחו של משה רבנו- 'תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב'. וזוהי הכוונה שלגבי משה יראת ה' היא מילתא זוטרתא, כלומר לגבי משה הוא ידע וראה שהיראה היא מילתא זוטרתא גם כלפי ישראל, בני ישראל שעמדו בגופם או בנשמתם במעמד מתן תורה זכו לכתרים הללו המיוחדים לכל ישראל, וניתן לכל יהודי להגיע למדרגה זו של יראה ה' בבחינה של 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך'.

התורה נמסרה לנו ע"י משה רבנו, ובלימוד התורה נדבקים גם בענווה וביראת ה' אלוקינו, שיש למשה רבנו.