העברת האמונה בקב"ה לדור הבא (לפרשת עקב)

כאשר מצווים/ פוקדים על אדם לעשות מעשה מסוים בידיים- ניתן עדיין לקבל זאת, אך כאשר קיים ציווי על לחשוב דבר מסוים או על איזה עניין שברגש הדבר הרבה יותר קשה. האם ניתן לצוות על רגש? הקב"ה מצווה אותנו "ליראה את ה' אלוקיך" וגם "ואהבת את ה' אלוקיך ושמרת משמרתו". כיצד ניתן לעשות זאת?

התורה מסבירה לבני ישראל, דור המדבר, שאכן הציווי כלפיהם הוא דבר מובן ואפשרי יותר שהרי "לא את בניכם אשר לא ראו את מוסר ה' אלוקיכם.." - אלא "... כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה". אך התורה יהא תורת נצח והקב"ה בודאי שרוצה ומצווה גם את הבנים לשמור את תורתו ולא רק במעשים אלא גם ברגש- ביראה ובאהבה להקב"ה, אם כן כיצד יש לפעול בעניין זה?

פרשה זו של שמירת מצוות ה' מפורטת ומתארת את שמירת התורה בכניסה לארץ ישראל שאיננה כארץ מצרים, יש צורך בעבודת ה', בתפילות כי ארץ ישראל  'למטר השמים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה', וממשיכה התורה בשכר ועונש על שמירת מצוות ה', אהבתו ויראתו. בסוף הדברים הללו נראה שנוכל למצוא תשובה לשאלתנו, כיצד הבנים בכל הדורות יוכלו גם הם לקיים את יראת ואהבת ה', אף שלא חוו את ניסי ה' ונפלאותיו כדור ההולכים במדבר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם...".

החובה לגרום לכך שגם הבנים יחוו את היראה ואת האהבה כלפי הקב"ה מוטלת על ההורים. תורת ישראל מבוססת על ההעברה מאב לבן, מאב לבן לאורך כל הדורות. היו דורות שראו בחוש גלוי יותר את מציאות ה' בעולם ויש שבדורם הנהגת ה' הייתה נסתרת יותר. סיפור יציאת מצרים וסיפור שאר ניסי ה' עימנו בפרט ובכלל לאורך הדורות הם הבסיס לאמונה בה' ולקיום תורת משה עבד ה', ליראה ולאהבה את ה' אלוקינו. זוהי זכות וחובה של ההורים, של האב ללמד את בנו תורה והתנהגות שתוביל לאהבת ה' ולקיום מצוותיו. אמנם לא כל מעשה שאנו אומרים אנו יודעים כיצד הוא יפעל או ישפיע, אך חייבים לעסוק בעניין זה של חינוך הבנים, של לימוד הדור הבא את האמונה בה'. הדבר מחייב את ההורים לא רק ללמד את בניהם אלא כמובן גם לנהוג בדרך זו בחייהם שלהם, כאשר הדוגמא האישית היא כלי חינוכי חשוב ביותר בעניין זה.

"והיה עקב תשמעון"- אלו מצוות קלות שהאדם דש בעקביו, אסור לזלזל באף דבר קטן, שכיון שכל לימוד וחינוך לבנים משפיע. רש"י כאן אומר שכבר משעה שהבן יודע לדבר יש ללמדו 'תורה ציוה לנו משה', וכך נפסק להלכה בעניין חינוך הבנים וקיום מצוות 'ודברת בם'.

בכדי שהדור הבא יוכל גם להרגיש את החובה שבמציאות החיים ליראת ה' ולאהבתו, על הוריו לחנכו וללמדו בדרך זו. אף שלא היינו בגופנו במעמד הר סיני, אך הדברים הללו קיימים בתודעתנו ועלינו להעביר לבנינו חוויות רוחניות ולימוד תורה שיגרמו להם להרגיש ברגש, אהבה ויראה כלפי הקב"ה.