"ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו" (בראשית כד,ג). אברהם שולח את אליעזר להביא אשה ליצחק ומשביעו שלא יקח מבנות כנען. בחז"ל ובפרשנים הובאו כמה הסברים מה הטעם שלא רצה אברהם שיצחק יתחתן עם בנות כנען (ראה דברי מרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן זצוק”ל זיע”א ב'מעשי אבות-א', 'למה לא בנות כנען'). נראה שמעבר לפשט מתגלה בזה ברקע גם גילוי כנגד התורה, שיצחק בהקמת המשפחה מעמיד את משפחת בני ישראל שקשורים להבאת שם ה' לעולם, שזה נעשה ע"י התורה, ולכן מתגלה בזה ברקע גילוי כנגד התורה. שהנה בטעמים שהובאו נרמז גילוי תורה כך: א. '"כי אל ארצי ואל מולדתי". והלא כולם עובדי עבודה זרה, דכתיב "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים" (יהושע כד ב), ואברהם אבינו יצא מהם! אלא אמר אברהם: הואיל ואני מגייר אגייר ממשפחתי ומבית אבי, שהן קודם לכל; ולא עוד אלא שהן קרובי תשובה. מכאן אמרו: לעולם תהא דעתו שלאדם קרובה לקרוביו ואם יש לו עושה בטובתך, וכן הוא אומר: "ומבשרך לא תתעלם" (ישעיה נח ז)' (מדרש הגדול; בראשית כד,ד). לפי טעם זה הסיבה היא קירבה משפחתית לאברהם, לכן זה מרמז על ספר בראשית בו מסופר על קשרי המשפחה של האבות וקרוביהם (ישמעאל, עשו ולבן [וכן לוט שהלך עם אברהם]). ב. '"מבנות הכנעני" – התהום המפרידה בין בת כנעני לבין בן אברהם כל כך גדולה, עד שלעולם לא יתאימו זו לזה. אך השפעת אשה כנענית על בני תהיה גדולה עוד יותר, מכיון שאנכי יושב בקרב הכנענים, ועל כן תוגבר ותחוזק השפעתה על ידי קרובי משפחתה וחברותיה' (רש"ר הירש). לפי זה הסיבה היא ההמצאות בקרבה למשפחתה שכך ישפיעו לרעה, וזהו כרמז לספר שמות בו מסופר על ישיבת בנ"י במצרים, שכך התדרדרו למ"ט שערי טומאה, כיון שלמדו ממעשיהם של המצרים בשל שישבו בקרבתם. ג. '"מבנות הכנעני" – כי זרע כנען ארור וזרעי ברוך, ולא יתערב זרע ברוך בארור' (רד"ק). שהגילוי שישראל ברוכים, מרמז על ספר ויקרא שבו עבודת המקדש שבזה בולטת מעלת ברכתם וקדושתם של ישראל. ד. '"אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני”, שהיו מושחתים במדותיהם, וכבר כתב הר"ן שהמצות והעברות שבתורה הם על שני פנים: מהם שיעשו רושם בגוף ובנפש במדות ובמעשים, ומהם שיעשו רושם רק בנפש באמונות. ואותם שיעשו רושם בגוף ובנפש, יעשו רשומם אל הבנים המשתלשלים מהם, כשנאה ונקמה ואכזריות והכילות והזמה ודומי', שהם יעשו רושם בנפש מצד שהם עברות ובגוף לפי שהמדות יפעלו בליחות כמו שהליחות יעשו תכונה במדות, כי כמו שבאשר יהיה דם הלב רותח יהיה האדם כעסן, כן מי שיכעוס יעשה דם לבו רותח, ואותם המדות יחייבו המזגים הגופיים וזה ימשך לבנים; וזה רוע אנשי כנען. אמנם הדברים שעושים רושם בנפש לבד והם אמונות הכוזבות לא יתפשטו בבנים, לכן בחר באנשי בית אביו, הגם שהיו להם אמונות כוזבות, כמ"ש "אלקי אברהם ואלהי נחור ישפטו”, לא נשחתו במדות' (מלבי"ם) [וכך גם מובא בדרשות הר”ן בדרוש החמישי]. המעשים שמשפיעים לתכונות רומז לספר במדבר בו מסופר על מעשי בנ"י במדבר (כמו הקנאה של קרח וכדו'). ה. '"אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני”, אחד כנעני ואחד שאר שבעה עממין, שנקראו כולם על שם כנען. ולמה? שכולם מוחרמין, שנא׳: "כי החרם תחרימם" (דברים כ׳:י״ז)' (מדרש הגדול בפס'). '"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" – שאר אכסנאים מתחתנים בבני הארץ כדי שירש נחלה במקום על ידי נישואין, כמו שעשה עשו שירש הר שעיר על ידי אהליבמה. אבל אני איני צריך, שהרי נתן לי הקב״ה את הארץ' (ר"י בכור שור). '"מבנות הכנעני" – פן יאמרו עלי: על ידי ירושה ומתנה נכנס הוא לארץ; לפיכך איני רוצה אלא על ידי הקב״ה שיתננה לי בחזקה' (חזקוני). החרמת אנשי כנען זה גילוי שנאמר בכיבוש הארץ, וכן מה שאברהם רצה שיתגלה שירש את הארץ בחזקה ע"י הקב"ה ולא מאדם, זהו גילוי שקשור לכיבוש וירושת א”י, שזה רומז לספר דברים שהוא נאמר לקראת כניסת בנ"י לא"י וכיבושה. אולי לכן מתחיל הפס' באמירה של אברהם שמשביע את אליעזר: "ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ", כגילוי גדול של שם ה' בעולם (שנשבעים בשמו להתחייבות שזה מגלה על מעלתו וחומרתו), כרמז לתורה שהיא גילוי שם ה', והשפעתה לתיקון עולם שיתגלה שם ה' בעולם, וכך יהיה גילוי שהוא האלקים בשמים ובארץ. אולי גם נרמז בכך שאברהם הפיץ את שם ה' בעולם: '"וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלקי הַשָּׁמַיִם”, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס: עַד שֶׁלֹא הוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו - "אֱלקי הַשָּׁמַיִם”, וְכֵיוָן שֶׁהוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו - "אֱלֹקי הָאָרֶץ”' (ב"ר נט,ח) [וכן בספרי: '"יבוננהו". עד שלא בא אברהם אבינו לעולם כביכול לא היה הקדוש ברוך הוא מלך אלא על השמים בלבד, שנאמר (בראשית כד ז) "ה' אלקי השמים אשר לקחני”, אבל משבא אברהם אבינו לעולם המליכו על השמים ועל הארץ, כענין שנאמר (שם כד ג) "ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ"' (ספרי; דברים סימן שיג [דברים לב,י])]; שזהו כמו התורה שמגלה את שם ה' בעולם. לכן גם נרמז בפס' כאן בתחילת הסיפור על לימוד תורה של אברהם ואליעזר: 'אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר (בראשית כד, א) "ואברהם זקן בא בימים" … אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר (בראשית כד, ב) "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו", אר"א: שמושל בתורת רבו' וכו' (יומא כח,ב).