את הפסוק (בראשית כג, א): "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים", פירש רש"י: "כולן שווין לטובה".

כיצד אפשר לומר על אישה שרוב ימיה הייתה עקרה - שכולן שווין לטובה?

מפרש ה"שפת אמת" ("שפת אמת", תרל"ג): "כולן שווין לטובה - פירוש... שבכל יום צריך לתקן דבר מיוחד... וכן להשיג ידיעת הבורא ברוך הוא ברוך שמו".

לא נאמר שכל שנותיה של שרה אמנו היו טובות - אלא נאמר "לטובה". יש הבדל בין "טוב" ובין "לטובה". טוב - משמעו שהכל טוב, ואילו לטובה - משמעו שכל מה שעבר על שרה אמנו הצטרף אצלה לבניין הטוב. גם הטוב וגם הרע או הקושי - גם הם הצטרפו לבניין הטוב.

הגדולה של שרה אמנו, על פי ה"שפת אמת" הייתה: שלא היה אצלה מושג של משהו שהוא "לא שווה". הכל שווה. מכל האתגרים שעברה, הקשיים וההתמודדויות היא למדה ובכך אישיותה נבנתה. שום יום לא הולך לאיבוד. בכל יום יש לנו מה לתקן. לפעמים התיקון בא בקלות, ולפעמים הוא קשה ומורכב, כרוך בצער או בהתגברות - צמיחה גם מתוך דמעה.

הרב אייל ורד, מהספר: "אל שפת האמת - על המועדים"