במדבר לא,ב: נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת, הַמִּדְיָנִים: מדוע לנקום רק מן המדינים ולא גם מן המואבים, שהרי נאמר וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם (כב,ז)? ש"כ: "המואבים לא נכנסו לדבר אלא מחמת יראה ... אבל מדינים נתעברו על ריב לא להם ... ועוד שהמדינים החטיאו את ישראל ונתחייבו כלייה, אילולי פינחס".

לא,טו: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה:  הַחִיִּיתֶם, כָּל-נְקֵבָה: איך משה מתרעם על החייאת כל נקבה, בעוד הוא אמר אחר כך וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר--הַחֲיוּ, לָכֶם (יח)? ש"כ: "מן הראוי היה שלא יהיה להם לא זֵכר ולא זיכרון כלל ... הואיל ונעשה על ידם קידוש השם ברבים, בראותם 32,000 נקבות פחותות משלוש שנים, שמהם נראה שהיו המדיינים עם רב ועצום, ונהרגו כולם, ומישראל לא נפקד מהם איש ... לפי שהם פחותות משלוש שנים – החיו לכם".

לב,לד: וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר: מדוע בנו את הערים האלה שהרי היו כבר בנויות (ג)? ש"כ: "בנויים היו והרסום וחזרו ובנאום, לפי שכשבנו אותם האמוריים בנאום על שם עבודה זרה, לזה הרסום וחזרו ובנאום לשם קדושה".

מבחר גימטריאות: נערה = השוטה; בנעוריה = והיא שוטה; נקמת ה' - התורה.

 

מסעי

לג,ב: מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם--עַל-פִּי יְהוָה: מה משמעות מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם? ש"כ: "לומר שתכלית מוצא האדם לזה העולם הוא לנסוע על פי ה', שיהיה צדיק".

לה,לא: וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ: מדוע עוון הרציחה הוא כה גדול עד שלא ניתן לכפר עליו בכופר? ש"כ: "מקדמת דנא היה (הרוצח)  והיה חייב מיתה ... אם כן כל מה שאתם לוקחים ממנו (כופר) הוא גזל בידכם".

לו,ו: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר, לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם, תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים:  אַךְ, לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם--תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים: מדוע 'בעיניהם' ולא 'בעיניהן'? ש"כ: "לפי שדרך הזכר לחזר אחר הנקבה ... אבל אלו שהן צדקניות והן גדולות יותר מארבעים שנה – אין גנאי להן שיהיו במקום זכר, והן יקחו האיש הטוב אשר יבחרו, כי ודאי לא יבחרו אלא בטוב, זהו 'לטוב בעיניהם'".

מבחר גימטריאות: צלפחד = רבי.

שבת שלום, שבת של שלום, קידוש ה', קדושה, צדיקות, חיים וזיווגים טובים, והצלחה בניתוח של גדית, ונזכה לשחרר כל חטופינו, אורן. 

***

מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשות מטות ומסעי

מטות

לא,ג: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא; וְיִהְיוּ, עַל-מִדְיָן, לָתֵת נִקְמַת-יְהוָה, בְּמִדְיָן: מדוע 'אנשים' ולא 'חיילים'? רש"י: אנשים = צדיקים". במה צדיקותם? הרב נבנצל: "הדרך להיקרא צדיק היא דווקא לעבור ניסיונות, והניסיון של אנשי המלחמה היה לא לפעול כפי הרהורי לבם (ולזנות עם המדייניות)". לומדים מכאן כלל גדול: אף על פי  שהיו להם הרהורי עבירה, הם עדיין נקראו צדיקים.

 

מסעי

לג,לח: וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי יְהוָה--וַיָּמָת שָׁם:  בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ: מדוע אהרן הוא האדם היחיד שהתורה מגלה לנו את יום מותו? הרב נבנצל: "'על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים' (אבות א,ב), ואהרן היה הכהן הגדול שמסמל מה זו 'עבודה' – דהיינו עבודת הקרבנות, ולכן ה' מגלה לנו רק יום פטירתו של אהרן, כדי להראות שיש קץ לעבודת הקרבנות של האדם כשהוא נפטר מן העולם, מה שאין כן בתורה ובגמילות חסדים. התורה לא בטלה ואינה נפסקת לעולם, גם לא לאחר מות האדם, מפני שהבנים והבנות הולכים בדרכי התורה מתוך מה שלימד אותם".

חזק חזק ונתחזק