התוצאה מעידה על המטרה

אלוהים רצה שבני ישראל יתרבו בעושר ובכבוד, ישועבדו, ירצו בחירות, יקבלו את התורה ויגאלו את הארץ המובטחת. כל זה לא היה אפשרי בכנען: ארץ עם עממים, נישואי תערובת איימו לפגוע בזהותם, האדמה לא הייתה פוריה, מקורות המים מוגבלים, וחציית ים וקבלת תורה לא היו מתאפשרים.

מצרים התאימה במיוחד: הדלתה של היאור הייתה שוממה, מלאה יתושים, תנינים, בוץ טובעני, מחלות וגזים רעילים. המצרים סלדו מהמקום, ובני ישראל לא נדרשו לפנות איש. כיוון שהיו רועי צאן ומתועבים למצרים, שוכנו הרחק בצפון — והיאור שטף לים את צואת צאנם.

מיד התגיסו בני ישראל לייבוש הביצות: חפרו תעלות, הקימו סכרים, גשרים ודרכים, והפכו את האזור לפורה שבמצרים. הם קיבלו זכיון לגדל את בקר פרעה וסיפקו לממלכה בשר, חלב, צמר ועורות. ראוי לזכור שעד היום, ברגע שבני ישראל רואים ביצה הם ממהרים ליבש ולשפר אותה.

הבדל התרבות והסלידה מהצאן שימרו את בידולם מהמצרים ואחדותם.

כדי לאפשר הצלחה במצרים, אלוהים בחר להתחיל ממשפחה אחת של רועי צאן — משפחה חדשנית, שאפתנית, המסוגלת למצוא פתרונות יצירתיים דווקא במקום שבו אחרים נכשלו או ויתרו. כך התכונות האלה נשארו והתחזקו בבני ישראל.

התחדשות וחדשנות בימי האבות

מציאת מים

אברם נדחף לנגב, מצא מים במדבר, אסף אותם בבורות ובסכרים באפיקי נחלים, ושתל אלפי עצי אשל. בכל מקום שהעץ שרד, ידע שיש מים. הוא הוריש בארות ליצחק ונכדיו – ואף ייתכן שישמעאל מצא אחת מהן.

שיפור עבודת השדה

יצחק התיישב בגרר, שילב צאן בחקלאות, והשביח את האדמה. כל זרע הניב פי מאה. בניו למדו ממנו – ויוסף יישם את הידע הזה תחילה בשדות פוטיפר ואחר כך בשדות מצרים, כדי לשרוד את שנות הרעב.

שיפור הצאן

אלוהים הראה ליעקב בחלום כיצד לבחור אילים בעלי תכונות מיטביות. כך שיפרו בני ישראל את הצאן – בשר, חלב וצמר באיכות גבוהה – ומכרו אותם בהצלחה במצרים, והתעשרו.

ארגון מדינה וכלכלה

יוסף, שלמד מאבותיו, שיפר את אחוזת פוטיפר – מפקד הצבא, המשטרה ובתי הסוהר – וכשמונה למשנה לפרעה, יישם את הידע בכלל מצרים. הוא הפך את אדמות הדלתה הפוריות לשדות מניבים, הניח תעלות ומשאבות, שיפר את איכות הזרעים, שילש את היבול, והקים רשת איסוף, תשלום, ואגירה בממגורות. בשנות הרעב, ניהל מכירה מסודרת של מזון – ללא שוק שחור, שוחד או שוד. בסוף הרעב, כל רכוש מצרים היה בידי פרעה, והעם התחייב למס קבוע של 20%.

מטרת סיפורי האבות

כדי שגויי הארצות יכירו את אלוהים וילמדו את חוקיו, מצוותיו ותורתו, הראה להם אלוהים את הברכה שבני ישראל מביאים לעולם.

כדי להביא ברכה זו, בני ישראל נדרשו להיות אנשים נמרצים, עקשנים, יזמים, חכמים, מקוריים, בעלי דמיון וחזון, כל הכישורים הנדרשים לפתרון בעיות, שיפור, ייעול ושיווק. דרך הצלחתם, העמים ילמדו להכיר באל אחד ולכבדו. כמובן דרך הסיפורים אנו גם לומדים מוסר ודרך ארץ.

סיפורי האבות מדגימים זאת היטב: אברם הציל את כנען ממלכי הצפון, יצחק הביא שפע לגרר, יעקב הביא ברכה ללבן, יוסף הביא ברכה לפוטיפר – ולאחר מכן לפרעה ולכל מצרים.

זו שליחותנו: להמשיך להיות חוד החנית של המדע, לגלות את הסודות שאלוהים נטע בטבע – מהאש והגלגל ועד לחשמל, דלק, אנרגיה אטומית ושמשית. הדרך עוד ארוכה, ובני ישראל ימשיכו למלא את תפקידם.

אילן סנדובסקי     https://www.ilans-books.com/

מחבר הספרים: