במדבר יג,ב: שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: מה פשר השינוי בין דבר העם וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ (דברים א,כב) לציווי ה' את משה שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים? ש"כ: "היה לך לומר להם למה אתם צריכים לשלוח ... אם כן, שלח-לך, לך אתה שולח ... כדי שלא יהיה חילול ה'".

יג,לב: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת: מהי אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ? ש"כ: "ארץ שהיא רעה, והמים דלים ורעים והארץ משכלת – לא תגדל אנשי מידות, רק יהיו אנשיה דלים ונכאים שפלי הקומה חסרי הכוח, אבל ... חזקת האוויר כבידת הטבע ומימיה כבדים ופירותיה עבים וגסים ... ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינוניים זולתי הענקים  ואנשי מידות ... ולכן תגדל אנשים גבוהים עד מאד ותמית שאר בני אדם כולם".

טו,ל-לב: וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה, מִן-הָאֶזְרָח וּמִן-הַגֵּר--אֶת-יְהוָה, הוּא מְגַדֵּף ... כִּי דְבַר-יְהוָה בָּזָה, וְאֶת-מִצְוָתוֹ הֵפַר ... וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים--בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: מדוע הסמיכות בין פרשת המגדף את ה' לפרשת מקושש העצים בשבת? ש"כ: "לומר שחילול שבת בפרהסיא הוא כמו מגדף, שהוא מבזה גם כן דבר ה', שהשבת גם כן הוא דיבור ה' ... וכל ימי השבוע היה המן יורד וביום השבת לא היה יורד וביום ששי היה יורד לחם משנה, וראה מעלת השבת, ועם כל זה חיללו בדבר שאין בו צורך ... ואין לך ביזוי גדול מזה".

טו,לח-לט: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: מדוע הכתוב שינה מ'הם' ל'לכם', מ וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת ו וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף ל וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם? ש"כ: "קודם עשיית המצווה הוא רחוק מה' כי עדיין לא נקרב לה', אבל אחר שעשה המצווה נעשה שלו וכאילו נעשה שותף לה' כביכול מאותה מצווה".

מבחר גימטריאות: אזרח = אריה; האזרח = גיבור; לציצת = כתר; ויעפילו = צלפחד.

שבת שלום, שבת של קידוש ה', קידוש הארץ הטובה, קידוש כבוד ה' וקרבה אליו יתברך, ושנחזה בעינינו את השינוי  הגדול מהעולם הזה לעולם הבא, תוך כדי הכנעת הרעים מסביבנו והשבת חטופינו, אורן. 

מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשת שלח לך

יג,לא: וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם:  כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ: מדוע המרגלים חשבו שהכנענים חזקים מהם, לאחר שראו כל מה שה' פעל? הרב נבנצל: "הם חשבו על פי הרגש , במה שהם ראו בעיניהם ולא צירפו לזה את ההיגיון שעל פי השכל, ולפיכך חטאו ... אם אדם יחשוב יותר בהיגיון שעל פי השכל ויבין את כל ההשלכות שהחטא יגרום – הוא לא יחטא".

יד,מ: וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיַּעֲלוּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָר לֵאמֹר:  הִנֶּנּוּ, וְעָלִינוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר יְהוָה--כִּי חָטָאנוּ: מדוע ה' לא קבל את תשובת המעפילים? הרב נבנצל: "ארץ ישראל היא מתנה רוחנית גדולה ונפלאה שקבלנו מה', אבל היא טובה ומועילה רק כשה' נותן אותה, לא כאשר מנסים לקחת אותה בעצמנו ... הם (המעפילים) לא הבינו שרק רצון ה' קובע".