במדבר ח,ו: קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם: מדוע צווה משה לקחת דווקא את הלוויים? ש"כ: "לפי שאהרן נצטער על שלא הקריב עם הנשיאים – דיבר על ליבו ואמר לו 'בהעלותך' ... וניחמו ולקח נחמה ונחת רוח בזה, אבל שבטו – שבט לוי, מה נחמתו ... ולזה אמר 'קח את הלויים' – קחם בדברים והבדילם מתוך בני ישראל, 'וטהרת אותם' – לומר שהם ממחנה המלך ... וכמו שהוא טהור, כן חפץ שיהיו הם גם כן טהורים".

י,ב: עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף--מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת: מדוע 'למקרא' ולא 'לקרוא', 'למסע' ולא 'לנסוע'? ש"כ: "הואיל והיו בזה הקול שלושה דברים: על פי ה', על פי משה ועל פי החצוצרות ... שיכוון בהם הוויות וכפי המקום שהן חונים שם ... 'ולמסע' ... לומר שהקול היה מסייעם בנסיעה ... כי הענן היה מוליכם".

יא,ח: שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת: מהו לשון 'שטו'? ש"כ: "היו משוטטים בשכלם שלא היה גופם יכול לקבלו מרוב זכותו ודקותו וגופן גס ועכור, והיו מבקשים להגשימו".

יא,ל: וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה, אֶל-הַמַּחֲנֶה--הוּא, וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: מהו לשון וַיֵּאָסֵף המזכיר מוות? ש"כ: "לפי שנתווסף בזקנים רוח, מה שלא היה בהם, ולמשה גם כן, כדי להאציל ממנו לשבעים זקנים, לזה אמר לשון 'אסיפה' הנאמר על מיתה (שנאמר 'ויאסף אל עמיו'), ומאותה שעה מתווסף בו דעה שמראין לו שכרו בעולם הזה קודם המיתה".

מבחר גימטריאות: אדני משה כלאם = ראש; כושית = יפת מראה; צפרה = למשה.

שבת שלום, שבת של נחמה, מקרא ונסיעה לניצחון על איראן וחמאס, חשיבה והוספת קדושה, וניצחון הולך ומתמשך מול אויבינו ושובי חטופינו, אורן. 

***

מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשת בהעלותך

יב,ג: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה: במה ענוותנותו של משה לאחר שהוציא את העם ממצרים, הוריד את הלוחות ועוד? הרב נבנצל: "משה איננו מייחס דברים אלו לעצמו ולמעלתו. משה רבינו הבין שהוא לא עושה דבר. ה' רצה להוציא את ישראל ממצרים ולתת להם את התורה, והוא רק השליח ... (בענין 'ותדבר מרים ואהרן') היה עניו מכל אדם ולכן לא הקפיד על כבודו ועל בושתו ויתר מכך, אפילו התפלל עליהם".

יב,טו: וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם: מדוע חיכה ה' כל השנים כדי לשלם למרים על שנתעכבה למשה שהושלך ליאור? הרב נבנצל: "ה' רוצה ללמדנו שאפילו במצב של דין ועונש, ה' עדיין שם. לכן אף על פי שמרים קבלה את הצרעת בגלל לשון הרע שדיברה ונענשה כדין, ה' מראה שהוא עדיין אוהבה ונותן לה שכרה".