הקב“ה יברך אתכם, יאריך ה‘ ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים. שמחים 

להודות לה‘ יתברך על הלימוד הנפלא. השקידה בתורה הקדושה של 

האברכים היקרים, זה מה שמעמיד את העולם. על האברכים האהובים 

שלנו נאמר: ראה הקב“ה בצדיקים שהם מועטים, עמד ושתלן בכל 

דור ודור. האברכים שלנו, הם כולם מהצדיקים שה‘ יתברך שתל בדור 

שלנו, וזה רבותי הצדיקים שמחה גדולה לה‘ יתברך ולתורתו הקדושה, 

ויחד נזכה לשמח אותו יתברך, אמן.

ענייני חג השבועות

בחג השבועות נתן לנו הקב“ה את התורה הקדושה: ”ויחן שם ישראל 

נגד ההר“. הבני יששכר שואל, למה ’ויחן שם ישראל‘ ולא אמר ’בני 

ישראל‘? דע לך סוד: התורה הקדושה - הביא אבא עט“ר בשיעור - 

נותנת לאדם להבדיל בין האור ובין החושך. אומר הזוהר הקדוש )חלק 

א, ד( ”מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא“

– מי מכם שיכולים להפוך את החושך לאור ואת המר למתוק. הכוונה 

לתורה הקדושה. יש לה כח להפוך את החושך לאור. בן אדם צריך 

את הסייעתא דשמיא להבדיל בין חושך לבין אור, בין טוב לבין רע. יש 

’טוב‘ שרואים כולם שהוא ’טוב‘ ויש ’רע‘ שרואים כולם שהוא ’רע‘.

הבעיה היא שלפעמים יש טוב שנראה ’רע‘ אך באמת הוא ’טוב‘, ויש רע 

שנראה ’טוב‘ ובאמת הוא ’רע‘. ולכן צריך את הסייעתא דשמיא לדעת 

להבדיל בין אור לבין חושך, וזה ע“י התורה הקדושה. ולכן אומר הבני 

יששכר, אם נעשה גימטריא ’אור וחושך‘ – אור = 207 – וחשך )’חשך‘ 

כתוב בתורה בלי ו‘( = 334 = .541 קח את המילה ישראל בגימטריה 

.541 ”ויחן שם ישראל נגד ההר“, במתן תורה נתן לנו ה‘ יתברך את 

ההבחנה להבחין בין אור ובין חושך, לדעת מה טוב ומה לא, מה צריך 

ומה לא צריך, וזה קבלת התורה הקדושה.

המנהג להישאר ערים

מנהג ישראל קודש בחג השבועות להישאר ערים בלילה, להרבות 

בלימוד התורה מתוך שמחה ונחת, וזה רבותי הצדיקים מנהג מאוד 

קדוש, יסודתו בהררי קודש. לפי פשוטם של דברים, כדי להתמסר על 

התורה.

התורה אינה עוברת בירושה

אתם יודעים תורה זו לא ירושה, כסף זה ירושה. אם אבא שלך ע"ה היה 

עשיר והלך לבית עולמו, השאיר ירושה טובה, ואם לא היה עשיר, לא 

השאיר ירושה. זה דרך העולם. כסף זה ירושה, בתים זה ירושה, תורה 

זה לא ירושה. כהונה זה ירושה, כתר כהונה זו מעלה מאוד גדולה. מי 

שהוא כהן יש לו מעלה ענקית, אבל זה תלוי רק בדבר אחד, שאבא שלו 

כהן, ואבא שלו הכהן תלוי בדבר אחד – שסבא שלו כהן, אבל אם אביו 

לא כהן, גם אם יהיה צדיק כמו רשב"י ]שביום שישי היתה ההילולא שלו[, או 

כמו רבי מאיר בעל הנס, הוא לא יהיה כהן. כי אם האבא לא כהן זה לא 

כהן, ואם האבא כהן, גם אם תעבוד בחלוקת עיתונים – אתה כהן כי 

האבא כהן. אבל רבותי הצדיקים והאהובים, תורה זו לא ירושה, אתה 

יכול להיות לא עלינו עם הארץ ויצא לך בן שישקיע בתורה, ביראת 

שמים ויהיה ת"ח. יכול להיות ת"ח מופלג, אריה בים התלמוד, ול"ע 

בניו יצאו עמי ארצות, אם לא ישקיעו בתורה - עמי ארצות. עד שהגמ'

אומרת: מפני מה ת"ח אין מצווין לצאת עם בני ת"ח, שלא יאמרו 'תורה 

ירושה היא להם'. יש ת"ח שזכו שגם בניהם ת"ח וגם בני בניהם" רוחי 

אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי

השיעורים נמסרו בימי שני ושלישי כ‘ וכא‘ אייר פרשת בהר-בחקתי ה‘תשפ“ה 

בישיבת ’רב פעלים קול רינה‘ - נתיבות

עלון מס‘ 3 פרשת השבוע: במדבר

זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם", אבל לא כולם כך, הרוב לא כך, 

ולמה? שלא יאמרו העולם שהתורה היא ירושה, ולכן אדם צריך לעו

מול . אתה מסתכל על פאר הדור רבינו עובדיה זיע"א ]אתמול היתה ההיל ו

לא של רבו )של מרן זצ"ל( רבי עזרא עטיה זיע"א[, אביו רבי יעקב היה אדם מתוק 

מדבש יר"ש, וכשאתה מסתכל במה היה עוסק לפרנסתו, היה ירקן. 

תאר לך עכשיו אתה הולך בשוק הבוכרים בירושלים או במחנה יהודה 

ואתה שומע אחד שם צועק "צנון! צנון! בצל! בצל!" אתה יכול לדמיין 

שיצא ממנו עמוד ההלכה של הדור?! כל העם אומרים 'מקודש מקונ

דש', אפי' הפוסקים האשכנזים שהיו חולקים עליו, היו מתבססים על 

מה שהוא אמר... איך יצא ככה? זה רבותי כח התורה! אפי' אתה אדם 

פשוט מאוד, אבל הבנים ישקיעו בתורה, ביר"ש, בהתמדה, בשמחה, 

בענוה, בהעברה על המידות, בסופו של דבר הבנים האלו יצאו אנשים 

גדולים. וזה רבותי, כח 'חג השבועות'. 

התורה נמצאת במקומות נמוכים

בחג השבועות קיבלנו את התורה, ואחד הטעמים שבחג השבועות 

קוראים 'מגילת רות', כי רות, שאמנם אנחנו היום מכבדים את רות 

ונקראת בפי חז"ל הקדושים: 'רות אמה של מלכות', אבל רות השורו

שית, המקורית, היתה פשוטה ביותר, גיורת. אמנם היא היתה בת של 

מלך, באה מעגלון מלך מואב, אבל היא היתה גיורת שהתגיירה. בפוו

על לא היו מחשיבים אותה כ"כ, אבל כשהתגיירה, התורה החשיבה 

אותה כמו נעמי, שנאמר במגילת רות: "ותלכנה שתיהן", אומר רש"י 

'שתיהן' – עכשיו כשהתגיירה שקל אותן הכתוב אותו הדבר. אתה יכול 

לדמיין שמרות יצא ילד יקראו לו 'עובד' ולו ייוולד בן שיקראו לו 'ישי' 

ולישי ייוולד הבן שהוא 'דוד המלך'? כלומר מאיפה יצא דוד המלך? 

מרות! לומר לך שהתורה לא נמצאת בכל מיני הרים וגבעות, התורה 

נמצאת מקומות הנמוכים, לכן התורה נמשלה למים – כמו שהמים עוו

זבים ממקום גבוה והולכים למקום נמוך, ככה התורה הקדושה. ככל 

שהאדם מנמיך עצמו על דברי תורה, ככה יותר ויותר התורה נקנית 

בתוכו. אבל זה בזכות שמנמיך עצמו על דברי תורה. ככל שמתנהג בעו

נווה ובשמחה, כך התורה הקדושה נהיית קנין שלם אצל האדם. לכן 

חג השבועות וקבלת התורה כמה זו שמחה לפני ה' ! זו סיבה אחת ש נ

שארים ערים בלילה.

הסיבה העיקרית למנהג

אב ל בפשטות רבותי הצדיקים, הסיבה העיקרית, אמרו חז"ל הקד ו

שים עוד טעם: כשעם ישראל התכוננ ו 50 ימים לקבלת התורה, כשה

גיע יום החמישים, מצא אותם ה' שהיו ישנים קצת, והיה צריך להעיר 

אותם בקולות וברקים. אז כדי לתקן את זה אנחנו נשארים ערים. בלי 

נדר . אבל בפשטות, הטעם הוא שה' רוצה שנקבל את התורה הק

דושה מתוך הקרבה, מתוך מסירות, והלילה הזה הוא לילה קדוש. 

המעשה עם השל"ה הקדוש

כתוב בשל"ה הקדוש ]בשם המקובל רבי שלמה הלוי אלקבץ[: כשמרן הבית 

יוסף עוד לא עלה לארץ, בליל חג השבועות ישבו ועסקו בתורה ולא 

היה להם מניין, ובאמצע הלימוד באה השכינה הקדושה והתחילה 

לדבר מגרונו של מרן הב"י ואמרה: "אני השכינה נצבת עמכם בזה, וזה 

כמה שנים שאני מושלכת בעפר, חובקת אשפתות. ואם הייתם יודעים 

גודל הצער שיש לי, לא היה עולה חיוך בפי האנשים, אבל עכשיו שינ

מחתם אותי שבאתם ועסקתם בתורה הקדושה בלילה הזה ועיטרתם 

אותי בעטרי עטרות, שימחתם אותי מאוד. וכל זה כשאתם לא מניין,

 אבל אם הייתם מניין על אחת כמה וכמה. וככה דיברה איתנו השכינה 

איזו שעה והתרגשנו כ“כ“. רבותי זה דבר מפעים, תארו לכם שאבא 

עט“ר הרב יורם עכשיו מגיע לפה באתגליא ממש בעצמו מדבר איתנו 

שעה, מה נגיד? אשרי מי שזכה להיות פה ואוי לו למי שלא, מסכן 

מי שלא זכה להיות. ממשיך ומספר: בבוקר הלכנו לטבול במקווה 

לפני התפילה כדי להתכונן לקבלת התורה בקריאת התורה, ופגשנו 

שם במקווה את חברינו שלא באו ללימוד בלילה, היו סרוחים על 

מיטותיהם, סרוחים על ערסותם, וסיפרנו להם את גודל המעלה שזכינו 

הלילה הזה, ומהצער שהיה להם היו סוטרים את עצמם על הפסד גודל 

המעלה הזאת, וביקשו מה‘ רחמים שבגלל שבחו“ל רגילים לעשות 

יו“ט פעמיים, אולי עכשיו יעשו שוב פעם את יו“ט והקב“ה יזכה אותם 

גם בלילה השני. ובלילה השני שוב נשארנו ערים, ועם זאת, כשבלילה 

הראשון נשאנו ערים וביום לא הניח לנו הבית יוסף לישון, דרוש דרש 

לנו*. בלילה השני באה השכינה ואמרה לנו אשריכם שעכשיו אתם 

מניין, והשנה תעלו לארץ ישראל ועיניכם אל תחוס על כליכם, כי אני 

השכינה מפרנסת אתכם ואני אפרנס אתכם.

"טראמפ איתנו?"

אומר הבן איש חי הקדוש בעניין שבועות: ודע, כי בכל מקום שיש 

התכנסות של אנשים, בפרט כשרוצים ללמוד תורה, דרכו של היצר 

לנסות להפריע להם בלימוד התורה. לכן אדם שבא לבית המדרש, אם 

הוא רוצה באמת לזכות את הנשמה שלו הקדושה, כמו שכתוב בזוהר 

הקדוש )פר' אמור(: "חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי לילא, והוו לעאן 

באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין" 

– חסידים הראשונים היו אומרים בואו נסדר לנו ולבנינו ירושה טובה 

בשני העולמות – בעולם הזה ובעולם הבא. לכן, אדם שרוצה באמת 

להצליח בלילה הקדוש הזה, בלי נדר מהרגע שנכנס לביהמ"ד, לא יצא 

עד תפילת שחרית. ולמה? כי אדם לפעמים יוצא לשניה אחת ויש כמה 

מביאים איתם איזה 'נחשים', אבל לא נחשים השרפים שמנשכים את 

העם, אלא 'נחשים' של גומי, 'דובונים', 'עקרבים'... ויש כאלה מביאים 

גרעינים ואי אפשר לפצח בפנים )בתוך בית הכנסת(. הוא רק רוצה לעשן, 

אבל כשהוא יוצא לעשן, הוא פוגש שם כמה מחבר מרעיו ומתחיל 

לדבר: "תגיד לי, טראמפ, הוא איתנו או לא איתנו?" -"אני לא כ"כ מבין 

בזה.." שבועות! קבלת התורה! וככה היצר הרע מגלגל את האדם עוד 

5 דק', עוד חצי שעה ועוד שעה, ואז חוזר ללמוד ולא מצליח להתרכז, 

ואז יוצא שוב פעם, עד שמגיעה השעה 04:20 ועלה עמוד השחר והוא 

שואל: "צריך ליטול ידיים? אני לא ישנתי..." הוא לא ישן, אבל "הולך 

בטל כישן דמי", ואז מגיע הבוקר, גומר 'מוסף', עושה קידוש והולך 

לישון. אח"כ מספר לאשתו: "ישתבח שמו איזה לילה קדוש היה, מה 

אני אגיד לך לא עצמתי עין כל הלילה!!" אבל מה באמת, פיה פתחה 

בחכמה או..? "קצת השתדלנו, קצת דברי תורה וקצת דברים בטלים". 

וזה רבותי, חבל! אומר הבן איש חי מי גרם לזה? – היצר. לכן אדם 

שכבר זכה ובא לבית הכנסת בלילה הקדוש הזה, לא ייתן שינה לעיניו 

ותנומה לעפעפיו, אבל גם לא ידבר, ישב על התורה ביר"ש, בשמחה 

ובמאור פנים, וזה מביא את האדם למקום גבוה ביותר.

סדר הלימוד בלילה – 'אנוסי ספרד'

סדר הלימוד בלילה הקדוש הזה לפי דעת רבינו האר"י הקדוש: בזוהר 

הקדוש כתוב "למילעי באורייתא" – מתורה לנביאים, מנביאים לכתוו

בים, מכתובים יש אומרים למשניות, אבל החיד"א הקדוש כותב שעל 

דרך הסוד לא ילמד משניות בלילה הזה. הבן איש חי כותב שבשאר 

הלילות אפשר ללמוד משניות, אבל ספציפית בלילה הזה לא ילמד 

משניות. למרות שבבית יוסף כתוב שכן למדו משנה, וכשהגיעו ללימוד 

המשנה אז באה השכינה, אבל יש מנהגים שוני ם ]ככה נהגו בישיבות הקד ו

שות[ ללימוד העיקרי בלילה הקדוש הזה. בישיבה של אחינו האשכנזים 

לומדים גמרא כל הלילה , בישיבה של הספרדים יש שני סגנונות: ישי

בות שהתלמידים מתביישים בזה שהם ספרדים, נולדו ככה שלא באנ

שמתם, אז הם ממש מנסים שלא להזכיר אפילו בשוגג שהם ספרדים, 

ולכן לא מעיזים לפתוח 'תיקון', רק בצנעא, מתחת לשולחן. הם בזים

קצת למי שלומד את התיקון, קוראים לו "בלב'תעס" )בעלי בתים(. ב. 

ישיבות טובות שהם לומדים חצי לילה גמרא וחצי לילה את התיקון, כי 

יש עניין גדול בתיקון הזה. 

הזמנת 'סחורה'

הביא אבא עט"ר בשם רבינו עובדיה, שהגאון מוילנא )שהיה רבם של כל 

הליטאים (היה לומד את התיקון בלילה הזה ולא לומד גמרא. כל ימיו וש

נותיו עסק בגמרא, אבל בליל חג השבועות היה לומד את התיקון של 

האר"י ז"ל הקדוש. תלמידו )של הגר"א( המגיד מדובנא היה לומד גמרא 

בלילה הזה. אמר לו הגר"א: "אני לא מבין אותך, בכל דבר אתה שומע 

לי, אתה עושה כמוני, אתה יודע שאני רגיל ללמוד גמרא ואם שיניתי 

ממנהגי ואני לומד את התיקון, סימן שזה מה שצריך בלילה הזה, א"כ 

למה אתה לומד גמרא?!" ענה לו המגיד: רבינו, אמשול לך משל למה 

הדבר דומה*: משל לעשיר אחד שהיה סוחר גדול ויש לו בלי עין הרע 

חנות ענקית, מזמין סחורה, קופסאות שימורים. ויש לדוגמא 200 סוגים 

של שימורים, והיבואן מביא מכל דבר אחד, שיבחר הסוחר כמה מכל 

אחד להביא, מזה משטח אחד, מזה ארבעה, מזה חצי משטח, וכן על זה 

הדרך. זה בדיוק התיקון של ליל שבועות, אנחנו קוראים מכל פרשה 

שלושה או ארבעה פסוקים ראשונים ושלושה או ארבעה פסוקים אחו

רונים, כדי לומר לנו כמה אנחנו מזמינים כביכול את התורה הקדושה 

אלינו. סיימנו את חמשה חומשי תורה, נביאים, כתובים, תרי"ג מצוות, 

וכל זה זה כמו הזמנה שמזמינים אלינו את התורה, ומי שזכה עם תרי"ג 

מצוות ולהשלים גם את ה'אדרא' אשריו**. 

משנה עתים ומחליף את הזמנים

אח"כ ביום אדם יישן קצת, אבל לא יעביר את כל היום בשינה, כי אם 

יעביר את כל היום בשינה, יצא שהיה ער כל הלילה וישן כל היום. הפך 

את היום ללילה ואת הלילה ליום. יישן כמה שעות, אבל יקום ויעו

רוך סעודת חג ויקרא תהלים. ]חג השבועות[ זהו יום ההילולא של 'דוד 

המלך'. מביא אבא עט"ר בשם הבן איש חי הקדוש שכותב: כמה שהו

תהלים מסוגלים מאוד מאוד כל השנה, בחג השבועות יום ההולדת 

ויום ההילולא של דוד, התהלים מסוגלים עוד יותר ועוד יותר. בגלל 

זה חשוב שאדם יקרא תהלים ביום הקדוש הזה – אשריו ואשרי חלקו.

מאכלי חלב

יש מנהג יפה לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. יש בזה כמה טעמים. 

יש שנהגו לעשות סעודה אחת חלבית ואחת בשרית ]יש שתי סעודות בחג 

– בלילה וביום[, אבל צריך שסעודה אחת מינימום תהיה בשרית, כי הגמ' 

הקדושה מספרת )פסחים, סח:( על רב יוסף שהיו שוחטים לו 'עגלא תלתא' 

)עגלה משולשת( ביום חג השבועות, אמר "אי לאו האי יומא דקא גרים, 

כמה יוסף איכא בשוקא" – אם לא יום חג השבועות שגרם שנהייתי 

רב יוסף, כמה יוסף יש בשוק. ולכן, לפחות סעודה אחת בשרית, "אין 

שמחה אלא בבשר ויין". אבל מי שאין לו מנהג קבוע, עדיף שיעשה את 

שתי הסעודות בשריות, ובבוקר אחרי תפילת שחרית יעשה קידוש 

ויטעם קצת חלבי כדי לקיים את המנהג, כך גם נהג אבא עט"ר, שנאמר 

"דבש וחלב תחת לשונך".

ימים מסוגלים

ועיקר היום הקדוש הזה הוא קבלת התורה, וזה מתחיל מעכשיו, אחרי 

שעבר "ל"ג לעומר". אומר הבני יששכר: נפתחים כל שערי התורה 

מיום ל"ג לעומר. כתוב במשנה )אבות, ב, ט(: איזוהי דרך ישרה שידבק בה 

האדם... רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם )רבן יוחנן בן זכאי( רואני את 

דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. לב טוב גימ' 49

– ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר. אומר הבני יששכר, אחרי שעבר 

ל"ב ימים של ספירת העומר, נשאר טו"ב, "אין טוב אלא תורה". הימים 

האלה מסוגלים להארה של תורה וכתרה של תורה.

מחזיר אור

כתוב בזוהר הקדוש: בכל שנה ושנה, כל חג שמגיע, כל תאריך שמגיע, 

חוזרת ההארה שנתן ה' יתברך כבר בשנה הראשונה. לדוגמא: הגיע 

ליל הסדר, חוזרת ההארה של יציאת מצרים. מגיע שביעי של פסח, 

חוזרת ההארה של קריעת ים סוף. הגיעה קבלת התורה, חג השבועות, 

חוזרת ההארה של קבלת התורה. ]למשל התורה צוותה שלושת ימי ההגבלה 

לפני שבועות, היום הלכתית אין חובה לעשות שלושת ימי הגבלה, אבל רוחנית יש תוסו

פת הכנה לקבלת התורה הקדושה[. כי כך יסד הקב"ה, שכל דבר של ברכה, 

זה נשמר כל פעם ופעם. לכן כשמגיע חג השבועות, שוב מגיעה הארת 

קבלת התורה. השנה אנחנו נזכה בע"ה בחג השבועות, שזה יהיה 3335

שנים לקבלת התורה הקדושה. קיבלנו את התורה הקדושה בשנת 

2448 לבריאת העולם )ב'תמ"ח( וככה כל שנה ושנה זה הולך ומוסיף.

___________________________

התלמוד‘, והוא סיפר לי על הרב יששכר )מאיר( שבצעירותו היה לומד יום חמישי כל היום, * אתמול )מוצ“ש( ביקר אותי הגאון החסיד רבי אברהם יצחק הכהן קוק ראש ישיבת ’מאור 

ליל שישי כל הלילה, שישי ביום כל היום, קידוש, סעודה, מנוחה וקם ללמוד. מה שילוד 

אשה לא יכל להשיג. היה לו תלמיד הרב הורביץ ע“ה, ביום שישי כשהיו בחורים בישיבה, 

היו עושים סדר א‘ וסדר ב‘, כי היו יודעים את הערך של המתנה הזאת שנקראת ’התורה 

הקדושה‘. היום אדם נשוי לא שייך שיעשה גם סדר ב‘ ]גם סדר א‘ כבר לא שייך[, צריך להתארגן 

לשבת, לערוך קניות וכו, אבל הם בתור בחורים היו יכולים. ועוד סיפר לי שביום ל“ג לעומר, 

ביום חמישי, הם עשו סדר בישיבה מ16:00- עד 23:00 רצוף )9 שעות( ובשעה 23:00 עשינו 

סעודה לכבוד רשב“י. שאלתי אותו: אחינו האשכנזים עושים הילולות לצדיקים? אמר לי כן. 

החסידים עושים הילולות, אבל עשינו לא לכולם אלא רק למי שנשאר 9 שעות בשביל ללמוד. 

היו כמה רצו לנסוע לרבי שמעון, אמרתי יותר טוב יישארו ללמוד לכבוד רבי שמעון. אמרתי 

להם: בחור שיסע – יסע, בחור שלא יסע – רבי שמעון יבוא בעצמו יבוא אצלו לפה. כל שניה 

של תורה, כמה היא מזכה את האדם, בפרט אם זה ביראת שמים, זו מעלה שאי אפשר לתאר 

בעולם. ”לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז“. רבותי הצדיקים, כמה ה‘ שמח בעם 

ישראל, בקדושה, ביראת שמים, באהבת ה‘ האמיתית של עם ישראל, שאנשים ככה עמלים 

בתורה הקדושה ביראת שמים, בתורתו יהגה יומם ולילה. וזה דבר חשוב שכך האדם זוכה.

__________________________

* המגיד מדובנא בשניה אחת היה מחבר הרבה משלים. כמו שהרב מאזוז בשניה היה 

אומר גימטריאות, ככה בשניה הצדיק הזה היה אומר משלים. 

** יש 'אדרא זוטא' – פרשת 'האזינו' בזוהר הקדוש. ו'אדרא רבא' – פרשת 'נשא' בזוה"ק. 

אדרא זוטא לוקח בד"כ שעה קריאה ואדרא רבא שעתיים וחצי, אבל זה לפי היכולת 

של האדם. מרן החיד"א הקדוש ]הביא דבריו בבן איש חי[ היה קורא את שתי האדרות 

בעמידה גם בעת זקנותו. כל אחד ומה שהוא מספיק - אשריו ואשרי חלקו.

                                                                                                                                                                               תברך ”על המחיה“, אכלת לחם, תברך ברכת המזון. אבל כל זה צרי

 שיאכל כזית. אבל אם אוכל טיפה, זה לא כלום. כזית כמו 72 גרם. אב

 כמה השיעור כדי לברך ברכה ראשונה לפני האוכל? אומר שלחן ערו

 - הביא אבא עטרת ראשנו - ברכה ראשונה מברכים בכל שהוא. מה ז

 רבותי האהובים בכל שהוא? אפילו אתה אוכל פירור קטן. למשל ב

 אחד, רואה גרעינים, אחד מקלף גרעינים, בא אצלו, אומר לו תביא ל

 רק גרעין אחד, תברך! מה תברך? מה אכלתי? אחד! זה לא כלום. אב

 גם האחד הזה צריך לברך עליו. למה? כי הוא נהנה. אומרת הגמר

 .ברכה ראשונה אין לה שיעור. יברך בורא פרי האדמ

 אני לוקח איזה דוגמה קיצונית רבותי: אחד ישב בבית הכנסת. בשע

 .טובה היה שם הילולה של צדיק. היה אחד הביא בורקסים, מאפי

 יש אחד עושה דיאטה, לא אכל מאפים. אבל מה? הוא ראה פה גרגי

 אחד של שומשום. אמר בוא נזכה לברך על הגרגיר. ברך עליו “בור

 פרי האדמה”, נשך אותו בשיניים, טיפה מרגיש את הטעם שלו. אפיל

 זה, רבותי, מברך על זה. לברך על זה? תראה איזה פצפון! נכון. אב

 זה הכלל רבותי, ברכה ראשונה, אין לה שיעור. אתה שותה לגימ

 ,קטנה של מים, של מיץ, כל דבר שאדם נהנה ממנו, מברך על זה. וז

 רבותי הצדיקים והאהובים, ברכה ראשונה. אבל ברכה אחרונה, צריך

 .שיאכל כשיעור, ואז יש לברך ברכה אחרונ

דיני ברכת פירות וירקו

 ?המשנה אומרת במסכת ברכות פרק ששי: כיצד מברכין על הפירו

 אדם עכשיו אוכל דוגמא למשל, תפוח, אוכל אגס, אוכל תמרים, אוכ

 ?רימונים, אוכל זיתים. אומרת הגמרא על פירות האילן מה מברכי

 – ”בורא פרי העץ“. על כל הפירות של העץ. אתה אוכל קלמנטינ

 ”בורא פרי העץ“, אתה אוכל אגס – ”בורא פרי העץ“, אתה אוכ

 ,“סברס, אומר החיד”א הקדוש: על הפרי הנקרא בלשון ערבי ”סבר

 .“מה מברכים עליו? ”בורא פרי העץ

 אתה אוכל דוגמה למשל ארטישוק מברך ”בורא פרי האדמה“ את

 ,אוכל בננה זה ”בורא פרי האדמה“ מלפפון, עגבניות, צנון, גזר, בצ

 דלורית, קולורבי, סלק, כל זה אדמה למה? זה ירקות. על הירקו

 .מברך בורא פרי האדמה ועל פירות האילן מברך בורא פרי העץ

!’ברכות הנהנין – השמחה של 

 ’וזה רבותי הצדיקים והאהובים השמחה של ה’ שהאדם מברך ל

 ,על הפירות, על כל פרי ופרי, כי זה עושה כזה נחת רוח לה’ יתברך

 הברכות הנפלאות שמברכים לה’, כל פעם שאוכלים ושותים, זה פשוט

 רבותי שמחה גדולה לה’. נתאר לעצמנו רבותי בן אדם היה צמא, איז

 ,יומיים לא שתה כלום, בא אחד עכשיו נתן לו פחית ’ספרייט’ קר

 רבותי מה קרה לו? הוא החיה אותו! קודם אתה רואה אותו חצ

 !מעולף, אחרי הספרייט הזה אתה רואה אותו כמו מלאך ה’, מבסו

 שמח! ”שש ושמח כל הימים“. מי החיה אותו ספרייט הזה! רבות

 הצדיקים, כל אוכל וכל שתייה שבעולם הקב”ה נתן לנו את זה. ולא ר

 ,שהקב”ה נתן לנו את זה, הקב”ה נתן לנו את היכולת לאכול, לשתו

 כמה לאכול, כמה לשתות, וזה רבותי הצדיקים והאהובים, ה’ כל כך

 שמח מזה שהאדם אוכל ושותה ושמח ומודה ומברך למלך מלכי

 המלכים הקב”ה, על כל החסדים הגדולים והעצומים שה’ יתברך שמ

 .לעד עושה איתנ

קדימה בברכות

 רבותי הצדיקים והאהובים, לפעמים אדם פוגש סיטואציה מאו

 מעניינת, יש לו בלי עין הרע שלחן מלא ברכת ה’, יש פה איזה עש

 פירות, שכולם ”בורא פרי העץ“, אני רוצה לאכול, אבל מה, אני ל

 מברך על כל אחד ”בורא פרי העץ“. וכי אברך עכשיו עשר פעמים

 ,”בורא פרי העץ“? יש פה קלמנטינות, אגסים, סברס, גויאבות, מנג

 .דובדבנים. יש פה זיתים, תמרים, ענבים, רימונים, תאנים, אפרסמוני

 .יש פה פיסטוקים, אגוזים, קשיו, אגוז בונדוק, אגוז מלך, אגוז פקאן

 .“יש פה בלי עין הרע נגיד עשרים סוגי פירות שכולם ”בורא פרי העץ

 אני אומר בליבי “תראה אני מברך ”בורא פרי העץ“ פעם אחת, אני ל

 ,מברך עכשיו 02 פעמים ”בורא פרי העץ“, אם אני רוצה לאכול מהכ

 השאלה האם יש עדיפות מסוימת לברך בורא פרי העץ על משה

 מסוים מתוכם, או מה שיצא הכי קרוב אלי? אומר שלחן ערוך*, א

 יש פה משהו בתוך ה”בורא פרי העץ” משבעת המינים, תן לו זכו

 קדימה. למשל, אגוזים זה טוב, אבל זה לא משבעת המינים. אבל יש פ

 דוגמה למשל ענבים. ענבים זה משבעת המינים. אז הוא צריך להקדי

.ולברך על הענבים. למה? משום שאנחנו פה משבחים את ארץ ישרא

 יש שמחה מאוד מאוד גדולה לפני ה’ יתברך, בכל פעם שהאדם זוכ

 לשבח את ארץ ישראל. אין לך דבר גדול לפני ה’, כמו הזכות ש

 ישיבת ארץ ישראל*. ולכן אם יש פרי שהוא משבעת המינים יש ל

 .זכות קדימה

שבעת המינים

 .**מה הם שבעת המינים? חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמ

 רבותי הצדיקים, אם נתבונן בתוך שבעת המינים רק חמשה מתו

 השבעה הם פירות. כי חטה ושעורה הם לא פירות. חטה עושים ממנ

 בורגול, עושים ממנה קוסקוס, עושים ממנה חלות לשבת, זה חטה. ג

 שעורה יש כאלה עושים לחם משעורה. להבדיל גם היה פעם מאכ

 בהמה שעורה. אבל ארץ ישראל השתבחה בחטה ושעורה. אבל י

 חמשה שהם פירות: גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. אז אם עכשיו י

 ,לי פה מנגו, המנגו הזה הוא טוב, יש פה דודבנים, פרי משובח ויק

 יש פה אגסים, יש פה תפוחים, יש פה קלמנטינות, יש פה תפוזים, כ

 זה פירות יפים. אבל יש לי פה ענבים. והענבים היתרון שלהם על פנ

 הקלמנטינות ועל פני הגויאבות, שהגויאבות והקלמנטינות הם ל

 משבעת המינים והענבים משבעת המינים. אז אם כבר אנחנו מברכי

 ,”בורא פרי העץ“, ויש לנו גם משבעת המינים וגם לא משבעת המיני

 עדיף לנו יותר לברך על פרי שהוא משבעת המינים, שיש בזה - רבות

 .הצדיקים והאהובים - יותר שבח לארץ ישרא

’קדימה ב’שבעת המינים

 ,כל החמשה פירות שבשבעת המינים, המעלה שלהם גדולה. אב

 ,הגבוה ביותר מכולם, זה הזיתים. הזיתים הוא הפרי החשוב ביות

 יותר מכל הפירות בשבעת המינים. אחר כך התמרים. אחר כ

 הענבים, תאנים ורימונים. למה זה הסדר? הגמרא אומרת, כל העניין

 של שבעת המינים, אנחנו משבחים פה את ארץ ישראל. אז מה אנחנ

 :צריכים לעשות? ללמוד מתוך הפסוק. אומרת הגמרא, התורה אמר

 ”ארץ חטה ושעורה“. ככל שהמאכל, הפרי, יותר קרוב למילה ארץ, י

 :“לו יותר זכות קדימה. אז נראה את הפסוק: כתוב פה פעמיים ”ארץ

 ”ארץ חטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון. ארץ“, עוד פעם ארץ, “זי

 ,שמן”, זיתים שעושים שמן, ”ודבש“, תמרים. בואו נשים לב רבות

 ”ארץ חטה ושעורה וגפן“. הגפן איפה הוא מוזכר? מספר שלו

 למילה ”ארץ“. ”תאנה“ זה ארבע. ”ורימון“ זה חמש. שוב כתוב “אר

 “זית שמן ודבש”. יוצא שהזיתים והתמרים הם צמודים למילה ”ארץ

 השניה, והתמרים שניים למילה ”ארץ“ השניה. לכן הזיתים והתמרי

 יש להם זכות קדימה ראשונה, לפני כולם. קודם כל הזיתים, אחר כך

 התמרים. עכשיו יבוא אחד, יגיד לך: “שמע, בתורה מה הפרי הכ

 חשוב?” תגיד לו ”זית“. יגיד לך ”מה פתאום! ענבים!“ תגיד לו “מ

 פתאום! ענבים זה שלישי”. ככל שהכי צמוד למילה ”ארץ“ זה הכ

.חשוב

חטא המרגלים שינה את הסד

 שמעתי מאבא, עטרת ראשינו, דבר מתוק מדבש. הרי בפסוק, לפ

 הסדר של הדברים, הזיתים הם האחרונים ברשימה, הם והתמרי

 .האחרונים ברשימה. ואילו הענבים, התאנים, הרימונים, הראשוני

 למה קרה ככה? שהתורה הקדושה הכניסה שוב פעם את המיל

 ”ארץ“ בפסוק, ואז זה גרם לזיתים ולתמרים שהיו האחרונים, להיו

 ראשונים? אומר אבא עטרת ראשינו דבר מתוק מדבש: בחט

 ,המרגלים, כשה’ ירחם המרגלים הוציאו דיבה על ארץ ישרא

 ”ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה, אל בני ישראל לאמר“ אמ

הקב”ה, כשהם הוציאו דיבה על הארץ, הם לא רק דיברו, הם הביא

_____________________

...* באיזה סימן הוא אומר את זה? [סימן] רי”א. ר”ת ר’בינו י’ורם א’ברג’ל

עמידה בעשרת הדברו

 ,אחת השאלות שיש בהלכה לגבי חג השבועות, יום קבלת התור

 ?האם בקריאת עשרת הדברות, נכון שהציבור הקדוש יעמדו, או ישב

 מצד אחד, 'עמידה' זה מזכיר יותר את קבלת התורה. כתוב בפסו

 'בקבלת התורה: "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק". ומצד שני הג

 אומרת במסכת ברכות בפרק ראשון: שבבית המקדש היו בכל יום

 ,ויום אומרים פרשת עשרת הדברות. "אף בגבולין ביקשו לעשות כ

 ולא הניחו אותם חכמים" לעשות את זה, לקרוא עשרת הדברות כ

 יום, משום 'תרעומת המינים'. היתה איזו מחשבה לשלב לנו בתפיל

 כל יום עשרת הדברות, או בקריאת שמע או במקום אחר, אבל ביטל

 מפני תרעומת המינים, האפיקורסים. מה יגידו האפיקורסים? למה ר

 .עשרת הדברות אומרים ולא בראשית או נח, כנראה שרק זה מהתור

 לכן ביטלו את זה. לפי זה אומר הרמב"ם, לא בספריו המפורסמים 'היד

החזקה', יש לרמב"ם ספר נקרא 'שו"ת הרמב"ם' שיצא בשנים האחרו

 נות לאור, כמעט 008 שנה נעלם ועכשיו יצא לאור, ושם כתוב שנכון

 שלא לעמוד בעשרת הדברות. כי אם יעמדו, אז שוב יש את העניין ש

 .''תרעומת המינים

ישוב הדעת

האמ לפי אחינו האשכנזים אין את השאלה הזו, כי הם רגילים לעת

 מוד בכל קריאת התורה, במשך כל הקריאה. אבל אנחנו הספרדים

 'רגילים לשמוע את התורה בישיבה, שזה נותן יותר יישוב הדעת. הג

 אומרת בסוף מסכת סוטה, על כמה חכמים, כשנפטרו בטלה הענוו

 וכו', בטל כבוד התורה. רש"י כותב שעד אז היו מוסרים שיעור וכ

 ,הציבור היו עומדים על רגליהם, אבל מאז התחילו לדרוש בישיב

 כי ירדה חולשה לעולם ואז אם ישמעו דברי תורה בעמידה זה יקש

 [ב"ה שמעתי עליהם, בודאי לא זמן ממושך. יש כמה אנשים היו במירו

  אבל היה איזה אוטובוס שהתעכבו באיזה סבב אחד,]שהיה מאורגן מאוד

ושם אנשים עמדו כמה שעות מחכים לאוטובוסים עוד איזה שעתיים

 .שלוש. אנשים ישבו על הרצפה, כסאות לא היו, לכן ישבו על האדמ

 כי כמה אדם יכול לעמוד? 9-8 שעות בעמידה?! אז אנשים צריכי

 לשבת*. אותו הדבר בלימוד התורה הקדושה. אם ילמד בעמידה כמ

 ,דק' הוא מתעורר. אבל אם שומע שיעור והוא עומד וזה שעות רבו

יכאבו לו הרגלים ובמקום להיות עסוק בדברי תורה, הוא עסוק ברו

 ,[אלא אם כן ת"ח, אביו .לים, לכן אנחנו שומעים את קריאת התורה בישיב

  לכן כשאדם לומד בישיבה יש ל.]רבו ואחיו הגדול עולים לתורה ואז הוא עומ

 יותר יישוב הדעת, יותר בנוח**. ולכן הרמב"ם כותב שבקריאת עשר

 .הדברות הציבור ישב

?האם חוששים ששלחו יד בשו"ת הרמב"

 בספר שו"ת ציץ אליעזר כותב: שאמנם מה שכתוב בספר שו"

 הרמב"ם, מסתמא אלו דבריו של הרמב"ם, אבל מכיוון שהיה ניתוק

 של 007 שנה, קרוב ל008 שנה בין הזמן שזה נכתב לזמן שראינו א

 זה, ב007 שנה האלה שו"ת הרמב"ם היה חבוי, היה בכל מיני אזורי

 שייתכן שחלו בו ידיים, ז"א יכול להיות שהיו אנשים שנגעו בזה ויכו

להיות שאותם אלה שנגעו הוסיפו או הורידו את זה ואולי האפיקו

  בעצמם כתבו שלא לעמוד בעשרת הדברות, כי)(שכופרים לגמר רסים

 יישענו על )(שמאמינים רק בעשרת הדיברו הם חוששים שמא האפיקורסי

 זה. לכן אי אפשר לסמוך על זה לבד מבלי להביא עוד ראיה, וכות

שם על דברי הרמב"ם בתשובה, שזה התחיל לא בגלל עשרת הדו

 רות, אלא מהסיבה שבד"כ היו מעלים לתורה בעשרת הדברות א

 ,הרב של ביהכנ"ס, וכיוון שנהגו לעמוד לכבוד הרב לכבוד התור

 התרגלו לעמוד בעליה של עשרת הדברות – לכבוד הרב. בהמשך, הי

 ,בתי כנסיות שיש להם רב, אבל לא היו מקפידים שהוא יעלה לתור

 אלא מוכרים את העליה של עשרת הדברות, כדי שיהיה יותר הכנס

 כספית לביהכנ"ס, להחזקה השוטפת של ביהכנ"ס, שבגלל שזו עלי

 .של עשרת הדברות ימכרו בהרבה כסף. ויש גם שאין להם רב בכל

 ממילא התרגלו שעולה לתורה אדם רגיל, ומההרגל היו עומדים. אב

 שורש הדברים שתמיד היו רגילים לעמוד, כי הרב עלה לתורה, מכאן

אומר הרמב"ם התחיל המנהג שכולם עומדים בעשרת הדברות. לעו 

 מת זאת, מרן רבינו עובדיה מאוד מחזק את דברי שו"ת הרמב"ם ואומ

 שלא חוששים שנגעו בשו"ת שלו, אלא אדרבא ואדרבא סומכים על זה

.כמו שסומכים על כל ספרי הראשונים שהתגלו אחרי מאות שני

__________________________

* יש איזה רשת של מכירות, פעם עשו 'חוק' שבכל הסניפים שלהם, העובדות יעבדו בע 

 מידה, כדי לכבד את הלקוחות. אבל זאת שטות, כיוון שאדם שעובד כמה שעות, יש ל

 חוסר ישוב הדעת. אז אמנם הוא יכבד את הלקוחות בזה שהוא עומד, אבל אם כואבו

 !לו הרגלים, הוא לא יכול לתת שירות כמו שצריך. "יש את המוצר הזה?" "אין את ז

 תחפשי לבד! זה לא התפקיד שלי לחפש את זה!". אבל אם היתה יושבת בכסא ביישו

 ."הדעת "כן, לכי למדף שם ותמצאי את ז

 ,** אפילו שכתוב 'במיעוט תענוג', הכוונה היא כמו כאן ב'רב פעלים', ככה כסא פשו

 .שלחן פשוט. יש אחד הולך מחפש אומר "עשו פה מזגן בדיוק מעלי. הכסא לא מתאים

צריך כסא מיוחד, משהו כמו של שלמה המלך, משהו מכובד" באופן כזה המשנה אוו

 .רת במיעוט תענוג. אבל בענין הישיבה, צריך לשב

מעלת השתטחות על קברי צדיקים

 ”דבריהם הם ציונם“ – אדם הולך לציון).(שקלים, ז כתוב בגמ’ בירושלמ

 של צדיק, זאת זכות להתפלל שם. כמו שמצינו אצל כלב בן יפונ

 שהלך והתפלל בקברי האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, של

 ילך בעצת המרגלים, א”כ זה דבר גדול. ומצאנו אצל יוסף הצדיק

  כשהרשעים האלה לקחו,)(רחל אמנו שהלך להתפלל בציון של אמא של

 אותו למצרים, כתוב שם שהתחנן אליהם לעבור דרך הציון של אמ

 שלו להתפלל שם, עד ששמע קול חרישי מתחת לקבר שאומר לו ’יוסף

 אל תדאג, לך לשלום, אמא נמצאת איתך, אל תדאג מכלום’ ובאמ

 כך היה. אז מצינו בחז”ל הקדושים שמתפללים על קברי האבו

 הקדושים, וגם מצינו ברמב”ם שכותב “זה היום הזה, יום ט’ בחוד

 חשון, היום הראשון שבאתי למערת המכפלה, פעם ראשונה, וקיבלת

 .על עצמי לעשות אותו יום טוב עלי ועל זרעי ועל זרע זרעי כל הדורו

 ויום ו’ בחשון פעם ראשונה באתי לכותל המערבי, וגם הוא יו”ט על

 .”ועל זרעי ועל זרע זרעי כל הדורות

!לימוד תורת הצדיק גדול יות

 [לעומת זאת], אם עכשיו אומרים חידוש בשם מרן הרב עובדיה, ז

 כמו שהיית בציון הקדוש של הרב עובדיה, אם אתה אומר את ז

 : כתוב)’(תורה יב לשם שמים אתה מדבר איתו. בספר לקוטי מוהר”ן

 -אבא הביא בשיעור - ”וישק יעקב לרחל“, ’יעקב’ - אדם שעוס

 בתורה ביראת שמים, הוא מקבל ניצוץ של יעקב אבינו שהיה עמוד

 ,(ישעיהו “התורה, ו’רחל’ זו התורה הקדושה ”רחל לפני גוזזיה נאלמ

   אומר רבי נחמן מברסלב ע”ה דבר מתוק מדבש: “וישק יעק)’נג

 לרחל” – כשאדם איש תורה, עוסק בתורה, זה כמו שהוא מנשק א

 התורה, הוא מנשק את החכם שאמר את החידוש תורה הזה. אז ז

 יותר מאשר להיות בציון שלו הקדוש. יש מעלה להתפלל בציון ש

 הצדיק, אבל אם אתה לומד את התורה שלו זה פי כמה יותר, כי בז

 .אתה מתחבר אליו ממש וזה דבר שהוא גדול יותר מהכ

הנזק העצום שעושים האפקורסי

 והנה רבותי הצדיקים, הבעיה עם האפיקורסים, שהם היו מטילי

 ספיקות לאנשים. שגם אם אתה אומר להם שהם לא צודקים, האר

 שהם היו מטילים בדברים שלהם היה מבלבל את האנשים. מי של

 היה איש חזק בשביל להדוף את הדברים של הרשעים האלה, הם הי

  שקוראים כל מינ][לא עליכם מחלחלים בלבו בתור ספק*. הרבה אנשי

 (יכול דעות במדיה שיש היום, לפעמים מתדרדרים מהתוכן שיש ש

 כי כל דבר שהוא מובן לכל אח ,)להיות שהם לא נכנסים לתמונות לא צנועות וכ

 שהוא קודש קדשים, לפעמים במדיה מזלזלים בזה, ולאט לאט הזלזו

 ע”ה סיפר לי שהוא זוכר את החילול שב )(מאיר מטפטף. הרב יששכ

**...הראשון שהיה במרוק

__________________________

 * פעם איזה קצין אחד בצבא שאל אותי: אני בעוד שנתיים מקבל דרגה נוספת, ונותנים ל

 מטעם הצבא שנתיים לימודים להתקדם, ואז יתנו לי דרגה. מה ללמוד? אחת האפשרויו

 היתה לימודי יהדות. אמרתי לו” ”כן, לימודי יהדות זה דבר טוב“, חשבתי ילך לאיז

 .בית מדרש ילמד יהדות. בסוף שלחו אותו למכללה שלומדים שם הרבה שאינם יהודי

 היתה שם קראית אחת שהיא רבנית והיא היתה דורשת ולא אומרת ’רבנית’ אלא ’ר

 – מהשמים )(מתוך חמשה חומשי תור פלוני’. ואמרה להם דברי כפירה: שרק 4 חומשי

 ספר דברים משה כתב מדעתו. אמרה להם ש’שיר השירים’ לא שלמה המלך כתב, אל

  היה מרוקאי עם יראת שמים פנימית כזא)(הקצין איזה משורר כתב. דברי שטות. אז הו

 !של פעם.. לא היה בקי, אבל כן ידע, אז הוא קם וצעק עליה “תסתמי את הפה שלך

  [רק בבית יכולים,אלו דברי כפירה!”, וזאת היתה מהנאורים האלה, שבחוץ לא כועסי

  אמרה לו “מי אמר? תוכיח שגם ספר דברים נאמר מהשמים! אתה היי,]להחריב את הבי

 באותו דור? תוכיח ששיר השירים שלמה כתב?!” וזה בדיוק קליפת עמלק שבדברי

!הכי ברורים והכי מוסכמים, מטילים בהם ספק, זה עמל

 ** 6 שנים הוא היה במרוקו ועשה מהפכה גדולה שם. היה איתו רבי שלמה קוק אחיה

 3 [בשבוע שעבר היתה האזכרה של ,של רבי שמחה הכהן קוק ע"ה שהיה הרב של רחובות

  ואחיו של ראש ישיבת מאור התלמוד רבי אברהם יצחק הכהן קוק יבד,]שנים לפטירתו

 40לחיים טובים וארוכים. רבי שלמה קוק לא עליכם נהרג בתאונה קשה לפני יותר 

 שנים, הוא היה איש ירא השם גדול, עובד ה' גדול והוא והרב יששכר עשו פעולה גדול

 ,מאוד במרוקו. הם הביאו איתם שם כמה בחורי ישיבות, שהם עשו אותם בחורי ישיבו

 .והביאו אותם לארץ

 .יש בבני ברק ישיבה "אור גאון" של רבי צבי פדידה, שהוא פרי של רבי שלמה הכהן קו

הביאו אותו משם בתור ילד, תמיד הוא זוקף את כל התורה שלו לזכות הרב המנוח הצו

 דיק הזה רבי שלמה הכהן קוק. סיפר לי רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א שאמר ל

 ,הרב פדידה "אח שלכם רבי שלמה הוא קירב אותי לה', הוא בא אצלי מדי פעם בחלו

  "אפילו אצלנ)(רבי אברהם לרב פדיד אני זוכה לחלום אותו אחת לכמה זמן". אמרתי ל

 הוא לא בא בחלום ואיך אצלך בא?!" אלא ש"אני קשור אליו עוד יותר מכם, אתם אחי

 שלו אבל אני פרי שלו ממש, הביא אותי לתורה ליראת שמים". גם הרב יששכר ע"

 .הביא איתו כמה תלמידי חכמים

 יש ת"ח נפטר לפני חודש וחצי-חודשיים רבי משה אבוטבול היה ת"ח גדול, הוא הי

 ילד במרוקו, היה לו חבר יבדל לחיים רבי יצחק בלחדב, הרב יששכר קירב את שניה

 במרוקו, וכשעלה ממרוקו העלה אותם איתו. רבי משה אבוטבול היה מלמד אותנ

למדנו אז מסכת יבמות, והוא היה עושה פעמיים בש ,)(בישיבה'ב'בקיאות' בשיעור  

 בוע שיעור בפרק שמיני, פרק הערל. וכל זה הרב יששכר ע"ה הביא אותם בצעירות

 .בקטנותם

 יש חכמים שעלו מארצות אחרות, מיד שבאו נדבקו בצדיק הזה. היה רב אחד תימני יק

 .בישיבת הנגב רבי רצון אברהם, הוא עלה בגיל 41 ומיד בא אצל הרב יששכ

הרב יששכר קודם כל למד בפוניבז', הוא מהראשונים שלמדו בפוניבז'. כשרבי יוסף שלמה

דעת מרן זיע”א

 לכן דעת מרן הרב עובדיה שצריך ללמוד מהגמ’ דבר מתוך דבר: אם

  [ביחיד זה טוב. בשלחן ערוךאמרו לא לקרוא כל יום עשרת הדברות בציבו

 כתוב שטוב לקרוא עשרת הדברות כל יום ביחיד, כי בגמ’ רצו שבציבור לא יקראו, כך אומ

  א”כ גם לא יעמדו,]הרמ”א, אבל אם לא בציבור, אפשר לקרוא כל יום עשרת הדברו

 .בעשרת הדברו

מנהג המרוקאים

 אבל יש את הגאון רבי שלום משאש, הוא היה הרב של מרוקו*. אומ

 שנכון מאוד וצריך לע)(חולק בזה על מרן הרב עובדירבי שלום משא 

 מוד בזמן אמירת עשרת הדברות. ולמה? קודם כל הוא כותב עדו

 מעצמו: אני זוכר עוד בצעירותי כשהיו קוראים בבית הכנסת עשר

 הדברות וכל הציבור היו עומדים ברטט וזיע, זו היתה הרגשה גבוה

 של קבלת התורה. הרגשה עילאית, הרגשה קדושה מאוד, והחזן הי

[זה נקרא בהלכה 'טעם עליון', שהוא גם קורא בקול רם, הטקורא את זה בקול רם 

 ,וכשאנשים עומדי ]עמים גבוהים ואין סוף פסוק באמצע, וזה נכנס ללבבות יותר

 זה כמו הכנה רוחנית, לקבל את הדברים. וגם זה מזכיר את הר סינ

 ממש, "ויעמוד העם מרחוק". ולכן אומר הרב משאש שאדרבא, כ

 צריכים לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות וזה מביא הרבה ירא

 שמים. ואם תאמר מה שרבינו עובדיה אמר שלא לעמוד, מכיוון שי

 . אומר הרב משאש שני דברים: ,)(כנ"ל בזה עניין של תרעומת המינים

 חז"ל לא דיברו על לעמוד או לא לעמוד, הם דיברו על אם לקרוא א

 ,לא לקרוא. אבל אחרי שקוראים, לא צריכים לגזור גזירות מדעתינ

 אנחנו רוצים לעמוד - נעמוד. ב. בזמנם היו מינים ואפיקורסים בתוך

 ,]"[ולכן תיקנו חז"ל בתקופה הזאת לומר "למינים ולמלשינים אל תהי תקוו הציבור

אבל בזמננו אין לנו אפיקורסים בתוך ביהכנ"ס. ומי שהוא אפיקו

 .רס לא מגיע לביהכנ"ס בכלל. מה יעשה שם? אין לו מה לחפש ש

 ואם יעז לדבר איזו מילה נגד התורה, אנשים יגרשו אותו משם. כמ

 שמאי הזקן, יגרשו אותו באמת הבניין, יזרקו עליו איזה סטנדר.. וכ

 האפיקורס יעז להגיד משהו נגד ה' בביהכנ"ס? מי יתן לו בכלל?! אם

 כן, אומר הרב משאש, שהיום לא שייך בכלל העניין שבגלל תרעומ

 המינים לא לעמוד. ולכן אומר הרב משאש אדרבא ואדרבא, מצוו

 .לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברו

דרך ישרה שיבור ל

 מופת הדור הגאון החסיד רבי מאיר מאזוז זיע”א, שבדיוק זה יום

 ’[אני חושב ראיתי שגם ה’ציץ אליעז השלושים לפטירתו, אומר עצה טוב

  ואז כיוון,)’(לא מ’אנכי ה’ אלהיך לעמוד מתחילת העליה לתור:]כותב את זה

 שעומד קצת לפני עשרת הדברות, זה לא נקרא שעומד בעשרת הדברו

.לבד, אלא עומד בעליה הזאת, ואז אין תרעומת המינים. זה דבר אח

 ?מתי מותר לחלוק

 אח”כ ראיתי שאומר הרב מאזוז: שבשנים האחרונות מצאו קונטרס של

 הרמב”ן – רבי משה בר נחמן, קונטרס שהיה חבוי הרבה שנים ומצא

 אותו, ושם הוא כותב לעמוד בעשרת הדברות. עד עכשיו היה לנו רק

 אז אף אחד לא יכו ,)(בשו”ת הרמב”ם את הרמב”ם שאומר שלא לעמוד

 לחלוק על דבריו של ’ראשון‘ כשאין ראשון שחולק עליו, אפי’ כ

 .האחרונים ביחד לא יכולים לחלוק על דבריו כשאין ראשון שחול

 ,אבל עכשיו כשהרמב”ן חולק ואומר שכן עומדים בעשרת הדברו

 .א”כ אפשר לחלוק

 .ב’ברכות’, אם אדם בירך על חלב ’בורא פרי האדמה’ לא יצא ידי חוב

 בא כף החיים ואומר: יצא ידי חובה, כי החלב בא מהבהמה, ומאיפ

 הבהמה מייצרת את החלב? מהעשבים שהיא אוכלת. נמצא שהחל

 הוא גם ’פרי האדמה’, כי הרי אם הפרה לא תאכל עשבים, לא תאכ

 חציר, לא יהיה חלב. החציר הוא גם ’פרי האדמה’, הוא גדל באדמה. אז

 לדעת כף החיים אם בירך אדם על חלב ’פרי האדמה’ יצא בדיעבד. הר

 .עובדיה חולק על זה ביד חזקה, כי הריטב”א אומר שלא יצא ידי חוב

 אז אולי נגיד ”הריטב“א אמר ככה, אבל אנחנו חושבים אחרת..”, אנחנ

 לא יכולים לחשוב אחרת. אם לא יבוא ’ראשון’ ויחלוק על הריטב”

 אנחנו לא יכולים לחלוק עליו. ה’אחרונים’ יכולים לחלו ,)(שהיה ראשון

 על האחרונים, אבל על הראשונים הם לא יכולים. זה כמו שבגמ’ אמור

 לא חולק על תנא אלא”כ הוא מוצא תנא כמוהו. לפעמים הגמ’ שואל

 על חכם ”מה אתה חולק עליו, יש משנה נגדך!“ אבל הוא אומר שמצ

 איזו ברייתא ואם מצא ברייתא זה בסדר, יש פה דברי תנאים מול תנאי

 ,)(תנאים מנגד זה בסדר. אבל אם יש רק תנא אחד שאומר ולא חולקים עלי

 .’אי אפשר לחלוק עליו. וכן ’אחרון’ לא יכול לחלוק על ’ראשו

 .אנחנו לא יכולים לעמוד אם הרמב”ם יכתוב שלא לעמוד. לא שייך

  שאומר כן לעמוד בעשרת)‘(שהוא ’ראשון אבל עכשיו כשמצאו רמב”ן

.הדברות, זו מצווה רבותי הצדיקים

!הדבר החשוב ביות

 .בכל המקומות, מה שחשוב רבותי הצדיקים - לא לעשות מחלוק

 כל מקום יעשו כמו המנהג שלהם. לעמוד זה מנהג טוב, במקום שז

 מכניס יראת שמים. במקום שנהגו - נהגו, ובמקום שלא - לא. וא

.מעלים את רב בית הכנסת והציבור עומדים לכבודו, זה מצוין

אל תפרוש מן הציבו

 מה שכן צריכים לשים על זה לב, גם מרן הרב עובדיה שאומר של

 לעמוד בעשרת הדברות, גם הוא כותב במפורש: שאם אדם יזדמן

 למקום שהציבור נוהגים לעמוד בעשרת הדברות, הוא חייב לעמוד. כ

 אם לא יעמוד, זה יראה זלזול בעשרת הדברות, כי במקום שכן נוהגי

 .לעמוד, אם אדם לא יעמוד זה יראה זלזו

‘’כוכב נולד

  התפללנו ערבית. כל הציבור הקדוש)(של בנו של רבנ אתמול בחתונה

 עמדנו לכיוון ירושלים, והיה איזה כוכב אחד, ’כוכב נולד’, איני מכי

 אותו, הזדמן ככה..., שעשה ’עמידה’ לכיוון הנגדי. כולם עושים לצ

 . אח”כ]..[לא הייתי לידו אז לא יכולתי להעיר ל .אחד אחד, והוא לצד אחר

 עשיתי בירור מה קרה שם, והתברר שהוא סבר שירושלים זה לא לצד

 שכולם התפללו, אלא לצד שהוא התפלל, ככה הוא חושב. הוא התפל

 לכיוון ’עזה‘, הוא חושב שזה ’ירושלים‘. לו יצוייר שמה שעשה האי

 ,הזה זה לא דמיון, אלא זה אמיתי. נניח אדם נמצא באולם שמחו

 .“וכולם עכשיו מתפללים מנחה, ומישהו אמר להם ”שם זה ירושלי

 אנשים יתפללו לכיוון שהם חושבים שזה ירושלים, והוא יודע שהם ל

 צודקים, ורוצה להתפלל לכיוון ההפוך. הוא לא יכול, שלא יהיה נרא

 ’ בכיוון שכולם מתפללים. הג][להתפל כמו שתי רשויות. אלא צריך

   אומרת: “המתפלל אחורי בית הכנסת וכו’, צריך להתפל)(ברכות,  

.”לכיוון שהציבור מתפללים

 הקב”ה יזכה אותנו לשמח אותו יתברך באהבה ושמחה, ותודה רב

 ה’ ישמח אותם ,)(לחתונת בנו של הר לכל האברכים היקרים שטרחו ובא

 דורי דורות ישרים מבורכים, ונזכה למשיח צדקנו בקרוב, בחן, בחס

וברחמים. אמן

______________________

 כהנמן הקים את פוניבז' היו לו 6 תלמידים ואחד מהם היה רבי יששכר ושלח אותו אח"

 למרוקו, הקים שם הרבה תורה וחזר לארץ. מיד כשחזר לארץ, הלך ללמד בישיבת "כפ

 (כמו לימד שם הרבה תורה ולימד את אותה שכבה שנתיי .)(כמו ישיבה תיכוני "הרוא

  והם נקשרו בו בעבותות אהבה. הוא היה מאוד ירא שמים ומאו)'נגיד כיתה ט', כיתה 

נמרץ. ואחרי שנתיים שלימד אותם, אמר להם "תראו עכשיו ב"ה זוכים ליישב את הו

 קומות בנגב, בואו אנחנו ניישב את הרוחניות שם". ודיבר על לבם ובאו איתו כל הכית

 שלו בשלמותה לנתיבות, וככה הוא הקים את ישיבת הנגב. בשנה הראשונה אמר לה

נעשה את זה ישיבה של קירוב לבבות, ואז נהיתה ישיבה עצומה, העמידה הרבה תלמו

 דים והרבה יראת שמים. היה מאוד ירא השם. רבותי הצדיקים והאהובים כל זה כשאד

.לומד תורה כמו שצריך ביראת שמים

 * נפטר בשנת תשס"ג. בשנת תשל"ח מרן הרב עובדיה טס במיוחד למרוקו והביא אות

 בשביל שיהיה הרב של ירושלים, מצא בו שהוא גאון עצום. לימים, כשהרב עובדיה הי

חולק על כמה מנהגים של המרוקאים, היה אומר שלא לעשות או כן לעשות, כמה מרו

 קאים שאלו למה הרב עובדיה לא מכבד את המרוקאים? יש להם מנהגים משלהם, למ

 הוא אומר המנהגים לא נכונים? הרב עובדיה אמר ח"ו לא אמרתי שמנהגי מרוקו ל

 נכונים, רק יש כמה מנהגים שזה לא עולה בקנה אחד עם דברי השלחן ערוך. במרוקו ז

 היה נכון אבל פה בארץ לא. אז אמרו לו אבל הרב משאש אומר ככה! אמר להם: הר

 משאש קודש קדשים, אני הבאתי אותו לארץ, אם לא הייתי מכבד את המרוקאים היית

 [כשהוא שכנע אותו בה?טס למרוקו לשכנע את הרב של מרוקו שיהיה הרב של ירושלים!

  אני.]תחלה הרב משאש אמר לו טוב לי פה יש פה זיכוי הרבים האווירה פה טובה, אבל בסוף השתכנע

  מכבד את רבני מרוקו והמנהגים, רק שפה, בארץ ישראל, אם הולכים לפ)(הרב עובדי

 השלחן ערוך, צריך שהכל יהיה עולה בקנה אחד. כל עוד שזה לא נוגד את ההלכה, כ

 .המנהגים שורשם במקום עליון, יש דברים שלא נוגדים את ההלכ

  הוא קנאי מאוד למנהגי מרוקו, לחזק אותם. [יש)(שכחתי את שמו יש חכם אחד מרוקא

כמה חכמים, הוציאו ספרים לביסוס המנהגים של מרוקו, חיזוק המנהגים, וגם מה שו

 לקו הפוסקים הם מיישבים למה זה כן נכון לומר כך וכן נכון לעשות וכו'. למשל, ב'שב

 .שירה', מנהג מרוקו ב'אז ישיר משה' להמשיך 'ותקח מרים הנביאה', גם בשביעי של פס

 ומרן הרב עובדיה אומר שעדיף להמנע משום 'הפסק'. אז הם מיישבים ומבארים למ

 זה לא הפסק. בט' באב מנהג מרוקו לומר 'האזינו' במקום 'אז ישיר משה', ובאמת לפנ

 מרוקו גם מרן הבית יוסף כותב את זה, אבל הרב עובדיה כתב שעל פי הקבלה צריך לומ

  כותב "מנהג מרוקו לומ)(החכם המרוקאי 'אז ישיר'. אז יש דברים שמיישבים]. ושם הו

 בקבלת שבת לפני 'מזמור שיר ליום השבת' ארבעה פסוקים מתוך 'שיר השירים' שסימנ

 יעק"ב – י'שקני מנשיקות פיהו.. ע'ורי צפון ובואי תימן.. ק'ול דודי הנה זה בא.. ב'את

 לגני אחותי כלה.. ואז מזמור שיר וכו'", ושם הוא כותב שפעם התפלל בבית כנסת שהי

 כולם מרוקאים ואז בא אצלם חכם אחד אמר מעכשיו אנחנו נוהגים כמנהגי ירושלי

 ואחד המנהגים שהנהיג הפסיקו לומר את ארבעת הפסוקים הללו. שאל אותם, למה את

 .בירושלים לא אומרים את ארבעת הפסוקים הללו? ענה לו החכם שלא הולכים נגד מרן

 אבל למה זה נקרא נגד מרן? השלחן ערוך דיבר על זה? לא דיבר על זה! אז מה שייך פ

 !?נגד מרן

 בדרך כלל כל המנהגים של מרוקו, גם אם היו, שורשם במקום עליון. יש כמה מנהגי

בודדים שלא היו עולים בקנה אחד עם דעת מרן השלחן ערוך. לא רק של מרוקו, גם בתו

 .ניס. למשל, חלק מהמקומות במרוקו היו אוכלים בשר כשר שהוא לא חלק, גם בתוני

 היו רגילים לבדוק את הריאה, אם היה בה איזו סירכה, יש שם נקב או אין שם נקב. מר

 השו"ע סובר שאם יש סירכה בריאה, זה טרף. אז במרוקו נהגו לבדוק את זה כמו אחינ

 האשכנזים, אבל פה בארץ עושים כמו מרן השו"ע. אבל הדברים האלה, רובם זה לא נג

 או בעד מרן, אלא לפי העניין של מה שנהגו. לא חשבתי לדבר על זה, אבל בדיוק היום

 כא' באייר ב'בגובה העיניים' אבא עט"ר אומר: "תשמור על מנהגי האבות. ישנם מנהגי

שנחקקו מדור לדור, אותם אסור לשנות. גם אם יבואו רבנים גדולים יאמרו צריך לנ

 נות או להוסיף, נכבד את כבוד הרבנים, מנהג אבותינו בידינו כל עוד שזה לא נוגד א

 ההלכה". לפעמים המנהג כשהוא ישר ונאמן על פי ההלכה, זה דבר גדול מאוד. אדרב

.לפעמים אנשים יחזיקו במנהג יותר מאשר בהלכה, וזה שומר, זה דבר גדול