בס"ד סיון תשע"ד

פרשת "חוקת"             מחובת הציות  (="חוקת")  ליצירתיות  (="במחוקק")

יהא השיעור לע"נ שרה (=שורי) בת ישראל (=שרול)   להצלחת מבצע "שובו אחים" ,להצלתם של אייל בן איריס תשורה,גיל-עד מיכאל בן בת-גלים ו-יעקב נפתלי בן רחל דבורה ולהרבות אחדות בעם ישראל אהבה ואחוה ושלום ורעות       

     בתחילת הפרשה (במדבר י"ט,2) כתוב:"זאת חוקת התורה". מדובר על החוק של פרה אדומה אשר טעמו לא ידוע לנו,ועלינו לקיימו כי "חוקה חקקתי,גזירה גזרתי,אי אתה רשאי לעבור על גזרתי".תרי"ג מצוות נחלקות לשלושה סוגים של מצוות:חוקים,משפטים ו-מצוות.חוקים הוא סוג של מצוות שבו אין התורה אומרת את טעם המצוה והאדם אף הוא אינו יודע מהו הטעם האלוקי למצוה (ניתן להעלות רעיונות שונים מדוע ניתנה מצות פרה אדומה,אך האדם אינו יכול לדעת מדוע ה' קבע חוק זה).ברור לאדם שעליו לקיים זאת כפי שהוא מקיים את המשפטים שבהם האדם מבין בשכלו את טעם המצוה ,אך בתורה לא כתוב הטעם (לדוגמא:"לא תגנוב","לא תרצח") וכפי שהוא מקיים את הסוג שנקרא מצוות שבו התורה אומרת את טעם המצוה והאדם מבין זאת בשכלו (לדוגמא: שמירת שבת).

     משה המנהיג אומר לעם את דבר ה' והעם צריך לציית לחוקים.חוק עשוי להישמע דבר "יבש" שצריך לדייק ולקיימו בלי שיש מקום ליצירתיות ולפן אישי של כל אדם,אך יש זמן שבו יש לקיים את החוק כלשונו ויש גם זמן שבו אפשר לתת חופש ביטוי ליצירתיות.

    בהמשך הפרשה מסופר על מות מרים (ולפי הדרש –הבאר שניתנה לעם בזכותה- נסתלקה כאשר נפטרה) ותלונת העם שאין מים לשתות. אותו עם שיודע להתלונן (ולעתים ניראה לנו שהירבו ב"קיטורים")- יודע גם לומר תודה ולבטא את דברי התודה בצורת שיר (במדבר כ"א 17-20) שנקרא שירת הבאר.כאן יש יוזמה אישית (בלי לשאול רשות ממשה או אהרן)ויצירתיות,דבר שנובע מפנימיות האדם.

     בעוד שבשירת הים משה שר עם העם "אז ישיר משה ובני ישראל"(שמות ט"ו,1) ומרים אמרה לנשים: "שירו ל-ה'" (שמות ט"ו,21)- כאן,כאשר מרים כבר איננה ,העם ,שעבר מסע במשך ארבעים שנים במדבר,התבגר ונעשה עצמאי, יכול כבר לשיר בעצמו,בלי מנהיג שמורה לו מה לומר, שר את שירת הבאר בה נאמר:

"אז ישיר ישראל:

(מזכיר את הנאמר בשירת הים:"אז ישיר משה ובני ישראל". הפועל נכתב בזמן עתיד:"אז ישיר" כי כאשר ראו את הדבר הטוב שארע להם עלה בליבם הרצון לשיר.הלב עלה על גדותיו מרוב שמחה עד שהשירה פרצה מעומק הלב כפי שפירש רש"י בערכין י"א,ע"א:"אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה   וטוב לבב-דכתיב בישעיהו ס"ה,14 :"הנה עבדי ירונו מטוב לב")

עלי באר ענו לה/ באר חפרוה שרים / כרוה נדיבי עם / במחוקק / במשענותם"

שאלה למחשבה: מדוע אמרו בני ישראל את שירת הבאר?

הצעות תשובה:*זה שיר הלל למשה על שהחזיר את הבאר (יש דעה שהבאר שנסתלקה עקב מות מרים,שבה בזכות משה) ולכן משה לא שר (הרי הוא לא ישבח את עצמו...). משה נקרא "מחוקק" בדברים ל"ג,21  "כי שם חלקת מחוקק ספון".הוא כונה כך מכיוון שנתן את התורה שהיא בחינת חוק וגם נכתבה בצורה של חקיקת הדברים על אבן וגם חקיקת הדברים בלב כל אחד (ואחת) מהעם. (יש דעה שזה שיר הלל ל "שׂרים" משה ואהרן שבזכות שניהם שבה הבאר).

*השיר נאמר על החזרת הבאר והמים.בני ישראל ראו שקבלו את המים בלי להתרעם ולהתלונן- ומתוך שמחה,הכרת הטוב והוקרת תודה -בפרץ של יצירתיות חברו שיר

*רש"י מפרש שהשירה היא על נס שהעם לא ידע כלל שקרה,ובמי הבאר ראו הוכחות לנס ואמרו שירה ככתוב בישעיהו ל"ח,20:"ה' להושיעני-ונגינתי ננגן"

 *הגאון מוילנה זצ"ל דרש פסוק זה על התורה ,שנמשלה לבאר מים חיים שהשרים (=תלמידי חכמים) לומדים אותה "במחוקק"=בלימוד התורה שלהם וגם שאר העם (=נדיבי עם) יכולים לרכוש אותה.

        באר (בשונה מבור או מעיין) מסמלת שילוב בין המסורת (שמיוצגת על ידי הבור אשר תפקידו לאגור בתוכו את המים) לבין החדשנות (המיוצגת על ידי המעיין הנובע).לשם יצירת הבאר-האדם צריך לחפור בעצמו כדי להגיע למקור המים, ומשהגיע אליהם - חובה לשמור על המים (למשל על ידי אבן שחוסמת את פי הבאר) אך בנוסף לשמירה על המים הקיימים יש גם נביעה עצמית של מים,שעולים מתוך האדמה.כך גם האדם צריך ללמוד ולאגור בתוכו מידע,אך לאחר לימוד עליו להוסיף חשיבה עצמית ועצמאית וביכולתו להעלות רעיונות אישיים ויצירתיים ואף ללמד אחרים ולהשפיע עליהם.

      בימים אלו,בהם אנו דואגים לשלושת החטופים,אנו נוהגים כמו באר.משתמשים בדברים שלמדנו (קלטנו ואגרנו בתוכנו) וגם חושבים על רעיונות יצירתיים,אישיים- מנביעה עצמית.אנשים מעלים רעיונות שונים כדי לסייע לקידום מציאת החטופים בע"ה,וכדי לחוש שאנו פועלים ולא רק מצפים לשובם בדאגה/האזנה לחדשות/כסיסת צפורניים(מי שסובל מביטוי דאגתו באופן הזה...).חלק מהרעיונות הם מסורתיים (תפילות,קבלות אישיות להתחזק בהתנהגות טובה כלשהי,התחזקות בקיום מצוות (לדוגמא:עליית מדרגה בשמירת השבת- הוספה מהחול על הקודש בהקדמת זמן כניסת השבת בעשר דקות/בחצי שעה/בשעה- כל אחד כפי יכולתו) וחלקם יצירתיים כחיבור שירים על החטופים (לדוגמא שירו של עמיר בניון  http://youtu.be/KQsi2NFzGIY  ) וארגון אירועים בהם נעשים דברים כהפרשת חלה/אמירת תהילים בציבור/שירה ביחד בכיכר רבין ביום א',א' תמוז בשעה 19:30 ועוד. יהי רצון שכמו באר נצליח לשלב את שמירת המצוות,החוקים ולימוד התורה שהיא "מקור מים חיים" (ירמיהו ב',13) עם רעיונות יצירתיים ונזכה לשיר שיר חדש-הללוי-ה.  שבת שלום חודש טוב ובשורות טובות       עדנה ויג      [email protected]