פרשת פקודי – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

שמות לח,כד: כָּל-הַזָּהָב, הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה, בְּכֹל, מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ--וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: מה משמעות כל הזהב? ש"כ: "לא נתפרש בפרשת 'ויקהל' כמה זהב הביאו ... לזה אמר 'כל הזהב' – כל זהב העולם לא היה מספיק למלאכה אחת כמו הכפורת, שהיה עוביה טפח, ואמה וחצי  רוחבה, ואמתיים וחצי אורכה ... כי הזהב שהביאו היה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלושים שקל לבד, והשאר מאין בא? לזה אמר 'ויהי' (זהב התנופה) – שהיה לו הוויה וברכה גדולה ורוממות, כי לזה נברא".

לט,לב: וַתֵּכֶל--כָּל-עֲבֹדַת, מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד; וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ: מדוע 'ותכל כל עבודת המשכן' ולא 'ויכלו החכמים' ובזה גם יחזיקו להם טובה שטרחו ועשו? ש"כ: "לומר שכלתה מאליה ... שעל ידי בשר ודם אי אפשר להשלימו לא בשנה ולא בשנתיים, לזה נקרא 'משכן העדות' – שהכל מעידין עליו שנעשה בסיוע אלוהי".

ועוד שואל הש"כ על פסוק זה (לב) שלוש שאלות: "אחר שכלתה כל העבודה, מה נשאר עוד לעשות, שאמר 'ויעשו בני ישראל'? ועוד – בני ישראל לא שום דבר, אלא הביאו הנדבה, והעשייה הייתה על ידי החכמים? ... ועוד – שאמר 'ככל אשר ציוה ה' את משה', ומהו הציווי? אלא הציווי הוא שאמר ה' 'ועשו לי מקדש' ולא אמר 'ויעשו לי משכן', אלא אמר ה' המשכן הוא דוגמת האדם: קודש הקודשים (מח), ארון וכרובים (לב וריאה), שולחן (כבד), מנורה בשבעה קנים (שתי עיניים, שני אוזניים, שתי נחיריים והפה) ... לזה אמר 'ועשו לי מקדש' – יקדשו איבריהם שהם דוגמת המשכן, ושכנתי בתוכם. לא אמר 'בתוכו', אלא בתוכם ממש בתוך איבריהם".

מבחר גימטריאות וראשי תיבות: ותכל – בכ"ה בכסלו נגמרה; ותכל כל = ותכלכל.

לקט מביאור הרב אביגדור נבנצל לפרשת פקודי

לט,לג: וַיָּבִיאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶל-מֹשֶׁה, אֶת-הָאֹהֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, קְרָסָיו קְרָשָׁיו, בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו: הרי משקל המשכן עצום ואין אדם מסוגל בעצמו להקימו, איך נבין את דברי רש"י, שאמר ה' למשה 'יסוק אתה בידיך ונראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו'? הרב נבנצל: "באמת כל הדברים שאנו 'עושים' – אנחנו לא עושים בעצמנו. אנחנו חושבים שאנחנו עושים כל מיני דברים, אבל באמת הכל מה' ... ה' רק רוצה לראות את הרצון שלנו, אם אדם מצידו עושה כל מה שהוא יכול לעשות – אז הדברים נשלמים על ידי ה' ... אדם לא צריך לסיים את העבודה ואת כל התורה, אבל הוא צריך להתחיל את העבודה ולהתחיל ללמוד תורה".