פרשת ויצא – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

בראשית כח,כ: וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: האם ליעקב היה ספק שה' יהיה עמו? ש"כ: "הכוונה באומרו 'אם יהיה אלוהים עמדי' הוא שהולך לחוץ לארץ תחת ממשלת השרים שה' חילק האומות והארצות לשבעים שרים ולקח לו ה' לחלקו יעקב ... ועתה הוא הולך ונכנס בגבולם, ולזה אמר, אם יהיה אלוהים, ששרי האומות נקראו אלוהים ... לזה 'אם יהיה אלוהים' שהוא שרו של לבן – עמדי, שלא יקנא ויערער עלי".

כט,יז-יח: וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה. וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל: האם יעקב אהב את רחל בגלל יופיה? ש"כ: "קודם שנעשית רועה הייתה יפה, ואחר כך הלך היופי מחמת העייפות של הרעייה, ועם כל זה 'ויאהב יעקב' ... ראה בה צניעות, שבאה אחר כל הרועים ... מכאן ידע שאין לה שום עסק עמהם, מיד וישק יעקב לרחל".

כט,כב: וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה: מדוע אסף לבן את כל אנשי המקום? ש"כ: "מה שאספם הוא לעשות רמאות ... כדי שיראה יעקב כל כך אנשים, יאמר בלבו, הואיל ונעשה הדבר בפומבי לא יוכל לעשות רמאות, ולא יבדוק ולא יחפש אחר הדבר ... וקודם שאספם לקח המשכונות (= מתנות לחתונה) לעשות המשתה, ואחר כך 'ויעש משתה' – ולא להם אלא לעצמו".

לא,מו: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל: מהו לשון 'לקטו', עדיף היה 'קחו'? ש"כ: "לפי שיעקב היה בעל כוח (ויגל את האבן, כמעביר פקק) ... לזה הוקטנו בעיניו אותם אבנים, לזה אמר בהם 'לקיטה', אבל בערכם (של 'אחיו') היו גדולות, לזה נאמר בהם 'קיחה'".

מבחר גימטריות: את האבן = המלך המשיח; והשקינו הצאן = זו תורה (עם הכולל).

פרשת ויצא, מפי הרב אביגדור נבנצל:

כט,יז: וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה: מדוע התורה מתארת את רחל ואת לאה בתכונות פיזיות, ולא מתארת את המידות שלהן, כפי שהתורה מתארת את יעקב ועשו (איש תם, איש שדה)? הרב נבנצל: שתיהן היו צדיקות, והדבר היחיד שהבדיל ביניהן היה התכונות הפיזיות שלהן".