"בוא ברוך ה' למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית" (כד, לא)

לבן מזמין את אליעזר להיכנס אליו הביתה, ואומר "ואנכי פניתי הבית".  רש"י מפרש שבזה הוא מתכוון להרגיע את אליעזר, שאין עבודה זרה בבית.

אפשר להסביר זאת בשתי צורות:

א) רבקה סיפרה למשפחתה שהיא שמעה כשאליעזר אומר "אדוני אברהם" (פסוק כז), ולבן ידע שאברהם מתנגד לעבודה זרה, וכדי להחניף לאליעזר, אמר לו שהוא התאים את הבית לאמונתו.

ב) כפי שהפסוק מדגיש, "ויהי כראות את הנזם" (פסוק ל), כלומר ראיית הנזם על רבקה השפיעה עליו. ייתכן שאצלם, הנזם נחשב לע"ז, כמו שכתוב: "ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם" (לה, ד), אבל זה היה ע"ז שונה מזו שמשפחת בתואל עבדה, ולבן היה מוכן להחליף ע"ז זו באחרת מטעמי נוחיות, ופינה את הבית מהע"ז שלו כדי להכניס את הנזמים (לפי פירוש זה צריך לומר שרבקה לא סיפרה לו שהוא עבד אברהם, ולכן חשב לבן שהוא עובד ע"ז).