מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת ויחי

בראשית מז,כט-לא: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף ... וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה: מדוע התגלה כאן יעקב כ'ישראל'? רש"ר הירש: "במשך 17 השנה שגר במצרים בוודאי הבחין יעקב בהשפעה החזקה של 'האחז בה' על צאצאיו ... זו הייתה סיבה מספקת לתחינתו ... שלא יקברוהו במצרים, אלא ישאוהו אל ארץ מולדתם האמיתית ... זה הטעם מדוע אינו מביע את משאלתו כ'יעקב' – מנקודת מבט פרטית ואישית, אלא כ'ישראל' – כנושאו של הייעוד הלאומי, וכאזהרה על העתיד הלאומי של בניו".

מח,ז: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת: האם יעקב מתנצל בפני יוסף על כי לא קבר את אמו של יוסף בחברון, כפי שהוא משביע אותו לעשות לו לאחר מותו? רש"ר הירש: "בימי חייו האחרונים הוא זוכר במיוחד את האישה אשר אהבתו אליה הייתה עמוקה ביותר ... ואשר עקב גורלה הייתה צפויה סכנה שזיכרונה לא יתפוס את מקומו הראוי ... במקום מנוחתם המשותף של האבות והאימהות ... משום כך היה זה הרצון העמוק של לב יעקב לרומם את יוסף, בנה בכורה של רחל, למעמד בכור אומתו, ולהעניק לו את זכות הבכורה הלאומית, על ידי עשיית בניו לשני שבטים, כך ... יחיה זכרה של רחל".

מח,יט: וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם: מה הכוונה ב'זרעו יהיה מלוא הגויים', הרי פיזור בין האומות היא יותר קללה מברכה? רש"ר הירש: "בניו ישלימו את החסר בהופעתם החיצונית של השבטים האחרים, פחדם ייפול על האומות, הם יגבירו את כוח השבטים ויהיו לשריון המגן שלהם נגד כל איום מבחוץ ... ב'וזרעו' מכוון בעיקר על יהושע, שהיה ראוי באמת להיקרא שריון המגן של השבטים".

מח,כב: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ: מהו 'שכם'? רש"ר הירש: "'שכם' מציין 'כתף' הנושאת משרה גבוהה או משא ... נתתי לך (יוסף) את הכתף של האחד מעל אחיך, כלומר נתתי לך את המשא והמשרה של הראשון במעלה שבין אחיך, הפקדתי אותך על הזכות והאחריות לייצג אותי לאחר מותי, ולהנהיג ולהדריך את המשפחה".

מט,א-ב: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם: מה משמעות 'האספו' ו'הקבצו ושמעו'? רש"ר הירש: "'האספו' – התאחדו לקראת מטרתכם היחידה – כדי שאוכל להגיד לכם את אשר יקרה ... אתכם באחרית הימים ... 'הקבצו ושמעו' – היו מאוחדים, התכנסו יחד כעם אחד, אל תיפרדו ... 'שמעו בני יעקב' – רק כך יוכל מיעוט חלש לנחול ניצחון על רוב חזק יותר, רק בכוח ה'שמיעה' ובמסירות לערכים רוחניים".

מט,ה-ז: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים ... אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל: מה הכוונה בשימוש ב'יעקב' ו'ישראל'? רש"ר הירש: "'יעקב' – דמות העם היהודי בגלות, מדוכא ונרדף. 'ישראל' – דמות העם היהודי עטור הניצחון, אשר בא לו מיד ה'. לפי זה, הסכנה העומדת לאומה מפאת כעסם ופזיזותם של שמעון ולוי, קיימת רק בעת פריחתה של האומה כשהיא מהווה ציבור רב-כוח, העלול בנקל להימשך אחר השפעת שני שבטים מאוחדים המלאים בהכרת כוחם ... משום כך 'אפיצם בישראל' – במדינה היהודית הפורחת, עליהם להיות מפוזרים".

שבת שלום, ומזל טוב לנווה בן בצלאל ואביה שזכה השבוע להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, ואביו חזר מיד לאחר הברית ללחימה בעזה, שבת בה נזכה לשמחת ניצחון מוחץ על אויבינו. אורן.