פרשנות אונקלוס – פרשת תצוה

שמות כח,ח: וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו, כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה: אונקלוס: והֶמְיָן תיקוני. תה"ת: וחגורת תיקונו. אונקלוס מבין שכאן אפוד אינו בגד, אלא תיאור החשב – החגורה, שבאה לקשט ולתקן את האפוד. גם רש"י הבין כך.

שמות כט,ה: וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת-אַהֲרֹן אֶת-הַכֻּתֹּנֶת, וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד, וְאֶת-הָאֵפֹד וְאֶת-הַחֹשֶׁן; וְאָפַדְתָּ לוֹ, בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד: אונקלוס: ותתקן. תה"ת: ותתקין, ותקשור. אונקלוס מבין יש פועל אפ"ד, את מעיל האפוד יש לקשור ולהתקין, לאפד.

שמות כט,יז: וְאֶת-הָאַיִל--תְּנַתֵּחַ, לִנְתָחָיו; וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו: אונקלוס: ותחליל. תה"ת: תרוקן, תעשה חלול. אונקלוס מסביר על לשון רחיצת כרעיים כריקון וחילול הלכלוך והפרש.

שמות כט,כט: וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו, לְמָשְׁחָה בָהֶם, וּלְמַלֵּא-בָם אֶת-יָדָם: אונקלוס: לדכאה. תה"ת: לטהר. לפי אונקלוס המשיחה בשמן מביאה לטהרת המשוח, ולא רק פעולה טכני ת של מריחת משחה.

שמות כט,לט: וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: אונקלוס: בין שמשיא. תה"ת: בין השמשות. אונקלוס יצר את המושג 'בין השמשות', והוא לפי מעשה בראשית שנבראו שני המאורות ביום הרביעי, אחד לממשלת היום ואחד לממשלת הלילה, כל מאור נקרא 'שמש'. זמן 'בין הערביים' הוא בין ממשלת היום לממשלת הלילה.

שמות ל,א: וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ, מִקְטַר קְטֹרֶת: אונקלוס: לאקטרא עלוהי קטורת בוסמיא. תה"ת: להקטיר עליה קטורת סמים. לפי אונקלוס הקטורת היא בשמים, עם ריח נעים.

שבת שלום, שבת הופעה נאה, סילוק הרע והטמא, טהרה, והרבה אור, אורן.