'ויאמר לה מלאך ה'...' (בראשית טז:ט-יא)

דבריו של המלאך להגר מקוטעים לשלושה פסוקים, שכל אחד מהם פותח 'ויאמר לה' מלאך ה''. רש'י מפרש שזה בא ללמד שאלו שלושה מלאכים שונים. מדוע  היא זכתה לשלושה  מלאכים שונים? נראה שהטעם הוא בטחונה הרב בה' שמתבטא בתגובתה של הגר לדבריהמלאך:

המלאך אומר להגר: 'אי מזה באת ואנה תלכי' (בראשית טז ח), והגר עונה את האמת, שהיא בורחת משרה גבירתה. היא לא משקרת, לא מתגוננת, ולא מכחישה ששרה היא גבירתה ואת העובדה שהיא שפחה בורחת. בזכות הסכמתה להתענות תחת ידה של שרה, היא זכתה במלאך נוסף, המבטיח לה: 'הרבה ארבה את זרעך...'.

היה מקום שהיא תצחק למשמע הבטחה זו, כמו שצחקה שרה. ובכל זאת היא שותקת. בזכות אמונתה ובטחונה, בא אליה מלאך נוסף שממשיך להבטיח לה: 'הנך הרה ויולדת בן', ושהילד זוכה לשם מיוחד מה': 'ישמעאל'.

מידת הבטחון הגדולה של הגר עברה לבנה, ועד היום נודעים בני ישמעאל כמאמינים גדולים כמו הגר אמם.

לעומת הגר, יש לאברהם ולשרה מידה של חוסר ביטחון: כשנודע לאברהם (שלוש עשרה שנה לאחר מכן) שייוולד לו בן משרה, הוא צוחק, ואחריו גם שרה צוחקת. ואולי בגלל חוסר ביטחון זה, "ה' ניסה את אברהם" דווקא בעקידת הבן יצחק. ואכן אברהם מתקן את החסרון הזה, ועונה "הנני", ועושה את דבר ה' ללא תגובות חריגות, וכך הוא מגיע לשלמות.