'וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עניך' (בראשית טז, יא)

הדבר תמוה, שהרי אם זה הטעם, שמו של הילד צריך להיות 'שמעאל' בלשון עבר, ולא 'ישמעאל' בלשון עתיד.

אפשר לפרש זאת בשתי דרכים.

א. 'ישמעאל' מרמז אל העתיד, שה' ישמע לקול הנער כשהגר תגורש שוב למדבר עם ישמעאל, כמו שכתוב: 'כי שמע א-להים אל קול הנער באשר הוא שם' (שם כא יז). וזו הסיבה ששמו ניתן בלשון עתיד.

זהו גם המובן של הלשון 'באשר הוא שם' -  ששמע א-להים לקול הנער באשר מה שהובטח לו כשהיה עובר במעי אמו (שהרי כתוב בפסוק ד 'ויבוא אל הגר ותהר'; אלא שחז"ל דרשו מהפסוק 'הנך הרה' שהיא הפילה את עוברה הראשון ורק אח'כ תתעבר עם ישמעאל - רש"י בפסוק ה)  - הובטח לו 'שם', בפעם הקודמת, שיחיה ויגדל.

עוד אפשר לפרש את המילים 'באשר הוא שם' - אל תיקרי 'שָם' אלא 'שֵם', זאת אומרת, מאחר ששמו של המתפלל הוא 'ישמעאל', ושם זה ניתן לו ע"י ה', לכן ה' שומע את תפילותיו.

ב. הדבר רומז לתפילת אברהם "לו ישמעאל יחיה לפניך" (שם יז יח), שענה לו ה' על כך: "ולישמעאל שמעתיך" (שם יז כ), כלומר 'אענה לישמעאל כי שמעתיך אברהם'. כלומר, השם ניתן לישמעאל על שם העתיד, שאברהם יבקש שיחיה וה' ישמע לבקשת אברהם. והבטחה זו נתקיימה " בפסוק "וישמע א-להים את קול הנער" (שם כא, יז) - ה' שמע אליו בזכות אברהם, שביקש מה' לטובתו.