"ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר" (כא, יד)

מתעוררת השאלה, מדוע אברהם סיכן את הגר ואת ישמעאל בכך שנתן להם ביציאתם למדבר רק חמת מים ולחם?  אמנם ה' אמר לו לשמוע בקול שרה, אבל שרה דיברה רק על גירוש, ולא לשלוח אותם אל מותם.

יתכן שאברהם סמך על כך שהגר תלך לאותו הבאר שהיתה לידו כשגורשה בראשונה: "וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר על העין בדרך שור" (טז, ז).

גם עכשו אברהם היה באותו זמן קרוב לשור, שהרי גירוש הגר וישמעאל בא אחרי המעשה עם אבימלך, ששם נאמר  'וישב בין קדש ובין שור' (כ, א).

ואכן, הגר היתה קרובה לאותו באר, אלא שהתבלבלה בדרך כמו שכתוב 'ותתע', ולכן לא ראתה את הבאר עד שהתפללו היא וישמעאל, ואז 'ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים' (פסוק יט).

זאת ועוד: אברהם ידע שהמלאך הבטיח להגר שבנה ישמעאל יחיה ויהיו לו צאצאים 'ולא יספר מרוב' (טז, י), ומכאן הוא ידע שישמעאל לא ימות במדבר.