"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" (א,ו) 'ואמר ר"י שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם.. והמנהיג עצמו ברבנות, דא"ר חמא בר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו?- מפני שהנהיג עצמו ברבנות' (ברכות נה,א) 'אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו?- מפני שלא מיחה בכבוד אביו, דקאמרי ליה "עבדך אבינו" ולא אמר להו ולא מידי, ואמר ר"י אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו?- מפני שהנהיג עצמו ברבנות' (סוטה יג,ב). התורה תמימה הסביר שכיון שבפרקי דר"א (כט) נאמר שקוצרו חייו ב-10 שנים כיון ששמע 10 פעמים "עבדך אבינו", (5 פעמים מהאחים ו-5 פעמים מהמתרגם) ולא הביא שזה משום שהנהיג עצמו ברבנות סימן שחולק על זה. והסביר שזה משום שסובר כמ"ר שאע"פ שיוסף זכה למלכות בכ"ז לא התגאה על אחיו ובית אביו, ולכן אין טעם להענישו אלא רק מטעם ששמע "עבדך אבינו". ומימלא הגירסה המקורית בסוטה שיוסף הנהיג ברבנות אינה בשם ר"י אמר רב אלא של רחב"ח כמו בברכות. והנה עאם כל ההסבר היפה של הת"ת, בכ"ז בגמ' מובא זאת בשם ר"י אמר רב. לכן ניראה ששני ההסברים הם אחד, יוסף שמע "עבדך אבינו" ולא מיחה בהם, וזה העניין שהנהיג עצמו ברבנות-בשלטון, שלכן כשיעקב עומד מול השלטון ניקרא "עבדך" ומימלא זה אותו החטא, ומימלא גם העונש הוא אותו עונש שהתקצרו ימיו ב-10 שנים, שזהו שניקרא עצמות בחייו, שלכאורה מה העונש בזה הרי הוא אמר זאת על עצמו (כמו שמקשה הת"ת)?- אלא הכוונה שקורא לעצמו עצמות כרמז שהתקצרו חייו, שזהו שה"עצמות" נאמר בפס' "והעליתם את עצמותי מזה" שהכוונה לזמן שיעלו ממצרים שאז כבר היה מת, כך שהאמירה מתייחסת מהחיים (שאמר זאת) למיתה, שזהו כרמז שהתקצרו ימיו, שלכן מיד פס' אח"כ נאמר "וימת יוסף בן מאה ועשר שנים"(בראשית נ,כו) [שלא כאחיו שמתו בגיל גבוה יותר] ומימלא העונש הוא אותו עונש, קיצור חיים. ומה שמופיע העונש ברמז (עצמות) ובמציאות (110) זה כדי לרמז שיש 2 חלקים, שזהו האחים והמתרגם, שכל אחד אמר 5 פעמים וסה"כ זהו 10. ולכאורה הרי יוסף עמד כשליט שלכן לא עצר אותם כדי שלא תחשף זהותו, וכן ביחס לשלטון, יעקב נקרא "עבדך" אז מדוע שיענש על כך כ"ך?- לכן ניראה שנענש על זה כיון שהיה עוד פגם בשלטונו, ולכן העונש ניקבע ע"פ הפגם של "עבדך" אבל הוא לא הפגם היחיד, ומהו הפגם הנוסף?- בסוטה מובא קודם שמי שמתחיל דבר ולא גומרו מורידים אותו מגדולתו וכן קובר אשתו ובניו, כך שיש קשר לגדולה ומוות למי שלא גומר דברים חשובים. ובברכות נאמר קודם שמי שנותנים לו ס"ת לקרוא ואינו קורא, וכן כוס של ברכה לברך ואינו מברך, מקצרים ימיו. כך שמינעת קשר לתורה (ס"ת) ולשימוש קדושה בעולם (כוס ברכה) מקצר ימים. כך שניראה שהרבנות מקצרת חיים בשל פגיעה בקשר לתורה וקדושה וברכה בעולם. לכן ניראה מכל אלו שחטאו הנוסף של יוסף היה בכך שהוא ירד כדי להוריד את בנ"י למצרים בצורה קלה (שלא בשלשלאות ברזל) ולכן ראוי שיגמור את הדבר ויקל על גלותם גם שיהיו בקשר לא"י, והוא לא עשה כך ולכן מנע מקדושה וברכה וקשר לתורה שקיים דווקא בא"י, ולכן נענש בקיצור חיים. לכן אומר רב שהנהיג עצמו ברבנות (ולא מפרט ששמע "עבדך") שהיה חטא בהנהגתו, שכמנהיג היה ראוי שיקשרם לא"י (שיעלו מדי פעם או יתגוררו בקצה א"י וכפופים למצרים וזה יחשב לגלות כמו שנחשב זמן הגלות מלידתו של יצחק) ולכן "עבדך" שנאמר לו לא היה ראוי, שאינו מנהיג קדושה כראוי, ועונשו בא לידי ביטוי בהקשר להנהגה, ש"עבדך" נאמר לו בשל הנהגתו, ולכן עונשו חל ע"פ זה, ולכן גם הביא שנענש שנקרא עצמות, שזה נאמר בהקשר של חזרה לא"י, שבזה חטא ונענש.