על בראשית ברא, גדיי עזים
ב''ה
בראשית 1) אותיות בתר (בתר פירושו אחרי, היינו פרש התורה אחרי שיטת רב) אשי (על פי התלמוד). 2) בראשית ברא אותיות תבאר (החומש לפי) רב אשי. היינו שבתחלת התורה נרמז שיש לפרש התורה על פי חז''ל בתלמוד. (ודומה לזה בראשית אותיות באר שית היינו באר אותי על פי שית – ששת - סדרי משנה).
בראשית אותיות שַבֻר אִתִי (מי ששבור הוא איתי) כמו שכתוב (תהלים לד,יט) קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. ויש להוסיף: נמוך אותיות מוכן (מי שנמוך ועניו הוא מוכן להשראת השכינה). ואותיות מכון (לשבתך פעלת ה')
בראשית אותיות ב' (נלוים עיקריים לתורה) רש''י (וגם) ת''א (תרגום אונקלוס).
ברא אלקים (א,א)
יש לומר 1) ברא אלקים אותיות ''מלא ביראה'' דהיינו בראשית הכל צריך אדם להיות מלא ביראה. 2) ברא אלקים אותיות ''יראה מלבא'' שהיראה תהיה מהלב. 3) ברא אלקים אותיות ''מֵבִא ליראה'' וכן ''מאיר לאהֹב'' [מאיר את הלב לאהוב את ה'] שהתבוננות בבריאה מביאה ליראת ה' ואהבתו כדברי הרמב''ם (יסוה''ת פ''ב א-ב) שהדרך לאהבת ה' ויראתו הוא ע''י ההתבוננות במעשיו הגדולים והנפלאים. [במילה בריאה יש אותיות של המלים אהבה, יראה, ברא י-ה, היינו שהבריאה ''ברא י-ה'' מביאה לאהבה ויראה].
וקח לי משם שני גדיי עזים (כז, ט)
וברש''י ''פסח היה, אחד הקריב לפסחו'' וי''ל הקשר בין גדי לפסח כי 1) גדי גמט' הגדה. 2) גדי רומז ג (מצות) ד (כוסות) י (מכות) [ועפ''ז המלה הגדה רומזת לתוכנה, ג מצות ד כוסות הה = י מכות]. 3) בסוף ההגדה אומרים חד גדיא. 4) מגיד אותיות גְדַיִם.
