התבוננות 'מדוע דווקא' לפרשת ויגש, אי"ם
[1] מד,כח: טרוף טורף: ש: מדוע דווקא 'טרוף טורף' (בכפילות) ולא 'נטרף'? ת: יהודה מצטט כאן את אביו, ולאביו למעשה לא ברור אם יוסף נטרף בידי חיה רעה כפי שאמר לאחים כשראה את הכתונת (לז,לג) או שהאחים הרגו אותו, כפי שהאשימם: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם (מב,לו), לכן דווקא 'טרוף טורף', כלומר או שנטרף בידי חיה או בידי אֶחיו.
[1] מה,ח: וישימני לאב לפרעה: ש:מדוע דווקא 'לאב' ולא ל'משנה' או 'למדריך'? ת: ראה שו"פ. קיצורו של עניין: יוסף אכן היה אביו של יורש העצר של פרעה, ולכן מכנה עצמו 'אב' לפרעה. יורש העצר היה בנו מנשה, אשר היה נכדו הבכור של פוטי פרע כהן און. לפרעה לא היו בנים, ולכן צאצאו של כהן און אמור לרשת את כסאו. גם לפוטי פרע כהן און לא היו בנים כי אם בת, אסנת, אשר נִשאה ליוסף, ובנה הראשון הוא מנשה, והוא היה יורש העצר. יוסף הוא אכן אביו של פרעה העתידי.
[1] מז,יח: גויתנו ואדמתנו: ש: מדוע דווקא 'גויתנו' ולא 'גופנו'? ת: המצרים נתנו ליוסף להבין שאם לא יקבלו לחם – הם ימותו וגופם יהיה לגוויה.