התבוננות "מדוע דווקא" – פרשת ויצא

כח,יא: ויפגע במקום: ש: מדוע דווקא "ויפגע" ולא "ויגיע"? ת: יעקב כיוון את הליכתו דווקא למקום הידוע כהר המוריה, לכן כתוב "במקום" בהא הידיעה (ב'המקום' הידוע), כלומר הוא פגע והגיע אל המקום אליו כיוון, ולא סתם הגיע לאן שהגיע ושכב שם לישון. וכן בסוף הפרשה (לב,ב): וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, כלומר המלאכים פגשו והגיעו דווקא ליעקב, לא ללבן ולא לעשו.

^[1]  כח,יד: ופרצת ימה וקדמה: ש: מדוע דווקא "ופרצת" ולא "ותתרבה ותגור"? ת: ה' רומז ליעקב שכדי להתרבות ולשלוט בשטח ולהביא ברכה לעמים, יש צורך לפרוץ וללחום, והדבר לא יבוא בקלות מכוח ההבטחה בלבד.

^[1]  כט,א: וישא יעקב רגליו: ש: מדוע דווקא "וישא" ולא "וילך"? ת: יעקב בורח ומרים ונושא את רגליו בריצה, לכיוון ההפוך מחרן כדי לבלבל את עשו, כי חשב שכך עשו לא יתנכל לו יותר, בראותו שלא הגיע לחרן כמצוות הוריו. יעקב הלך ל"ארץ בני קדם" שהיא מזרח מצרים, ארצו של קדמה, בנו הקטן של ישמעאל (שהרי בני ישמעאל שכנו "מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם"; כה,יח). ראה שו"פ.

^[1]  כט,כז: מלא שְבֻעַ זאת: ש: מדוע דווקא "שְבֻעַ" ולא "שבועה" או "שבע שנים"? ת: בניגוד ליעקב שדיבר ברור ("ברחל בתך הקטנה"), לבן אמר בכוונה דבר מעורפל שלא ברור ממנו אם הכוונה שיעקב ימלא את שבועתו ללבן לשאת את רחל (למרות האיסור לשאת שתי אחיות) או הכוונה לשבע שנים נוספות. לבן במילה זאת למעשה חִייב את יעקב גם לשאת את אחות אשתו וגם לעבדו שבע שנים נוספות. אכן נראה שיעקב נאלץ לקיים את שבועתו ולשאת גם את רחל למרות האיסור, כיוון שכך נשבע ללבן: וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת (פסוק כ"ח).

^[1]  ל,כח: נקבה שכרך עלי: ש: מדוע דווקא "נקבה" ולא "כמה"? ת: לבן חשש מאי-הבנה נוספת עם יעקב, לכן ביקש מיעקב שיאמר סכום ברור ומפורש במספר. המילה "נָקבה" פירושה 'קבע דבר ברור' כמו "אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת" (במדבר א,יז). יעקב הצליח לקבוע עם לבן שכר אשר לא ננקב במספר, אלא תלוי במצב מסוים (ריבוי העדרים הטלואים והנקודים), ובכך זכה בשכר גדול יותר.