הרבה זמן התעסקתי בסוגיות ה"תשובה" בחז"ל ורבותינו עד שהזדמן לידי:

ירמיה ל"א:

"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ (הלכתי) הָלָכְתְּ שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה: עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה כִּי בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר"

איכה רבתי א:
"שתי לבך למסלה דרך הלכת, אמר להם ירמיה ראו באילו דרכים הלכתם, ועשו תשובה, דכתיב (ירמיה לא, כ): שובי בתולת ישראל, ומיד אתם חוזרין לעריכם, דכתיב (שם): שבי אל עריך אלה"

ובישעיה כ"א:

 "אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ" – אומר הנביא בשם ה': יש שכר ויש פורענות, עשו תשובה ובואו לא"י כל עוד אתם יכולים! (עפ"י תרגום יונתן והפרשנים).

"גם גלות אדום שדומה ללילה כבר עברו שניהם ומי מעכב שאין אנו נגאלים אין שום דבר מעכב אלא תשובה, "אם תבעיון בעיו" כלומר אם אתם מבקשים להיגאל בקשו רחמים לפניו ושובו מן הגלויות ובואו לירושלים" (רבנו בחיי בספרו כד הקמח, גאולה) 

כמובן שמצוות ירושת הארץ וכל השייך לה הם מתרי"ג מצוות (עפ"י הרמבן מצווה ד והאחרונים על הרמב"ם והשו"ע) ושקולה כנגד כל המצוות (מדרש ספרי דברים ד).

מה גם שישראל חטאו במאיסת הארץ ככתוב בתהלים "וימאסו בארת חמדה" כבר מחטא המרגלים וגם בזמן החורבן שעזבו את הארץ מרצונם, וכתב בעל העקדת יצחק (בשלח שער 77) שעיקר תיקון הגלות זה תיקון מאיסת הארץ, ע"ש.

"הציבי לך ציונים" תרתי משמע...