האם קבלת תורה מסיני זה האידיאל?
מה דעתכם?
ירמיה ל"א:
" הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהוָה: כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד"
מדרש רבה תחילת פרשת בשלח ט"ו:
"דבר אחר, ולא נחם אלהים, משל למלך שהיה לו בן והיה מבקש לתן לו ירשה, ואומר, אם נותנה לו אני עכשו, עדין קטן הוא ואינו יודע לשמרה, אלא עד שילמד בני כתבין ויעמד על עמקן, ואחר כך אני נותנה לו. כך אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מכניס עכשו ישראל לארץ, עדין לא נתעסקו במצוות, ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות, אלא אתן להם את התורה, ואחר כך אכניסם לארץ"
לפי מדרש זה הירושה היא א"י ומתן תורה במדבר היה בגלל מציאות ולא כאידאל לכתחילה ממש.
האידיאל הוא גילוי המצוות מן הארץ, כמו האבות שקיימו את התורה עוד לפני שניתנה בסיני! וזה מה שקורה בתהליך גאולתנו שהתורה השלמה מתגלה מתוך הארץ עד שיתקיימו דברי ירמיה במלואם.
תיקוני זוהר ק"מ:
"בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה הָכָא, אִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל הֲוָה נָחִית לוֹן אוֹרַיְיתָא מִן שְׁמַיָּא בְלָא דוֹחֲקָא, וְלָא הֲווֹ צְרִיכִין לְאַלָּפָא חַד לְחַבְרֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טז ד) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, דְּלֵית לֶחֶם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, לָא זָכוּ בְּגִין עִרֶב רַב דְּאִינוּן שַׁטְיָּין, אִתְּמַר בְּהוּ שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, דְיִטְרְחוּן לְאוֹלָפָא דָא לְדָא, לְפַרְנָסָה כָּל חַד בְּדוֹחֲקָא, וּלְחַכִּימַיָּא בִרְמִיזָא. אֲבָל לְעָתִיד לָבֹא יִתְמְחוּן עִרֶב רַב מֵעָלְמָא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (ירמיה לא לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת אָחִיו וְגוֹמֵר"