כיסוי חלות בשעת הקידוש (1 תגובות לחידוש זה)
רציתי לדון בעניין כיסוי החלות בשעת הקידוש.
האם צריך לכסות את החלות לגמרי בשעת קידוש, או שהחלה יכולה להיות גלוייה מ צדדיה, וכגון שהחלה מכוסה על ידי צלחות ??
בספר "ירושלים במועדיה" על שבת, עמ' קא, כתב "די בכיסוי החלק העיקרי של החלות".
אולם בספר "קידוש כהלכתו" עמ' קג, משמע אחרת, משמע שהחלה צריכה להיות מכוסה לגמרי, וזה לשונו "זכר למן שהיה מונח כמו בקופסא, טל מלמעלה וטל מלמטה, ויש טעם נאה למה כתוב כמו בקופסא, דהנה לטעם משום בושת הפת צריך לכסות הפת לגמרי מכל הצדדים שלא יראה כלל, ואילו לטעם זכר למן היינו סוברים שצריך לכסות למעלה ולמטה כמו במן, אך לא בצדדים, לכן כתוב שהמן היה מונח כמו בקופסא, היינו שהיה מכוסה לגמרי מכל צדדיו כמו בקופסא".
יוצא שלפנינו חילוקי דעות האם כיסוי החלה בשעת הקידוש צריך להיות "הרמטי" ומושלם או שמא מספיק כיסוי החלק העליון של החלות, והבוחר יבחר.
דיון נוסף בנוגע לכיסוי החלות בשעת הקידוש, הוא האם יש צורך לכסות זיתים או תמרים המונחים על השולחן בשעת הקידוש, דיון זה מובא בקובץ התורני "נזר התורה" גליון כב.
נכתב שם
"בשולחן ערוך פסק שבשבת צריך שיהיה מפה פרוסה על גבי הלחם, ומבואר הטעם בט"ז ובמ"א, כיון שאם הפת מגולה, היה צריך להקדימה, כיון שהוא ראשון משבעת המינים.
ונתעוררתי שלפי זה אם יש על השולחן זיתים או תמרים (הדבר מצוי בפרט בטו בשבט שחל בשבת, וכן בראש השנה) גם כן יצטרך לכסותם, שהרי זית הוא ראשון לארץ בתרא, ותמרים הם שניים לארץ בתרא, ואילו גפן הוא שלישי לארץ קמא, ועל כן לפי הסדר של קדימת שבעת המינים- זיתים ותמרים קודמים לגפן, ומעתה יצטרך לכסות אף אותם, וזו לא שמענו ולא ראינו מעולם, והמנהג הוא לכסות רק הפת ותו לא, וצריך ביאור מדוע", עד כאן הציטוט מהקובץ נזר התורה.
