רציתי    לשאול  האם    אדם  שעובד   בעבודה  מסויימת,   ומחויב    לשהות    במקום  העבודה   בכל  זמן   עבודתו,   חייב  בתפילה,   או   שמא  פטור,   בגלל    המחויבות    שלו  למעבידו.   (בפרט    שחיוב    התפילה    הוא  מדרבנן   בלבד,   עכ"פ לאחר      שברך   את  ברכות  השחר   וברכות    התורה.)

ניתן  לחלק    את  השאלה   לשני     מצבים  עיקריים.

הראשון-   במקרה  שאם   ישאר   בעבודתו,   העבודה  תסתיים   לאחר   שיעבור   זמן  תפילת  מנחה,  (אני  כותב  בכוונה    דווקא  תפילת  מנחה,    משום  שזו  העת   בה   בדרך כלל  אנשים  נמצאים   במקום  עבודתם)   ואם כן  יוצא    שלא    התפלל   כלל  וכלל.

נקודה  נוספת-   האם  רשאי  במקרה  כזה    להתפלל   תפילת  תשלומין,   שהרי  לא  ביטל   את  תפילתו    במזיד, (שאז    לא  היה  מחוייב    בתפילת   תשלומין)   אלא באונס,  בגלל  המחויבות   שלו    למעבידו.

השני-  במקרה  שאם  ישאר   במקום  עבודתו,  אמנם העבודה  תסתיים   לפני   שיעבור   זמן  תפילת  מנחה,   והוא  אכן  יוכל  להתפלל    תפילת  מנחה     לאחר  העבודה,   אלא  שהוא  יוכל  להתפלל   אך  ורק  ביחידות,    ואילו  באותם  שעות  בהם   הוא   נמצא    במקום עבודתו   מתקיים   בבית  הכנסת    הסמוך   למקום  עבודתו   תפילה בציבור.

השאלה  היא  איפוא   מה  עדיף-   תפילה  בציבור,  או  מחויבות    למעבידו.

מובן מאליו    שהטוב  ביותר  הוא  להגיע  להסדר    עם  מעבידו,  והשאלה  שלי  היא   בעיקר   במקרה  שלא  הצליחו   להגיע  להסדר   שכזה.

אשמח  לקבל  תשובות  ורעיונות.