עיונים לשוניים - פרשת וירא: "לכה ונשקה", הטיית מילת זירוז
נכתב על ידי איתיאל, 19/10/2021
מכירים את הביטוי העממי "בוא" (או "בוא'נה"...)? במשמעות של זירוז / תפיסת תשומת הלב של הנמען.
המעניין שגם בפניה לאישה או לבת משאירים בצורת הזכר, ואין "בואי-נה"... וכן לרבים, אין אומרים "בואו-נה"...
יש לכך מקור בפרשתנו, שמילת זירוז נותרת תמיד בצורת הזכר-יחיד.
אצל בנות לוט, אומרת הבכירה לצעירה:
לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע.
רבינו בחיי מסביר על דרך הדרש שהסיבה היא מפני שהם עשו מעשה זכר, ליזום ולתבוע במפורש יחסי אישות.
אך הרד"ק ושד"ל על דרך הפשט ביארו שלשון זירוז נשארת תמיד בלשון יחיד זכר. הם הפכו ממילת פועל רגילה, למעין מילת קישור לזירוז, ולכן אינן נוטות.
והביא שד"ל כמה דוגמאות:
ראה אנכי נותן לפניכם (ולא ראו).
הבה נא אבוא אליךְ (יהודה לתמר. ולא "הבי נא").
הבה נבנה לנו עיר (דור הפלגה), ולא "הבו נבנה".
ומסיים שד"ל בהערה מעניינת:
"והשמרונים באולתם הגיהו לְכִי".
נוסח המקרא השומרוני ידוע כמזוייף. הזיופים נוגעים לכמה מישורים.
* עיקרי הדת - הוספת הר גריזים בכל מקום אפשרי. דיבר נוסף בעניין בעשרת הדיברות, "המקום אשר יבחר ה'" המופיע לרוב בספר דברים שונה בקביעות להר גריזים. אלוני ממרא הפכו לאלון מורה כדי לקרבם לשכם...
* כתיב מלא יותר, כנהוג בימי בית שני.
* "תיקונים" בכל מקום שהיה נראה להם שהנוסח קשה דקדוקית.
וכבר רבי יוסי במסכת סוטה התווכח עם השומרונים - הכותים ואמר להם: זייפתם תורתכם ולא הועלתם.
כאן השומרונים ראו חריגה דקדוקית ו"תיקנו": "לכי נא".
אלא שהם לא ירדו לסוף לשון המקרא, שבו אין מילת הזירוז צריכה לנטות, ואין כאן חריגה דקדוקית.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
