עיונים לשוניים - פרשת לך לך: הרימותי ידי
נכתב על ידי איתיאל, 19/10/2021
כבר עסקנו בעבר בתופעות "מסעות בזמן". משתמשים בצורת זמן שלכאורה אינה תואמת את זמן הפעולה, כדי להדגיש עניין. המספר מציב את עצמו בנקודת זמן אחרת.
כך לדוגמה ב"אז ישיר" - לרגל חגיגיות המעמד, אנו חוזרים להרגיש כאילו כולנו כעת על שפת הים ועוד רגע ישיר משה בעתיד ואנו איתו.
בפרשה שקראנו: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם: "הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ...".
לא שמענו שאברהם נשבע לפני כן, ולכן צריך היה להיות בהווה או בעתיד. מרים אנכי ידי / ארים ידי.
אלא אברהם רוצה להביע את גמירות דעתו, כאילו הפעולה כבר נעשתה ונחתמה.
ופרש"י "הרימותי ידי... מרים אני... וכן 'בי נשבעתי' - נשבע אני. וכן 'נתתי כסף השדה קח ממני'".
בכל הדוגמות הפעולה עתידית ונאמרה בעבר, לציין את גמירות הדעת.
עוד נוסיף שיש כאן הארכת המילה. "הרימותי" בתנועת חולם נוספת, במקום שהיה צ"ל "הרמתי". ושמא גם זה להדגשת המילה.
*
עד היום, בעגה הצבאית מצווה המפקד "שישים שניות הייתם כאן, הסתדרתם ועמדתם בשלשות" - הכול בעבר לציון גמירות הדעת.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
