לאחי ורעי היקרים, יבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.
"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא וגו'". ורשי פירש: וישם מראשותיו כמן מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות.
וקשה, יעקב אבינו, הבחיר שבאבות הקדושים פוחד מחיות רעות, מצאנו אצל הצדיקים אשר החיות היו פוחדים ממנם ויעקב פוחד?, הנה בנו יוסף זרקו אותו בבור מלא בנחשים ועקרבים וניצול. וכן ידועים מעשים רבים על צדיקים שנצלו מכל המזיקים והמרעין בישין, אם כן מה הפחד של יעקב אבינו?.
אלא אפשר לבאר ולאמר המשנה בפרקי אבות אומרת: חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא עכ"ל. כשנשבעים שבועת שוא דבר זה גורם לחיות רעות לבוא לעולם ולהזיק.
ועוד הגמרא במסכת שבועות ל"ט אומרת רבי שמעון בן טרפון אומר: שבועת ה' תיהיה בין שניהם, כשאדם נשבע שבועה לחברו והפר את השבועה, גם חברו אפילו שהוא לא נשבע עדיין יש חטא בידו. והנה עשיו נשבע ליעקב על מכירת הבכורה, יעקב עמד ודרש ממנו: "השבע לי", ועשיו נשבע ואחרי כן עשיו הצטער והפר את השבועה ואמר: "את בכורתי לקח", אם כן חזר בו מהשבועה והרי עלת ה' תיהיה על שניהם, שני האנשים נענשים על שבועת שקר, הנשבע וחברו.
ולכן יעקב אבינו פחד מחיות רעות משום שעשיו הפר את השבועה ובעניין שבועת שוא חיה רעה באה לעולם.
ולכן יזהר זהירות גדולה מכל עניין השבועות, עונשים ודברים קשים ביותר באים על האדם אשר נשבע ולא מקיים, מוטב שלא תידור מאשר תידור ולא תקיים.
וידועה הגמרא בשבת על ביתו של מלך שטבעה בבור ובא איש כפרי ומסר את נפשו והצילה, בת המלך נדרה שתתחתן איתו, באותה שעה עמדה שם חולדה. עברו ימים כל אחד הלך לדרכו, האיש הכפרי לא חשב לרגע שיזכה להתחתן עם בת המלך, הלך והקים לו משפחה ונולדו לו בנים ובנות, אך בת המלך שמרה את השבועה ולא התחתנה, עברו ימים ובאה חולדה והרגה את הבן הראשון וכן את השני. האדם פחד, נחרד חרדה גדולה, הלך לשאול ואמרו לו: האם פעם נדרת נדר ולא קיימת, עמד ואמר: כן, לבת המלך וחולדה עמדה ושמעה.
אמרו לו חכמים החולדה באה להזכיר וכו'. הנדרים זה דבר מסוכן ביותר, "נשבעתי ואקיימא" האדם נשבע ונדר לקיים את התורה הקדושה, ללכת ביושר, בהגינות ומוטב שלא תידור משתידור ולא תקיים.