המון סיבות למה לא לומר הלל ביום העצמאות

נכתב על ידי יהונתן, 19/4/2010

לחידוש זה נוספו הערות המופיעות לאחר החידוש

 דע מה שתשיב לאחיך ! מוזמנים להעלות עוד סיבות למה לא לומר הלל.

(עוד לפני הלכה- עם ברכה או בלי ברכה, רק ביום או גם בלילה, בתפילה או אחריה עם תחנון או בלי...)

 

* למה לי בכלל להתעסק בסוגיה המסובכת הזו עם כל הספקות והמחלוקות ?!

וכי יתכן שעל השניצל בצלחת יש הכרעה למהדרין ועל מה שציפינו לו אלפיים שנה (רק לא בדיוק כך...), נאחוז ב"דת הספקות" ולא נלמד ונכיר במשמעות תקופתנו ?! "הוודאי שמו – כן תהילתו"  ואם יש מחלוקות – יש גם הכרעות לאמיתה של תורה שלמה ואין שמחה כהתרת הספקות! זה לא במקרה שיש כאלו סיבוכים - אלא בשביל שנבין את המשמעויות האמיתיות.

* כי לא שאלו את כל גדולי ישראל על הקמת המדינה וחלקם התנגד! ומי בכלל הקים את המדינה?!

דרכה של תורה שיש מחלוקות וספקות ויש גם הכרעות! העיד הרב משולם ראטה זצ"ל מגדולי אותו הדור, בשו"ת שלו 'קול מבשר' (יובא להלן) שרוב גדולי הרבנים הסכימו לקביעת היום בשמחה ויום טוב והלל.

דברים נוספים מגדולי הרבנים יובאו ב"חידוש" אחר.

את המדינה לא הקים הרצל או בן גוריון או הפלמ"ח או האומות, אלא רבש"ע שהשגחתו על הארץ תמיד ומחשבותיו גבהו ממחשבותינו.

* כי אנו עדיין בגלות! (אדום, ישמעאל, עמא-ריקא, ערב רב ושות'...)

גלות היא אך ורק בחו"ל! "כיוון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה"! "וְנָחֲתוּ לְגָלוּתָא דְּאִיהוּ חוּצָה, לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְבַר מִתְּחוּמָא דִּילְּהוֹן" (זוהר חדש יתרו). ובהלכה נפסק שהגדרת חורבן ערי יהודה היא רק כשהשלטון אינו יהודי (שו"ע או"ח תקס"א במ"ב בשם הבית יוסף ובשו"ת אגרות משה ח"ד ע' י"א).

זה שיש 'גלות' עם חולשות מגוונות בתוכנו זה כבר עניין אחר (מה שמכונה "פדות נפשנו" כנאמר בהגדה של פסח בברכת גאל ישראל, בסמוך ל"גאולתנו") ועל זה אמר בזמנו ר' מרדכי מגור שלעתיד לבוא יהיו 2 שלבים בגאולה: היציאה מהגלות והוצאת הגלות מתוכנו, והוסיף שהשניה קשה מן הראשונה. עלינו להוציאה מתוכנו, אבל מהגלות יצאנו וכל יהודי היום יכול וצריך לעשות זאת.

* כי אנו לא באמת עצמאיים! ומשיח לא בא עדיין ואין בית מקדש!

מלכות מוגדרת לפי ריבונות על צבא ומס\מטבע (רמב"ם) וכן נפסק להלכה ע"י הרב עובדיה יוסף שליט"א בתשובותיו, בשם הרב קוק זצ"ל, שלמדינת ישראל יש דין מלכות ולכן אסור לרמות במס.

גאולה מתחילה בקץ המגולה שהארץ נותנת פירותיה, בישוב הארץ וקיבוץ גלויות. מלכות מלך המשיח ובית המקדש הם רק בשלב מאוחר יותר כנאמר במסכת מגילה בביאור סדר הברכות בתפילת העמידה של כל יהודי 3 פעמים ביום, שברכת בונה ירושלים וצמח דוד הם בסוף הבקשות, אחרי ברכת הארץ והקיבוץ, וכנפסק להלכה שסדר הברכות מעכב.

למדינת ישראל יש עצמאות מדינית ובהקמתה יצאנו משעבוד מלכויות. "הננו רואים שיהודים רבים מתכנסים בארץ ישראל, בטל כאן שעבוד העמים, והארץ נותנת את פירותיה" - הרב דסלר בשנת תשי"א מתוך הספר "מכתב מאליהו" חלק ג' עמ' 207. "ומי יתן והיה כי לכל הפחות כל אלו המתימרים באמונה טהורה יודו ויאמרו כי פקד ה' את עמו ואל יזלזלו בנפלאות האלה ובזה ימשיכו את שפע אורות הגאולה" – הרב חרל"פ.

"גאולה" בכל מקום בתנ"ך היא יציאה משעבוד משפטי מבעלות זר. ירושת הארץ היא יציאת הארץ וישראל יושביה משעבוד זרים, "ירשו ארץ – היינו גאולה" (רש"י סנהדרין צח). ביטול שעבוד מלכויות מכונה בחז"ל "ימות המשיח" - "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" וב'מקרה' גם היו בארץ בשנת תש"ח 60 ריבוא יהודים ואמרו חז"ל במדרש: "מה יציאתם ממצרים בס' רבוא וכניסתן לארץ בס' רבוא - כן לימות המשיח בששים רבוא" (בילקוט שמעוני הושע פרק ב' וכידוע בשם הגר"א, הרב קוק ועוד גדולים שכך ראו ברוח קודשם וזרזו לעלות). "ימות המשיח" מתחילים את התקופה המכינה את "ימות המלך המשיח" , כפי שמדויק גם ברמב"ם בכתיבתו את 2 הביטויים בהלכות מלכים. הדברים בעניין רחבים ואין כאן מקום להאריך. הגאולה מחייבת משיח בן דוד, בית מקדש ותיקון עולם, אבל אין מחויבות או תלות שהגאולה תתחיל דווקא עם מלך המשיח.

* אבל אנו עדיין תלויים באומות העולם!

לא מצוי בהלכה שמלכות ישראל צריכה להיות בלתי תלויה ומנותקת מהאומות וכפי ששלמה המלך היה זקוק למלכים ולארצות לסוסיו ולזהבו וכו' ואפילו נתן ערים למלך צור!

"בגויים לא יתחשב" הכוונה שעם ישראל לא עולה בחשבון עם הגויים ולא כמקובל בסלנג ש'לא אמורים לא יתחשב בגויים' (וזה גם לא אומר שחייבים...)

* כי השלטון והממסד חילוני\כופר\רשע\ערב רב...!

גם בהנחה שזה נכון ובהנחה שתפקידנו נגמר בניתוח המציאות ללא הבנה עמוקה שלה וללא השפעה עליה ונסיון לשנותה - הרי אנו חוגגים כל שנה בהלל והודאה 7 ימים את יציאתנו ממצרים בשחרור פרעה, כש"אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז", עם ישראל רוצים לחזור למצרים ועושים בעיות קשות במדבר 40 שנה. אח"כ אנו חוגגים כל שנה 8 ימי חנוכה על ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה" (רמב"ם) וכי מה היה שם מלבד כמה שנים טובות של מלכות החשמונאים? שנאת חינם ומלחמות אחים, רציחות ת"ח ע"י המלך ינאי, עשרות שנים שכבר פשטה מלכות הרשעה של רומי בארץ ועוד המון צרות ובכל זאת היתה זו מלכות ישראל שאנו מהללים על כך גם 2000 שנה אחרי שבטלה כבר.

"מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם" (הרב קוק). "מדינת ישראל אינה ממשלת ישראל. מדינת ישראל היא דבר שמימי. זה דבר ה'. פה היעוד הנצחי שלנו" (הרב מאיר ברלין). אפשר לראות את ההכרה במדינה במבט של "שב ואל תעשה" וכביכול הערצת ה'דמויות' הפועלות כלפי חוץ ואפשר לראות זאת בהבנת התהליכים הפנימיים בהכרה אלוהית על הנעשה תוך השתדלות מעשית לא פוסקת ומעל ומעבר למה שכרגע מצוי במציאות החיצונית ולא מתוך התעלמות ממנה, בשאיפה לתיקונה.

* כי גם אם היה נס והצלה אחרי השואה וחזרנו לארצנו, המצב הרוחני רק ירד!

אפילו אם באמת המצב הרוחני ירד (וכמובן שמאז כבר עלה פלאים), הרי אחרי כניסת ישראל לארץ בימי יהושע והשופטים היתה ירידה נוראית במצב העם לע"ז וכו' ועדיין המשכנו לחגוג את יציאת מצרים! כך הוא סדר הגאולה מפורש בתנ"ך- קודם שיבה לארץ ואח"כ הבראה והתעלות נפשית ורוחנית.

* אבל מגרשים יהודים מבתיהם!! ויש מלחמות והרוגים ר"ל! ועדיין לא כל הארץ בידינו!

באמת קשה וכואב! אבל מבחן האמונה הוא דווקא בקשיים והרי נאמר באיכה "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ" ופרש"י שם: "לא יוסיף להגלותך . מגלות אדום ולהלן עוד" ואמרו חז"ל בירושלמי ועוד מקומות שאין גלות נוספת אחרי הגאולה מגלות אדום, ועל ירושלים מובטח: "לע"ל אני בונה אותה ואיני הורס אותה לעולם" (תנחומא נח י"א). אכן יש עליות וירידות בתהליך הגאולה ולפעמים נסיגות ודברים נסתרים בבחינת "סתר המדרגה" (עפ"י הרצי"ה קוק זצ"ל).

גם ישראל שעברו בתוך הים אמרו הלל עוד לפני שירת הים על ההצלה הגמורה ואם נשים לב זהו גם תוכנו של ההלל – בקשת הישועה מתוך הצרה. לעומת זאת, לחזקיה, שיועד להיות משיח היה קשה לומר הלל על הנס הגדול והשחרור מעול מלך אשור. גם בזמנו הוגלו מיליוני יהודים מא"י והיו שלבי חורבן קשים ובכל זאת נדרש ממנו לומר הלל ובגלל שלא אמר כראוי נמנע מלהיות משיח. כמו כן, בנס חנוכה היו הרוגים אפילו מבית חשמונאי וממשפחת המלכות עצמה. עוד יותר מזה כתב הגר"א שתחילת הגאולה היא הצרות (בתיקונים מזוהר חדש יז) וכידוע מחז"ל "ארץ ישראל נקנית ביסורין".

* דווקא ביום ה' אייר התחזקה המלחמה !

בתש"ח-תש"ט זכינו ליציאה ממוות לחיים במלחמת העצמאות ואחרי השואה, יציאה משעבוד מלכויות ותחילת ימות המשיח לפי חז"ל, התחזקות קיבוץ הגלויות והצלת כל יהודי העולם. הנס של היום הזה ספציפית הוא האומץ להכריז על עצמאות מול מיליוני אויבים ולצאת למערכה ולנצחון, 3 שנים אחרי הכבשנים, במתי מעט מול רבים וכו'. חז"ל (בבבא קמא) מכנים את האומץ של דוד המלך להלחם באריה כנס!

* כי לא רוב ישראל על אדמתם וגם אם היה נס והצלה - הוא לא היה לרוב ישראל!

גם בנס חנוכה בבית שני, רוב העם היה בחו"ל בגלות, שהרי רק רבבות בודדים עלו מבבל, ובכל זאת הנס היה נס וחזרה מלכות לישראל ותקנו לומר הלל (ואפילו שכבר עברה אותה תקופה טובה)! ובמסכת הוריות נכתב לעניין 'פר העלם דבר' שמובא רק כשרוב ישראל חטאו – שהמדד לרוב ה"קהל" הוא ישראל בארצו. מה גם שהדבר נוגע לכל בן ישראל באשר הוא, וכל יהודי רשאי לעלות לא"י. הנס בא"י הוא טובת והצלת כל יהודי בעולם כמקום מפלט ובית ואפשרות חזרה לארץ אחרי 2000 שנה שחכינו לכך.

* וכי יש כח בידינו לתקן הלל 'חדש' ויום הודאה לדורות?!

ההלל נתקן ע"י הנביאים שיהיו אומרים אותו "על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן" (פסחים קיז) ובפסיקתא רבתי כתוב שאין אומרים הלל אלא על מפלתה של מלכות. לכן בפורים לא אומרים כי נשארנו עבדי אחשורוש. ואם תאמר הרי עדיין מלכות אדום קיימת בעולם?! – הרי גם בחנוכה נשארה עדיין מלכות יוון בעולם ואפילו המשיכה להשפיעה ביהודים. גם אצל חזקיה שנדרש לומר הלל, כמובן שלא היתה גאולה שלמה ועולם מתוקן. חז"ל מכנים את ימות המשיח כביטול שעבוד מלכויות ולא ביטול המלכויות לגמרי.

מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה, ועל סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות. ואף שיש איסור להוסיף מצוות על מה שכתוב בתורה, מכל מקום מצווה זו נלמדת בקל וחומר - ומה ביציאת מצרים שניצלנו מעבדות לחירות נצטוונו לחוג את הפסח ולומר שירה בכל שנה ושנה, קל וחומר בפורים שניצלנו ממיתה לחיים (עפ"י מגילה יד, א). ועל סמך זה קבעו את חנוכה (ריטב"א שם). ובאר החתם סופר (יו"ד סו"ס רלג, ואו"ח רח), שכיוון שמצווה זו נלמדת בקל וחומר, היא נחשבת כמצווה מהתורה. אלא שמהתורה אין הדרכה מפורטת כיצד לעשות יום טוב, וכל שעושה בהם איזה זכר לתשועה יוצא ידי המצווה מהתורה, וחכמים הם שקבעו לקרוא את המגילה ולעשות משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים, ולהדליק נרות בחנוכה.

בתש"ח התקיים בנו גם יציאה ממוות לחיים אחרי השואה ומלחמת העצמאות וכמובן יציאה מעבדות לחרות בעצמאות המדינית בו ביום גם כן בנס של תקומה וגבורה יחד עם נס קיבוץ הגלויות, וכתב הגאון רבי משולם ראטה זצ"ל: "הנה אין ספק שהיום ההוא [ה' אייר], שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת [שהם נבחרי רוב הציבור] ורוב גדולי הרבנים, לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" (שו"ת קול מבשר ח"א כא) ומבאר שהנס שייך לכלל ישראל ולכן אין חששות "בל תוסיף" וברכה בהלל. ומה שההצלה אינה שלמה, יש ללמוד מחנוכה שאין זה מעכב, כי בחנוכה נהגו יו"ט אחר הניצחון הראשון, ועוד נצרכו להלחם במשך עשרות שנים מלחמות רבות וקשות, וכשגמרו את המלחמות, כבר פשטה ההתייוונות במלכות חשמונאי. ואין לומר שחנוכה נתקן רק על נס פך השמן, כי לפחות היום הראשון הוא על ניצחון המלחמה. ויותר מזה, הקל וחומר שממנו למדנו את יסוד הכל, הוא על ההצלה ולא על הנס. ומה שנהרגו חיילים קדושים, הרי במלחמות חשמונאי נהרגו ואעפ"כ קבעו יו"ט, ועצמאותנו המדינית אינה פחותה מעצמאות החשמונאים. (מתוך דברי הרב מלמד)

בסוף הלכות פורים כתבו הפוסקים שבמקום שנעשה נס עושים ימי הודאה וסעודת מצווה וכך נהגו בקהילות רבות ואפילו בימי הספירה. על סמך זה ועוד, פסק הרב בדאיה זצ"ל בשו"ת 'ישכיל עבדי' שיכולים לקבוע יום טוב ביום העצמאות.

כתוב בישעיה ל' בנבואת הנצחון של חזקיה: "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג". כידוע, חזקיה לא אמר הלל כראוי על הנס ולכן לא זכה להיות משיח ואותו "שיר" נדחה לגאולה האחרונה כדברי רש"י במס' פסחים צ"ה: "השיר יהיה לכם. ביום שתגאלו מן הגלות". לא זאת בלבד, אלא שהגמרא לומדת את חיוב ההלל בפסח מהלל זה!

כתב ה'שפת אמת' בזמנו שכשם שיש את חנוכה ופורים כנגד סוכות ושבועות (גם במהותם) - כך יהיה חג כנגד פסח. כידוע, יום העצמאות חל בדיוק שבועיים לאחר שביעי של פסח ומלבד זה שהוא השלים את היום שהיה חסר כנגד ז' של פסח (א"ת ב"ש - ז"ע: עצמאות כנגד ז' של פסח) הוא גם בתוכנו המהותי בדיוק כמו יום זה שקפצנו למים ונושענו.

רמז מעניין נוסף הוא ש50 יום אחרי חנוכה חל ט"ו בשבט – ר"ה ויום ההולדת לאילן הפרטי בא"י ו"האדם עץ השדה"... ובדיוק 50 יום אחרי פורים חל ה' באייר – יום ההולדת הכללי בא"י!

* סתם כי אין הכרעה גורפת !

כבר דייק הנביא ירמיה בפסוק דומה שנכתב פעמיים בשינויים קלים:

בירמיה טז יד: "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם : כִּי אִם חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם".

ובירמיה כג ז: "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יֹאמְרו עוֹד חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם : כִּי אִם חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם".

ירמיה מנבא על תקופה המתבטאת ב2 אנפין: פרק ט"ז לא עוסק בביאת המשיח אלא בגאולה משעבוד מלכויות ובקיבוץ גלויות ובפרק כ"ג עוסק הנביא ע"ד גואל צדק ככתוב לפני כן: "והקימותי לדוד צמח צדק ומלך...". מבשר לנו הנביא שיהיו 2 שלבים בגאולה האחרונה: בזמן תחילת הגאולה כתוב "לא יאמר" - לשון יחיד, באופן כללי. לעומת זאת, אח"כ בהשלמת הגאולה כתוב "לא יאמרו"– כולם, בלשון רבים. בזמן תחילת הגאולה לא כולם מכירים בה ולא כולם מהללים ומודים עליה לה', אבל ה' הוא 'המשיבם על אדמתם'. בהשלמת מהלך הגאולה במלכות מלך המשיח יהיה קיבוץ גלויות נוסף של הנידחים ביותר וכולם ישבו על אדמתם שכבר החלו לשבת בה קודם. "וישבו על אדמתם" – אז יכירו הבאים ויראו שכבר יושבים ישראל על אדמתם, "כולם נקבצו באו לך" וה' הוא שהביא את זרע בית ישראל לארץ ישראל ממצרים והוא זה שהעלם עתה מכל הארצות, וכמה גדול הקיבוץ עתה של מיליוני יהודים מכל הארצות אחרי אלפי שנים לעומת גלות מצרים שבני ישראל היו בה בלבד 210 שנים. בניגוד לנסים הגלויים של גאולת מצרים המהירה, בגאולה האחרונה הנס נסתר בדרכי הטבע ב"שובה ונחת" ו"נפלא בעינינו" כך שאין בעל הנס מכיר בנסו, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

"א''ר יוחנן גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ" (פסחים פ"ח). "שגדול יום קבוץ גליות ובקשי, כאלו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו" (רש"י, דברים ל'). ומה הוא אותו "יום" מיוחד? וכי ביום אחד מתקבצים הגלויות? "קיבוץ גלויות" בגימ' = "יום עצמאות" !

"ועל כולם עלינו להודות על הנסים הגדולים, שעשה אתנו בראשית התיסדות המדינה, שראינו נפלאות ממש, כימי צאתנו מארץ מצרים, שהשמיע השי"ת קולות וברקים לשונאנו ונפל עליהם פחד פתאום, בשעה האחרונה, בעת שכלה כוחנו ונשקנו" (הגאן ר' אהרון כהן זצ"ל, ראש ישיבת 'חברון' בירושלים)

"אין בעל הנס מכיר בנסו – הנסים והנפלאות, התשועות והמלחמות שהתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, גם אלה שראו זאת בעיניהם, גם אלה שחזו זאת בבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ומי כמוני אשר נדד בימים אלו על פני קיבוצי היהודים בגלויות מסוגל יותר לחוש את תעצומות הנסים..." (הגר"י כהנמן זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז')

 "המאמרים שכתבתי קודם הקמת המדינה וגם אח"כ יעידו שאיני מחסידי הממשלה, ושהתנגדתי בכל עוז להקמת המדינה. אבל עתה אחר שהוקמה מדינת ישראל בהסכם כל האומות, צריכים אנו להאזר בכל כוח בנפש ובממון לעזור למדינת ישראל" (הגרי"א הנקין זצ"ל, מגדולי הפוסקים החרדיים בדור הקודם). 

"כבר ערכתי מכתב ארוך להרה"ג בדבר המאורע הגדול שאירע לעם ישראל בפעם הראשונה אחרי גלות ארוכה של אלפיים שנה. ואני רואה בזה מעשי ניסים של ההשגחה העליונה שעמדה לנו בעת צרתנו שלא הי' כמותה מיום היות ישראל לעם. אחרי השמדת רוב בנינו של עמנו. מאת ה' הי' זאת היא נפלאת בעינינו; אחוד אומות מתנגדות זו לזו ונלחמות זו בזו בקצף ובשנאה כמו עם הרוסים ועם האמריקנים, לשם פעולה משותפת: יסוד המדינה העברית; וכבר דרשתי ברבים באספת עם גדולה על הנסים והנפלאות האלה" (הרב וינברג זצ"ל, שו"ת שרידי אש חלק ב סימן ע , חנוכה תש"ח).

ריעב"ץ כותב בהקדמה לסידורו שחזרת ישראל לארצם זה כמו נס שירד גשם במקום מסוים לאחר 2000 שנה ללא גשם.

"וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין צז א): 'אין משיח בן-דוד בא, אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס'; הינו, שיכלו האפיקורסים שאין להם אמונה בנסים, ומכסים כל הנסים בדרך הטבע. כי עקר הנסים בארץ-ישראל... וזה פרוש: 'עד שתכלה פרוטה מן הכיס'; כי יש בני-אדם המכסים כלליות הנסים, מכסים בדרך הטבע. וכשתכלה זאת ותתרבה אמונה בעולם, אז יבוא משיח, כי עקר הגאולה תלוי בזה, כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" (ליקוטי מוהר"ן ז).

 

 

 


תוספות, הערות והארות על החידוש:

סיכום:

פסח – יציאה משעבוד לחירות בנס גלוי וחזרה ארצה

פורים – יציאה ממוות לחיים בנס נסתר, הגדול מנס גלוי

חנוכה – יציאה משעבוד לחירות, חזרת מלכות ישראל שאיננה מבית דוד וניצחונות בנס נסתר

עצמאות – יציאה ממוות לחיים ומשעבוד לחרות, חזרה לא"י בקיבוץ גלויות והקץ המגולה של הרי ישראל, גאולה מהגלות האחרונה והתחלת ימות המשיח לפי חז"ל (ימים המכינים את בוא מלך המשיח), נס הגבורה והאומץ ונסי המלחמות.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע