"ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה" וגו' (ל,יח).מדוע הכיור עשוי מנחשת?-בפרק לח' פסוק ח' נאמר "יועש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד" ופרש רש"י 'בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות ... א"ל הקב"ה קבל כי אלו חביבין עלי מן הכל,שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך' וכו'. אמנם משמע שנעשה מהמראות כעין בלית ברירה,אולם ניראה שזה מראש ניתן להעשות בנחשת כנגד המראות.אמנם משה בהתחלה לא רצה להשתמש במראות עצמם ממש,כיון ששימשו ליצר הרע,ואמר לו ה' שזה ראוי ואלו הכי חביבין(אולי רמז שה' רצה בדווקא מזה)ולכן נעשה הכיור מנחושת. לכן הכיור מובא אחרי מחצית השקל שבו מונים את ישראל,והכיור כנגד הריבוי בבנ"י,כמו שרש"י פרש שע"י המראות גרמו לריבוי בבנ"י במצרים.וניראה שלשון "נחשת" רומז לנחש שהחטא בא לעולם ע"י הנחש שפיתה את חוה,ולכן כשבאים לתקן את העולם במקדש קודם כל מטהרים ידים ורגלים בכיור העשוי כולו נחשת,להתנקות ממקור החטא, הנחש(ובסופו האות ת' רמז לגלות מצרים שבסיומה היו כעין עולם מתוקן בהר סיני,לפני העגל).וזה ע"י שבמראות התחברו לבעליהן,להיפך מהנחש שרצה להפריד בין אדם וחוה.לכן גם את הסוטה משקים במים מהכיור לפי שהיא עשתה ההיפך,שהלכה עם גבר זר,ושם ה' נימחק במים האלו כעין שהנחש בא למחות את התגלות(שם) ה' מהעולם, כאילו אינו קיים ולכן אין צורך לשמור על ציוויו שלא לאכול מעץ הדעת.ורוחצים במים רמז להתגלות ה' ע"י הגשם שנעצר בשל חטאינו.וגם רמז לאדם הראשון שעד שניברא והתפלל לא ירד גשם(חולין ס')כך שזהו מעלתו של אדם הראשון,שמקדש את העולם בתפילתו,ולכן העולם צומח בעקבות תפילתו.כך בכיור מתכוננים לקדש את העולם (בקרבנות שהתפילה כנגדם).ויש חלק חשוב לנשים, שהשתמשו במראות לריבוי בנ"י.לכן "ורחצו ממנו"(פסוק יט') שאם הכניס ידים פנימה זה פסול(זבחים כא,א)שצריך לשטוף דרך הדדים של הכיור,שזה רמז לנשים והולדה(שהתינוק יונק) ורוחץ ידים ורגלים יחד,ששם 'ידו הימנית ע"ג רגלו הימנית וידו השמאלית ע"ג רגלו השמאלית ומקדש'(רש"י פס' יט'.ובזבחים יט,ב) שבפשטות הם המלוכלכים ולכן צריך לקדשם(ואולי יד מעל רגל,רמז לשלטון המח שבו הנשמה על האדם.שבמח צד ימין שולט על הצד השמאלי של הגוף,וצד שמאל במח שולט על צד ימין בגוף.ולכן יד ורגל יחד לומר שצד זה נישלט ע"י המח ולכן מחלקים צד זה וצד זה,שמחברים את הגוף עם הנשמה לקדשו).ואולי זה רמז שהנה המשכן בא לכפר על העגל,ונאמר בעגל "וישכימו ממחרת...וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק"(לב,ו) שלצחק זה לשון גילוי עריות ורצח(רש"י שם)לכן שוטפים ידים ורגלים,שרגל מרמז על גילוי עריות ויד מרמז על רצח,ששני אלו באו יחד בעגל.לכן רוחצים משניהם יחד,שאילו לא היו רוצחים את חור ולא היו להוטים אחר עריות,לא היו עושים את העגל.לכן בזה רוחצים בתחילת הכניסה לעבודת המשכן,וגם אם עבד כל הלילה בבוקר צריך לרחוץ(זבחים יט,ב)כנגד "וישכימו ממחרת" בבוקר.