עצה בפרשה – תרומה

"דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תקחו את תרומתי"(כה, א-ב)

תרומה מלשון הפרשה, וג' תרומות אמורות כאן: תרומת האדנים, תרומת השקלים ותרומת המשכן כפי שמביא רש"י ז"ל.

ולכאורה לא ברור למה הוזכרו כאן תרומת האדנים והשקלים בעת שהפרשה עוסקת בתרומת המשכן. ועוד יש להבין למה

בתרומת המשכן פורש 'נדבת כל אחד' בעוד שבשאר התרומות נאמר 'בקע לגולגולת'. ועוד יש להבין למה הוצרך להקים

את המשכן שהרי  "מלוא כל הארץ כבודו"(ישעיה ו)וכן מה העניין של התרומה שהרי הכל שלו כמו שכתוב (חגי ב ח):"לי הכסף

ולי הזהב נאם ה' צבאות".

וצריך לדעת שהרקע היינו המעשה המקדים לפרשת תרומה הוא מעשה העגל כפי שמובא במדרש ואע"פ שפרשת המשכן

קודמת למעשה העגל אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר(משלי ה ו):נעו מעגלותיה לא תדע(תנחומא ח). וע"פ זה נראה לומר

אולי שהזכיר כאן תרומת השקלים כי זו התרומה היינו מחצית השקל הייתה כפרה על חטא העגל, אמר הקב"ה יבוא הזהב

שבמשכן ויכפר על הזהב בו עשו את העגל. וזה היה ביום הכיפורים שבו נאמר פרשת המשכן(שם). ועוד אפשר לומר אולי

שהשלשה עשר הדברים שהפרשתם לי - ותכלת וארגמן, ועורות אלים, ושמן למאור וגו' כולם הוצרכו למלאכת המשכן

והם כנגד י"ג מידות של רחמים ואלו הדברים יהיו זיכרון לפני המקום והוא רחום יכפר עוון.

ואילו תרומת האדנים ותרומת המשכן שניהם לאותו עניין – הקמת המשכן וכליו. אך תרומת האדנים הייתה לפי בקע

לגולגולת היינו לאיש, וסכומה היה קצוב - מחצית השקל. לעומת תרומת המשכן שבה נאמר 'מאת כל איש אשר יִדְּבֶנּוּ

לִבּוֹ' ופירש רש"י רצון טוב. ונראה לי להסביר את הטעם לעניין ע"פ מה שצריך לתת צדקה לעני בתפילת שחרית

במזמור: ויברך דוד את ה'...ואתה מושל בכל...ורז"ל דרשו שייתן שלוש פרוטות לצדקה ויכווין לשם הוי"ה שכן המעות

שנותנים הוא כנגד היו"ד והיד שיש בה ה' אצבעות היא כנגד הה"א והזרוע המושטת כדי לתת לעני היא כנגד הוי"ו

ויד העני היא כנגד הה"א השנייה ובכך מייחד שמו יתברך. ולכאורה ע"פ הפשט מספיק היה במטבע אחד ואפשר לומר

אולי שהוצרך שלוש לפי מה שכתוב בהלכות פורים - מעות לעניים לעניין זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר ומאחר

ששלוש פעמים כתוב 'תרומה' בפרשה יש לתן שלוש חצאי מטבעות מהמטבע הנהוג באותו זמן במדינה(שו"ע או"ח סימן תרצד, הגה).

וכן שמעתי בשם המקובל הרב אורי נורי שליט"א(תלמידו של הרב מרדכי שערבי זצק"ל) שיש לתת לפני התפילה

לפחות שלוש חצאי שקלים של ימינו דיקא. וזה עניין תרומת האדנים היינו מחצית השקל כי הם יסוד המשכן כך גם

הצדקה בתפילת שחרית היא בחינת יסוד היום של האדם בעבודת ה' ונתינת הצדקה וזה שנאמר 'ויקחו לי תרומה'

ופירש רש"י – לי לשמי היינו לייחד את שם הוי"ה פה בעולם הזה ע"י מעשה צדקה כנ"ל.

ולענ"ד בס"ד נראה לי לומר ע"פ מה שמובא בספר החינוך(מצווה צה)בעניין מצוות בית הבחירה: "להכין את הלבבות

של בני האדם לעבודת ה', כי גוף בני האדם יוכשר על ידי הפעולות, ובהתרבות הפעולות הטובות ורוב התמדתן,

נטהרות מחשבות הלב ומתלבנות ומזדקקות" וגו'. וזה תרומת האדנים בחינת יסוד המשכן בחינת צדקה בתחילת

היום בתפילת שחרית בהתמדה ובקביעות ולשם שמים והיא אחת הפעולות שתכשיר הגוף לעבודת ה'. והיא תהיה

בסיס לתרומת המשכן כי ע"י התרבות הפעולות היינו נתינת צדקה בכל בוקר ובוקר יהיה הכנה והתעוררות ללב

לתת עוד צדקה ברצון טוב במשך היום וזה תרומת המשכן היינו בחינת 'יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ' כל אחד ואחד לפי הכנתו ומעשיו

בעניין. וע"י כך נזכה בע"ה להשכין ולייחד בליבנו את ה' יתברך ולקיים מצוות עשה כמו שכתוב "ועשו לי מקדש

ושכנתי בתוכם"(שמות כה, ח) שזה תכלית מעשה הצדקה לגלות בליבנו את גדולת הבורא יתברך. ויש עוד הרבה

מה לדבר על עניין הצדקה ומעלותיה אבל לא כאן המקום והזמן.

שבת זכור – השבת הקרובה היינו פרשת תצווה היא מהתורה וחובה ללכת לשמוע אותה מספר תורה כשר ומהודר

בשונה משאר השנה שזה מדרבנן. בשבת זו קוראים בספר נוסף שבו מזכירים את אשר  עשה לנו עמלק ביציאת מצרים.

רצ"ב ההלכה בעניין: http://www.halachayomit.co.il/displayread.asp?readid=559

               פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

ע"י צדקה שנותנין לעני הגון, ע"י זה נתתקן כל ממונו ואזי נתגלה ע"י ממונו גוונין עלאין שהם עיקר התגדלות גדולת

הבורא יתברך, וע"י זה מכניעין ומשברין את הקליפות והדימיונות והבלבולים והתאוות והמניעות שמתגברין על

האדם בכל פעם שצריך לעלות מדרגא לדרגא, ומתפשטין עליו מאוד, ןאין מניחין אותו לכנוס אל הקדושה, וע"י

צדקה לעני הגון משברין אותם, ועולין ממדרגה למדרגה(סימן צדקה, אות ז).

                                                            "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                                            ולרפואת הרה"ג יוסף שלום בן חיה מושא הי"ו

                                            ולרפואת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית יוסף הי"ו               

                                              ולהצלחת תמר עמר, זיווג הגון ותשובה בע"ה       

                                                       ליאור עמאר - 050-6262044           

                                                                  שבת שלום!

  © כל הזכויות שמורות, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר ומצוה להפיץ לזיכוי הרבים בלבד.