בשואה הנוראה נרצחו כששה מיליון יהודים, שליש מהיהודים בעולם. ודאי שאיננו יודעים חשבונות שמים, אולם נראה שהצרה באה על שלא רצו להעלות לארץ (כמו שמובא ב'אם הבנים שמחה'). מה שנרצחו ששה מיליון אולי קשור לכך שבנ"י הגברים ביציאת מצרים היו ששים ריבוא, וכיום זו יציאה מהגלות חזרה לארץ לקראת הגאולה השלמה שתבוא ב"ה בקרוב, ולכן כעין רמז לשלמות ולכן פי 10, שנענשו על שלא עלו לארץ כראוי כעין בדימוי כנגד יציאת מצרים, ולכן זהו 10 כפול 60 ריבוא שנרצחו. אולי בנוסף אפשר שמספר הנרצחים ע"י הצורר הנאצי היה כששה מיליון, שיש בזה משום רמז על שלא רצו לעלות לא"י, שלכן זהו מספר כעין רמז בגילוי שכעין ביציאת מצרים שמתו רבים שלא רצו לצאת ממצרים, כעין אותם נרצחים שלא רצו לעלות לא"י אע”פ שהגיע כבר זמן תחילת הגאולה והיו צריכים לעלות בכח (אמנם כמובן היו שרצו לעלות לארץ ולא הצליחו אבל אנו מדברים מצד העקרון, שהיתה מידת הדין על שרובם לא רצו לעלות לארץ, ולכן הנספים גם אלו שרצו כעין נענשו מצד דין זה שחל על הכלל שם [שכשרשע נענש גם הצדיק נענש יחד אתו (ב"ק צב,א)] [או שלא התאמצו מספיק בכדי לעלות בכל מחיר], ולכן זה בגילוי זה). כשבנ"י יצאו ממצרים היו ששים ריבוא גברים: “ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף” (שמות יב,לז), לעומת היוצאים מתו במצרים ארבע חמישיות מבנ”י: "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמת יג,יח) ודרשו חז”ל: 'ד"א: וחמושים עלו – אחד מחמשה' (מכילתא בפס') [אמנם במכילתא שם מובאים עוד דעות, אבל בפשטות זו הדעה הרווחת, כמו שרש"י מביא אותה בפס' (וכן להכפיל פי חמישים או חמש מאות זה כבר בעייתי מאוד לומר שהמצרים לא שמו לב לזה)]. ממילא אם ניקח ששים ריבוא גברים, שזה לא כולל נשים וטף (אמנם זה מחלוקת במכילתא בפס': '"לבד מטף", לבד נשים וקטנים. רבי יוחנן אומר: "לבד מטף", לבד מנשים טף וזקנים'. אלא שאנו נחשב כאן ע”פ פשט הפס' שמשמע בלי נשים וטף, שזהו פשט דברי הפס' [שהרי אין אנו באים לומר מספר מדוייק, שהוא אינו ידוע לנו, אלא כעין רמז בפס' ללמד לעתיד, ולכן בפס' משמע בפשטות שכולל גם זקנים, אפילו אם אפשר להוכיח ממספר היוצאים למלחמה שזה לא כלל את הזקנים (שהרי למלחמה היו ששים ריבוא וזה בלי הזקנים)]), ממילא מן הסתם שנשים יש בערך ככמות הגברים, ולכן יחד זה 120 ריבוא. במצרים נראה שהאריכו ימים, כמו שמוצאים שנות חייהם של משה אהרן ומרים, ולכן מחשיבים עד מאה שאז 'בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם' (אבות ה,כא) ולכן אין להתייחס אליו, לכן הטף עד גיל עשרים הוא רבע מאלו שמגיל עשרים עד מאה (80 שנה מול 20 שנה), לכן 120 ריבוא לחלק לארבע זהו 30 ריבוא (אמנם בדר"כ יש יותר טף מאשר מבוגרים, אבל כיון שלא ידוע כמה היו הטף אז מחשיבים ע"פ שנות החיים, שאמנם אין זה נתון אמיתי, אבל מצד מידת הדין היא טוענת לפחות כך, שזה המינימום שיש להעלות כנגדם את מידת הדין), סה"כ ביחד יוצא 150 ריבוא, וכיון שבמצרים מתו פי ארבע (כי יצאו רק חמישית, שעל כל אחד מתו ארבע במצרים), יוצא סה"כ 600 ריבוא שהוא 6 מיליון. שלכן כיון שהגיע הזמן לעלות לארץ ולא רצו, זה אעלה את מידת הדין שטענה שיש להעניש כעין גאולה ראשונה שלא רצו לצאת ולכן כעין נרמז שמתו לפחות כך, ולכן נענשנו כמספר זה של נרצחים הי"ד. אולי גם אפשר שבשואה נרצחו כשליש מהיהודים בעולם, והנה הפס' שמרמז על המיתה של אלו שלא יצאו הוא "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים", שבפשט הכוונה שיצאו עם כלי נשק: 'וחמושים – אין חמושים אלא מזויינין, שנאמר "וחמושים עלו בני ישראל" - (יהושע א) "ואתם תעברו חמושים". וכתיב (יהושע ד) "ויעברו [בני] ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא"' (מכילתא [וכן מפרש"י]). מי שיוצא בנשק אלו אותם הראויים למלחמה, שזה מגיל עשרים עד ששים (כמשמע בב"ב קכא,ב), והנה ה' גזר שחיי אדם יהיו 120 שנה (בראשית ו,ג). יוצא שהפס' שרומז על המיתה על אלו שלא רצו לצאת לגאולה, מרמז על גיל מלחמה שזהו 20-60 שהם ארבעים שנה, שהוא שליש מחיי אדם. לכן כנגד רמז זה נגזר בשואה ששליש ירצחו על אי הרצון לצאת לא"י – לגאולה. עוד אפשר שנאמר על צבא שבא לרצוח, שזהו כשרדפו בשביל להרוג את בנ"י כשיצאו ממצרים: “ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו" (שמות יד,ז), ודרשו חז"ל: 'דָּבָר אַחֵר: וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ – שֶׁהָיוּ מְשֻׁלָּשִׁין בְּזַיִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: זֶה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁעַל הַמֶּרְכָּבָה. לְשֶׁעָבַר, לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנַיִם, וּפַרְעֹה הוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, בִּשְׁבִיל לְמַהֵר לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל' (מכילתא). הרי שדרשו שבאו להזיק לבנ"י ע"י ריבוי בגילוי של שלוש (בנשק או בחיילים [או בקרונות או בסוסים, ראה ב'הירושלמי והגר"א' עמ' 255, למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א]), לכן כשעלתה מידת הדין הי"ו דרשה פגיעה בגילוי של שלוש, ולכן נרצחו שליש מהיהודים (וכן בפס' נאמר שהיו "שש מאות רכב בחור", ולכן כנגדו כעין שש מאות אלף ריבוא נרצחים). לעומת אלו כשקמה המדינה היו כאן כששים ריבוא יהודים, כנגד הגברים היוצאים ממצרים לקבלת התורה ועליה לא"י (שבה עיקר התורה), שכך זכו לקיים מצוות יישוב הארץ (בשלטון ויישוב), וב"ה תתרבה החזרה לקיום התורה, וכולם יחזרו בתשובה ותושלם הגאולה בבי"א.