לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת ויגש

בראשית מד,יח: יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי: מלבי"ם: "מה כיוון (יהודה) ... מה שאמר שידבר באוזניו? ... לא באזני השופטים שעמך, כי הם אין להם יכולת לוותר ולמחול". יהודה רצה להישפט רק אצל יוסף, לכן גם ניגש אליו, כאדם השואל חסד ולא משפט צדק בלבד.

מה,יז-כא: טַעֲנוּ, אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי ... וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ:  קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת ... וְעֵינְכֶם, אַל-תָּחֹס עַל-כְּלֵיכֶם:  כִּי-טוּב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָכֶם הוּא. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל-פִּי פַרְעֹה; וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה, לַדָּרֶךְ: מה עשו בני ישראל ('ויעשו כן')? מלבי"ם: "שאמר שאין צריך שיקחו כל התבואה עמם, כיוון שישובו תכף, רק יטענו מה שצריך למאכל הבהמות בדרך ... כי אין עומדים עתה למשא כבד, ועל זה אמר שעשו כן, שלא לקחו כל הבר עמהם כי הסכימו לשוב תכף". יוסף נתן להם רק צידה לדרך, ובכך הבטיח שאביו יבוא להשתקע במצרים.

מו,א: וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: מדוע זבח בבאר שבע דווקא? מלבי"ם: "שיצחק בנה שם מזבח (כו,כג-כה) והלך לזבוח שם, ובאשר ה' הזהיר ליצחק בל ירד מצרימה, הזכיר שלכן היה דעת יעקב בל יישאר במצרים בקביעות". יעקב הרגיש 'בגידה' באביו בירידתו למצרים, ולכן כביכול הלך לבקש ממנו רשות, 'ויזבח זבחים לאלוהי אביו יצחק'. מעניין. ואז נאמר בפסוק ה': וַיָּקָם יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע. מלבי"ם: "ואז קם לרדת על מנת להשתקע שם". יעקב עבר כאן תהליך משמעותי לשנות את דרך חייו.