שבת שובה בכסלו?
נכתב על ידי izik28, 22/11/2020
בסד
ד"ת להפטרת ויצא כסלו תשפא
שבת שובה בכסלו?
-----------------------------------------------------
הפטרת שבת ויצא כוללת בתוכה חלק מהפטרת שבת שובה טרם יום כיפור," שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך " המלבים מפרש," שובה ישראל", אבל אתה ישראל שהם העם בכללם מבלעדי שומרון הלא אתה תוכל לשוב בתשובה, "כי כשלת בעונך", כי אתה לא חטאת במרי ומרד, רק נכשלת ע"י המכשילים אותך שהם מלכי שומרון, והיית כשוגג וכאנוס ויש לך תקנה, והנה תחלה אמר "שובה עד ה'", מלת עד מציין שה' עומד רחוק מהם והם צריכים ללכת אליו עד שיגיעו עדיו, עד המקום אשר הוא שם, ר"ל שיעזבו את עונותיהם הקודמים ויתחרטו על העבר שטעו מני דרך בטעות ובאונס ומבקשים הדרך לשוב עד ה':" המקרא ממשיך," קחו עמכם דברים ושובו אל ה" אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו" המלבים ממשיך ומסביר, "קחו", מוסיף עוד שאחר שתגיעו עד ה' ותהיו קרובים אצלו אז תוסיפו להטיב מעשיכם להבא ולעשות תשובה מאהבה עד "שתקחו עמכם דברים" היינו ענינים שהם ידברו ויליצו יושר עליכם וילמדו עליכם זכות, שהוא מצות ומע"ט שתעשו, "ושובו" שנית "אל ה'", והיא התשובה מאהבה, שלא יוחשבו הזדונות לשגגות רק לזכיות, ואז לא תהיה הסליחה בעבור שיוחשב אונס ושוגג ומוטעה, רק תהיה הסליחה ע"י שיראה זכיותיהם וצדקותיהם שיקחו עמהם לדבר זכות עליהם, ובזה יסלח להם הגם שיוחשב שחטאו תחלה במזיד, בראותו שאחרי שפשעו נגדו שבו לאהבתו ועבודתו בכל לב ולא מיראת העונש רק מאהבה, ואז "אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב",
א) שתשא כל העון, לא כמו בתחלה שלא נשא את כל העון רק מקצתו כי עדיין נשאר חטא שוגג ולא נשא רק מה שיחשוב אותו כחטא שוגג, ועתה תשא אותו גם מזה הצד שתחשוב שהוא עון מזיד ובכ"ז תשא להם, וזה יהיה ע"י "שתקח טוב" שתקח לנגדו טוב המעשים והזכיות, (וגם כדברי חז"ל שהעון עצמו יתהפך לזכות ויעשה מן העונות זכיות, עד שהעון יתהפך לטוב).
"ונשלמה פרים שפתינו", ר"ל כי בתחלה שלא נשא כל העון רק חשב אותו כמכשול בשוגג עדיין היו חייבים להביא פרים לקרבן על השוגג, (שהצבור שחטאו ע"י שגגת הוראה צריכים להביא פר חטאת על כל שבט ושבט) אבל עתה שתעביר גם את השוגג נשלם תחת פרי החטאת בדברים שנאמר בשפתינו, ומפרש מה הן הדברים שיאמרו בשפתותיהם." ,ונשאל איך מתקשרת דרישת ה" מישראל לחזרה בתשובה להפטרת ויצא ולתוכן הפרשה?
תחילת פרשת ויצא אומרת" ויצא יעקב " ואילו ההפטרה נוקטת בלשון חריפה יותר, ויברח יעקב " ,אם נבדוק יעקב באמת ברח מאימת עשו אחיו לאחר בקשת רבקה אמו , המדרש מסביר" ודברי רש"י הידועים, בעקבות המדרש: "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הוֹדָהּ הוא זיוָהּ הוא הדרָהּ, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה". כנגד כל אלה בא הפסוק מהושע ואומר לא יצא ולא הלך, לא זיו ולא הדר, אלא פשוט ברח", על יעקב היה ללכת בבטחה ולא בפחד ,נכון הוא ברח מאימת אחיו,אך עדין הקב"ה שומרו ומצילו ,כמובא בבראשית רבה פרשה סח סימן א
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" – רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח: "אז תלך לבטח דרכך וגו' אם תשכב לא תפחד" (משלי ג כג-כד). "אז תלך לבטח" – זה יעקב דכתיב: "ויצא יעקב". "אם תשכב לא תפחד" – מעשו ומלבן. "ושכבת וערבה שנתך" – "וישכב במקום ההוא" ,אך למעשה רבקה אומרת ליעקב" קום לך ברח" ולא קום צא חרנה לאחי לבן .... מדוע היא נקטה בלשון בריחה מה שמביע פחד ורפיסות בפני עשו? בבראשית רבה מוסבר," וקום ברח לך" (בראשית כז מג). הדא הוא דכתיב: "דום לה' והתחולל לו" (תהלים לז ז)– קבל עליך את הדין אפילו אתה נשחק ונעשה חלל על שמו של הקב"ה. "אל תתחר במצליח דרכו" – לא תראה בשלותן של רשעים ותעמוד כנגדן ותאמר: היאך אלו שמחים. "באיש עושה מזימות" – לא תעמוד כנגד שעתו של עשו הרשע שכתוב בו: "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי". אלא מהו? "הרף מאף ועזוב חמה" – לא תביט אלא במה שאמרה רבקה ליעקב "וקום ברח לך גו' עד שוב אף אחיך". "אל תתחר אך להרע" – אם עשית כן, משלח אני ומכנס גלותכם כמו שכתוב: "ושלחתי ולקחתיך משם". ,אפילו שאתה נאלץ לברוח ממשהו בלית ברירה ,תבטח ב ה" וצא לדרך שלך למען עתידך, כמו שיעקב עשה כדי לחפש את זווגו והצליח מעל למשוער שלא הלך במזמית לבן אלא עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי " .
אם נשים לב יעקב ברח פעמים ,הפעם השניה היא הבריחה חזרה אל ביתו מלבן " ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב",המלבים מפרש, "ויברח הוא וכל אשר לו", ושום אדם לא עכב אותו, ואחר שעבר את הנהר עקם את דרכו ושם פניו ללכת אל הר הגלעד, ולא הוגד ללבן עד יום השלישי כי היה דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב" לבן כידוע משיג את יעקב אך נמנע מלפגוע בו בגלל התגלות ה"אליו בחלום
"ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע, " הרמבן מפרש,"וטעם אל לבן הארמי" - להגיד כי אף על פי שהוא ארמי ואנשי מקומו אנשי תרפים ועוננים כפלשתים (ישעיהו ב ו) בא אליו חלום הנבואה לכבוד הצדיק וכן ויגנב יעקב את לב לבן הארמי אף על פי שהוא הארמי הקוסם בעל התרפים
"מטוב עד רע" - כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים לשון רש"י ופשוטו השמר לך פן תדבר עמו לעשות לו טובה אם ישוב עמך מדרכו או פן תפחידנו לעשות לו רעה אם לא יבא עמך כי אני צויתיו לשוב אל ארצו"
עם בריחת יעקב ללבן מביתו לא ראינו בכתוב התגלות דומה של ה" לעשו ובו אימרה דומה ללבן...
אולי מפני שבסה"כ הם אחים תאומים , למרות השוני הגדול שעשו משול לחושך ויעקב לאור , הברכה לעשו היתה" ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך" מפרש רשי"
ועל חרבך" - כמו בחרבך יש על שהוא במקום אות ב' כמו (יחזקאל לג) עמדתם על חרבכם בחרבכם (שמות ו) על צבאותם בצבאותם
"והיה כאשר תריד" - לשון צער כמו (תהלים נה) אריד בשיחי כלומר כשיעברו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל ופרקת עלו וגו'".
כאשר אנו מקיימים את מצוות התורה ולא בורחים אלא יוצאים לעבודת ה" מידי בוקר ביד רמה כבני ישראל שלא ברחו ממצרים אלא יצאו בריש גליי בגאווה ושמחה ובטחון בה" אנו מונעים מהיצר הרע למשול בנו ואנו זוכים להגנת ה" ביתר שאת כהגנת הקב"ה את יעקב מלבן ועשו בעת פגישתם .
על כך עלינו לשוב בתשובה ולא לברוח מקיום המצוות אלא לזכור את הקב"ה גם ערב חנוכה ממשמש ובא בדיוק כמכבים שלא פחדו והיווונים אלא נלחמו ויכלו להם בברכת ה" ובהדלקת מנורת המקדש שתודלק כבר ! במקדש השלישי ,וזאת אם נזרז את הקמתו בכל מה שכתוב לעיל ! אמן!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
