"ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו" (בראשית כו,כ). '"ויקרא שם הבאר עשק" – יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הספור תועלת, ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה. אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד. כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק, ולכן הזכיר באר מים חיים, כמו שאמר (ירמיהו יז יג) "מקור מים חיים את ה'”. וקרא הראשון עשק, ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו, ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו. והשני קרא שמה שטנה, שם קשה מן הראשון, והוא הבית השני שקרא אותו כשמו, שכתוב בו (עזרא ד ו) "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם", וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו, וגלו ממנו גלות רעה. והשלישי קרא רחובות, הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו, והוא יעשה בלא ריב ומצה והא'ל ירחיב את גבולנו, כמו שנאמר (דברים יט ח) "ואם ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר דבר" וגו', שהוא לעתיד, וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא ז) "ורחבה ונסבה למעלה למעלה", ופרינו בארץ, שכל העמים יעבדוהו שכם אחד”' (רמב"ן). אולי אפשר להוסיף שיצחק יש לו קשר מיוחד לעתיד לבא: 'א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מ"ד (ישעיה סג, טז) "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך"? לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבש"ע, ימחו על קדושת שמך. אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו. אמר ליה: בניך חטאו. אמר לפניו: רבש"ע, ימחו על קדושת שמך. אמר לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה. אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבש"ע, בני ולא בניך?' וכו' (שבת פט,ב). לכן נראה שיש כאן גם רמז לזמן הגאולה – רמז לתהליך הגאולה, כמו שהתגלה בזמננו. בזמן התחלת השפעת ה' עלינו לגאולה, שרק התחיל להתנוצץ זמן הגאולה, ואנשים החלו לשוב לארץ, היה זה בזמן הטורקים, אח"כ היו כאן הבריטים ולבסוף אנו השולטים כאן. לכן היו כאן שלוש בארות, כנגד שלושת השלטונות. שבאר רומזת ל"באר מים חיים" (פס' יט), כרמז לא"י שנקראת חיים (יחזקאל כו,כ). [וכן רומז לחזרה לארץ בזמן הגאולה: "ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" וגו' (יחזקאל לו,כד-כה)]. הטורקים הקשו על העליה לארץ ומכירת קרקעות ליהודים, לכן כנגדם זהו "עשק" (פס' כ), 'ערעור' (רש"י), שערערו על זכותינו בארץ. אח"כ היו כאן הבריטים, שכנגדם "שטנה" (פס' כא), שבזמנם היתה השואה שנבעה משנאה גדולה ליהודים, ובכ”ז לא נתנו ליהודים לבא לארץ (וגם הערבים עשו בנו פרעות, משנאתם אותנו). אח"כ הארץ נתנה בידנו, כנגד זה "ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (פס' כב). אולי גם בנוסף, חז"ל מזהים את הבארות כנגד החומשים (ב”ר סד,ח), כש"עשק" זה כנגד ספר בראשית: '"ויקרא שם הבאר עשק", כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את העולם', שזהו התחלת העולם, כך התחלת זמן שיבת ציון החלה בזמן הטורקים. “שטנה" כנגד ספר שמות: '"ויקרא שמה שטנה", כנגד ספר "ואלה שמות", על שם (שמות א, יד): "וימררו את חייהם בעבודה קשה"', שכך היה בזמן הבריטים את השואה כמו שבמצרים רצחו את הילדים, ומררו את חיי בנ"י. “רחובות" כנגד ספר דברים: '"ויקרא שמה רחובות", כנגד משנה תורה, על שם (דברים יב, כ): "כי ירחיב", "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"', (הפס' בדברים: "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר דבר לך"), כך שזה כנגד שלטוננו בארץ. (וכן ספר דברים נאמר בכניסה לארץ). אולי גם רמז על א"י – למלחמות בתחילת המדינה, במלחמת השחרור נלחמנו נגד הערבים שלא רצו שתהיה לנו מדינה, שזהו כנגד "עשק" – ערעור, שמערערים על שלטוננו. אח"כ היתה מלחמת סיני, שנועדה למנוע מהמשך הפדיון שהיו קשורים למצרים, ובשל שסגרו את השיט במיצרי טירן, שהיו לרעה לנו, שזהו "שטנה", 'שטנה – כלומר לשטן הם לנו. כי בכל אשר אנחנו חופרים הם מריבים עמנו' (רד”ק). אח"כ היתה מלחמת ששת הימים שבה הרחבנו את גבולותינו, שזה כנגד "ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". (אמנם היו עוד מלחמות אח"כ, אלא שזה כנגד ההתחלה, וכן מששת הימים יש גבולות רחבים, ומאז זה תלוי בנו אם אנו מוסרים לאויב או נשארים בהם). [אח"כ מסופר שאבימלך בא ליצחק לעשות ברית, שזה כמו שבמשך הזמן המדינות באות לעשות הסכמי שלום עם ישראל].